תמיד היתה לו חולשה לנשים עם סטטוס בטוח, יציב, מקצוע, תפקיד נחשב, סטטוס חברתי שמקרין עוצמה. הוא במסע ארוך של פיצויים ותיקונים. כל הזמן בתנועה בשינוי. היא היתה סמויה איפשהו במרכז הארץ. קעקועים, מראה סטלני, ורק הספגטי באוזן יכול להסגיר שהיא בשליטה, בתפקוד מלא, בריכוז, בניגוד גמור לדימוי הסטלני המרושל...

בגיל 56, יוספה היא יו"ר חברה ציבורית, אם למופת ורעיה שהיא סמל. הכל נפלא בחייה, פרט לגירוד הכרוני המסתורי הזה, שמתגבר והולך ומפריע לה לתפקד...

היא תנחת עוד מעט עוד מעט, תגיע מארץ אחרת קרה. כעבור מספר ימים תנחת על ישבנה ידי לראשונה...

היא משפילה מבט ואני קורא אותו:
"הערב לא יהיה משעמם...מה הוא זומם?"

מבליל הקולות הריחות המראות הזכרונות שחוויתי
לעיתים המניפולציה מרטיבה יותר מסטירה