שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נקמה מתוקה

מאת מלי     14 בספטמבר 2004
הכרתי מישהו פה, באתר המקולל-קדוש הזה, ובאמת נוצרה ידידות כנה. נהגתי להיוועץ בו בכל מהלכיי עם אדוני שלי, דנו בשאלות הפוליגמיה הבלתי נתפסת וקיבלתי את עצותיו ואף פעלתי על פיהן. אלא שהקשר התחזק ונוצרה מן כימיה מופלאה, פתאום הייתי מחכה שיבוא לבקר פה באתר, בקיצור, התאהבות וירטואלית הדדית.

הוא סיפר לי על השפחה שלו רבות, והנה נוצר מן "מפגש שפחות". ראיתי את השפחה שלו ונפער בי חלל אדיר שהתמלא בזעם עמוק, כלפיה, כלפיו, ובעיקר כלפיי אדוני, שאני יודעת שממשיך עם בגידותיו באמוני בחברותינו ומשבש את חיי.

וכך המשיך רומן ההתכתבויות שלי ושל ר. חלקתי איתו את תחושותי לגביו ואת הרגשתי כלפיי שפחתו על כך שאינני מחבבת אותה כלל וזאת בלשון המעטה.
הוא בתגובה הזמיו אותי אליו, ואז זה בא, חוסר הלויאליות כלפיי כל שפחה באשר היא, בין אם הטענה היא לחברות או לזוגיות. כאשר ידע ר. את סלידתי ממנה ובכל זאת רצה אותי כ"כ, ואף הסכים לשלם עבור מונית עבורי, הוא עורר אצלי את הזעם כלפי אדוני שיודעת אני שנוהג באותה הדרך הנלוזה הזו בדיוק.

מייד דאגתי ששפחתו תעודכן. הרגשתי צורך לספר לה אם זה ממקום הנקמה או מהסולידריות הנשית-השפחתית. מקווה שהיה סוף שבוע נעים, ר. יקר.

crazy_toast​(שולט){אליס}
:-/
נו למה לסגור חשבונות פה?
14 בספט׳ 2004, 7:50
crazy_toast​(שולט){אליס}
תעשו את זה בינכם
זה עניין פרטי שלכם. לפעמים נכתבים כאן דברים שלא ברור איזה מטרה הם משרתים. וזה לא יפה לדעתי.
14 בספט׳ 2004, 7:52
RIS
כיעור
כולם יוצאים כאן מכוערים מהסיפור הזה. אבל נדמה לי שהמספרת לוקחת מקום ראשון בהליכה קלילה ועם שתי ידיים קשורות מאחרי הגב...
14 בספט׳ 2004, 8:14
דןדן
אכן הנקמה מתוקה
מלי יקרה, הנקמה היא אחד הרגשות הבסיסיים שלנו כבני אדם (כן, אנו מותרים מן הבהמה גם ברגש זה ולא רק בבינה שלנו) והנסיון להמנע ממנה יכול שיגזול יותר אנרגיות מהשימוש בה, וגדולים ממני אמרו: serenity now, insainty later. אך זכרי שהנקמה המתוקה ביותר היא זו המוגשת קרה (בתרגום חופשי).
14 בספט׳ 2004, 12:47
הוא​(שולט)
ילדותי
קטנוני - בעוד 20 שנה הנורמה תהיי פוליגמיה והמושג בגידה יהפך לבדיחה
14 בספט׳ 2004, 15:49
דוקטרינה​(שולט)
נקמה על מה??????
אני פשוט לא מבין על מה ולמה? נקמה על מה? מי הרוויח מזה, האגו המנופח? לא מצליח לרדת לסופם של הדברים. דוקטרינה.
14 בספט׳ 2004, 18:05
בל{SK}
הכאב שלך
שמוביל לנקמה שלך... הוא החשוב בעיני. יש גם אדונים שרואים בנאמונות ערך עליון. ולך יש 2 אפשרויות, כי הנקמה לא פותרת כלום, רק מעלה את הרגשות על פני השטח וקצת מכאיבה בחזרה למי שפגע בך. את יכולה להפרד מאדונך ולחפש לך בן זוג שיהיה נאמן לך: אדון, מתחלף , וניל או לימון (פשוט מישהו שרוצה ויכול להיות נאמן), את יכולה לבחו להשאר עם אדונך ביחסים לא לחלוטין מונוגמיים ולהבין שזאת הבחירה שלך, מכל מיני סיבות ואין בכך פסול. ולאהוב את עצמך ואותו ואת המאהב ואת שפחתו - כי אחרת לעולם לא תצליחי להכאיב לאחרים כמו שכואב לך.
16 בספט׳ 2004, 8:50
Okami​(אחרת){בדימוס}
אני מסכימה עם הרוב,מנקמה לא יצא כלום פרט לאגו מנופח שקיבל מנת סיפוק וזה רק הוציא אותך בעין לא טובה. פוליגמיה ממלאה צורך,זה לא ממקום של לבגוד נטו אלא כי בואי,את לא אוכלת כל יום את אותה הארוחה,את מגוונת. אצל הרבה גברים ונשים גם פרטנרים לסקס הם כמו ארוחה וממלאים את הצורך הזה. אם נאמר בתחילת הקשר ששניכם מונוגמיים,אז אני יכולה להבין למה נפגעת,אך אם מהתחלה ידעת שהוא כזה,במה בדיוק את מאשימה אותו?בניסיון להפוך אותו למה שהוא לא? ואז מה יתברר? שניסית לשלוט מלמטה,ואיזו נשלטת זה עושה אותך אז?יש פה מיליון ואחד דברים שהיית צריכה לפתור בינכם.אני לא מבינה את הטרנד המפגר הזה שיצא לאחרונה לנשים ונשלטות במיוחד להכפיש את השולטים שהן איתם או היו איתם. בחרתם להיות שם ודרושים שניים לטנגו,אני די בטוחה שאם הוא היה משמיע את הצד שלו,היו מתגלים גם כמה דברים לא נעימים לגבייך. לכן יש כמה משפטים יפים בעברית:"ואהבת לרעך כמוך"-"אל תעשה לחברך את השנוא עליך"....תיישמי
31 באוג׳ 2020, 18:18