הפתעות
מאת LoneWolf(נשלט)
18 בספטמבר 2004
את השיחות בינינו התחלנו לנהל לפני כחודש. עינת בחרה לה בניק יפהפה ששבה מיד את תשומת ליבי. משהו בשם זרק אותי למערבולת של דמיון ומחשבות על דברים, שלא העליתי על דעתי שקיימים בעולמנו. מילותיה כבשו אותי, תשובותיה לשאלותיי היכו אותי בהלם. נראה היה שחשיפת מחשבותיי בפניה גרמה לה להנאה צרופה, כגוף יפה המתפשט לפניה במופע. אני מודה שזיקפה ליוותה אותי בכל מהלך השיחות איתה, למרות שרובן לא נסובו על מין או על מחשבות הזימה שלי.
סיפרתי לה על עבודתי. סיפרתי לה איך מדי פעם מציץ מוילון חדר ההלבשה בחנות שד נפלא של אור, ואיך קו החוטיני של לקוחותיי מטריף את דעתי. סיפרתי לה גם על העובדות שלי, וכמה נהנה אני לרדות בהן ולהעבידן, וכמה נהנה אני לראותן מובכות בפני השררה.
במהלך הזמן ששוחחנו באינטרנט, היא גילתה עליי עוד ועוד, חשפה את חולשותיי, את תאוותיי גם את הכמוסות שבהן. נחשפו כל פגמיי ותפיסתי המינית את הנשים שבאזורי. סיפרתי לה גם על יחסיי בעבר: איך תמיד אני מוביל את מערכות היחסים, ואיך בסופו של דבר, השליטה נמצאת בידיי. סיפרתי לה על ההשפלות שנהגתי להשפיל את אהובותיי, ועל תאוותי להפוך ילדה טובה לזונה שלי. עינת הקשיבה, צחקקה מדי פעם, נזפה בי בחיבה על מגרעותיי ושתקה. הרבה שתקה.
שלשום היא החליטה כי הגיע היום. היא רוצה לפגוש אותי ולשוחח על כוס קפה. ליבי התפוצץ מהתרגשות. אני אוהב חברים חדשים, ובכלל לא היה את הלחץ של פגישה ראשונה, כי היחסים בינינו היו חבריים ולא מיניים. היא הזמינה אותי לביתה. שאלתי אם היא לא חוששת שאבוא אליה הביתה. היא ענתה שהיא סומכת עליי ושיש לה חושים טובים.
לאחר שהתקלחתי והתגלחתי, לבשתי בגדים שהולמים את גיזרתי ובישמתי את עצמי, יצאתי אל ביתה, שלא היה רחוק מביתי. נקשתי בדלת, חיכיתי כדקה ואז הדלת נפתחה. עינת פתחה את הדלת, והאור שפניה קרנו המיס את ליבי. ריגוש עז אחז אותי למראה יופיה. "היכנס," היא אמרה, ומצאתי את עצמי עומד במרכז הסלון, כשעוד שלוש נשים ישובות על הספות.
"לא ידעתי שהוזמנתי למסיבה", הערתי בחיוך.
"המסיבה טרם התחילה", היא השיבה בחיוך משלה.
ישבנו בסלון, צוחקים על העולם, מתבכיינים על עבודותינו ועל פגישות עיוורות חסרות טעם. הנשים שסביבי מצאו חן בעיניי, הייתי במין ריחוף של אושר, מוקף בנשים יפות, מלהג בלשוני על הא ועל דא ומרגיש כיושב במרכז העולם. עינת הזמינה את טלי למדוד חולצה חדשה שהיא קנתה היום. החדר היה צמוד לסלון וללא דלת. השיחה בסלון נמשכה, אבל צווארי נמשך שמאלה אל פתח החדר, מנסה לקלוט בדל עור שנחשף.
לפתע שמעתי את מיכל אומרת: "עינת, החבר שלך מנסה להציץ לכן." האדמתי מרוב בושה, זיקפתי לא היתה ניתנת להסתרה ועינת הופיעה בפתח החדר, מבט קשוח להחריד על פניה. "בוא הנה!" קמתי וניגשתי בזהירות לעברה, עמדתי במרכז החדר כשטלי עומדת ללא חולצה, שדיה נתונים בחזיה אדומה מדהימה ועורה כה לבן ויפה. סטירה צילצלה על לחיי. "אתה ממש חצוף, לבוא אליי הביתה ולהציץ לחברותיי. זה מה שרצית לראות." לחשתי שאני מצטער, לא התכוונתי, זה היה חזק ממני. "אנחנו נראה עד כמה תצטער, כלב. ועכשיו תתפשט ורד על ארבע."
בגדיי הושלו וכרעתי על ארבע לפני עינת וטלי.
"תראו, תראו," אמרה עינת , "יש לנו פה זונה משלנו. מה את אומרת, טלי? הגיע הזמן שנעניש את הזונה ונשתעשע בה?"
"בטח עינת," היא השיבה. "אני רגילה שכל גבר מציץ לי במחשוף, אבל כך להציץ אצלך, כשאנחנו מודדות בגדים?!"
"קח ולבש", שמעתי את עינת והרגשתי משהו מבד נזרק על ראשי. הרמתי את הפריטים מהריצפה ונגלו אליי חוטיני אדום וזנותי והחזיה האדומה של טלי. "תתלבשי זונה ותחזרי לעמוד על ארבע." צייתתי במהירות, לובש את התחתונים והחזיה ופניי הסמיקו כדם. "עכשיו זונה, תלקקי לטלי את הנעליים. זו תהיה ההתנצלות הראשונה שלך לערב." טעם העור של נעליה מילא את לשוני. שפתיי טעמו את נעליה ולשוני ליחכה את האבק, מבריקה את נעליה של טלי. "ועכשיו זונה, נלך לטיול." ידיה של עינת ענדו קולר לצוארי וחיברוהו לרצועה. "בואי אחריי זונה."
הלכתי אחריה, על ארבע, למרכז הסלון. שמעתי את צחוקן של מיכל, מירב, טלי ועינת מופנה כלפיי כחיצים של לעג. "תראו מה מצאתי לנו, בנות. הנה יש לנו זונה לשעשוע לערב. תתחילי לנקות לכולן את הנעליים לפי הסדר, זונה." בעודי מלקק במרץ נעל אחר נעל, הרגשתי את ידיהן מלטפות, צובטות, בודקות , את עורי, מושכות באיברי, מועכות את אשכיי, ואת קולן צוחק, לועג, דוקר כסיכות. "מה דעתכן שנתחיל לטפל בזונה שלנו? טיפול שרק זונה כמוהו ראויה לו?" שמעתי את קולותיהן של יתר הנשים מסכים עם ההצעה של עינת.
נשארתי לבד למשך כמה דקות ושמעתי את קולותיהן מהחדר השני, מתלחשים, מצחקקים. שמעתי את עקביהן חוזרים, סובבים סביבי. ראיתי את נעליהן המוברקות למול עיניי ולפתע הרגשתי את ידה של עינת מושכת בשיערי, מרימה אותו מעלה. "תפתחי את הפה זונה!" לתוך פי נדחף דילדו שהיה מחובר לעינת. "תמצצי, זונה שלי, תמצצי. נראה איזו זונה את." מצצתי וליקקתי, בראשי הולמים פטישים של הלם ובושה, וסימפוניה של צחוק ולעג נשמעת סביבי. הרגשתי אצבע נדחפת לישבני, אך לא יכולתי להוציא הגה. הדילדו מילא את פי, ובחישת האצבעות בישבני המשיכה והתגברה.
בשלב מסוים הפסקתי לזהות מי היא מי. דילדואים ואצבעות נדחפו לתוך פי וישבני, אצבעות משכו באיברי, ידיים מעכו את אשכיי והפכתי לכלי לשימוש עבורן. הושכבתי על גבי, עיניי כוסו, מגע של ערווה התיישב על פניי ופי כמתוך אוטומט החל ללקק, לנשק ולהרגיש את הלחות הנשפכת על פניי. באותה העת הרגשתי את הכאב של חדירת הדילדואים לישבני, בעוד שידיים מפשקות את רגליי, וישבני נחדר ומזויין על ידי כל אחת בתורה. ערוות התחלפו על פניי שהפכו לעיסה של לחות. ישבני נפתח והיה לשימוש לכולן. פניי האדימו מסטירות שהנחיתו עליי כל אחת כרצונה. באיברי לא היה כל צורך, למעט משיכות שהרגשתי בו מידי פעם.
אחרי זמן רב, הושארתי על הרצפה לבדי. שמעתי אותן בחדר השני, מתלבשות, מסתדרות. עינת חזרה וציוותה עליי: "לך תשטוף את הכלים ותכין לנו קפה. עבדנו קשה על הזונה שלנו." הלכתי למטבח, חש את כאביי, מרגיש את בזיוני, את זנותי. הכנתי לכל אחת מהן קפה כרצונה. הבאתי את המגש לסלון, מביט בפניהן שהיו זחוחות ושמחות, סיגריות דקות בפיותיהן. ושוב הצחקוק המבזה הזה. שמעתי את עינת אומרת, "הנה מצאנו לנו את הזונה של החבר'ה."
סיפרתי לה על עבודתי. סיפרתי לה איך מדי פעם מציץ מוילון חדר ההלבשה בחנות שד נפלא של אור, ואיך קו החוטיני של לקוחותיי מטריף את דעתי. סיפרתי לה גם על העובדות שלי, וכמה נהנה אני לרדות בהן ולהעבידן, וכמה נהנה אני לראותן מובכות בפני השררה.
במהלך הזמן ששוחחנו באינטרנט, היא גילתה עליי עוד ועוד, חשפה את חולשותיי, את תאוותיי גם את הכמוסות שבהן. נחשפו כל פגמיי ותפיסתי המינית את הנשים שבאזורי. סיפרתי לה גם על יחסיי בעבר: איך תמיד אני מוביל את מערכות היחסים, ואיך בסופו של דבר, השליטה נמצאת בידיי. סיפרתי לה על ההשפלות שנהגתי להשפיל את אהובותיי, ועל תאוותי להפוך ילדה טובה לזונה שלי. עינת הקשיבה, צחקקה מדי פעם, נזפה בי בחיבה על מגרעותיי ושתקה. הרבה שתקה.
שלשום היא החליטה כי הגיע היום. היא רוצה לפגוש אותי ולשוחח על כוס קפה. ליבי התפוצץ מהתרגשות. אני אוהב חברים חדשים, ובכלל לא היה את הלחץ של פגישה ראשונה, כי היחסים בינינו היו חבריים ולא מיניים. היא הזמינה אותי לביתה. שאלתי אם היא לא חוששת שאבוא אליה הביתה. היא ענתה שהיא סומכת עליי ושיש לה חושים טובים.
לאחר שהתקלחתי והתגלחתי, לבשתי בגדים שהולמים את גיזרתי ובישמתי את עצמי, יצאתי אל ביתה, שלא היה רחוק מביתי. נקשתי בדלת, חיכיתי כדקה ואז הדלת נפתחה. עינת פתחה את הדלת, והאור שפניה קרנו המיס את ליבי. ריגוש עז אחז אותי למראה יופיה. "היכנס," היא אמרה, ומצאתי את עצמי עומד במרכז הסלון, כשעוד שלוש נשים ישובות על הספות.
"לא ידעתי שהוזמנתי למסיבה", הערתי בחיוך.
"המסיבה טרם התחילה", היא השיבה בחיוך משלה.
ישבנו בסלון, צוחקים על העולם, מתבכיינים על עבודותינו ועל פגישות עיוורות חסרות טעם. הנשים שסביבי מצאו חן בעיניי, הייתי במין ריחוף של אושר, מוקף בנשים יפות, מלהג בלשוני על הא ועל דא ומרגיש כיושב במרכז העולם. עינת הזמינה את טלי למדוד חולצה חדשה שהיא קנתה היום. החדר היה צמוד לסלון וללא דלת. השיחה בסלון נמשכה, אבל צווארי נמשך שמאלה אל פתח החדר, מנסה לקלוט בדל עור שנחשף.
לפתע שמעתי את מיכל אומרת: "עינת, החבר שלך מנסה להציץ לכן." האדמתי מרוב בושה, זיקפתי לא היתה ניתנת להסתרה ועינת הופיעה בפתח החדר, מבט קשוח להחריד על פניה. "בוא הנה!" קמתי וניגשתי בזהירות לעברה, עמדתי במרכז החדר כשטלי עומדת ללא חולצה, שדיה נתונים בחזיה אדומה מדהימה ועורה כה לבן ויפה. סטירה צילצלה על לחיי. "אתה ממש חצוף, לבוא אליי הביתה ולהציץ לחברותיי. זה מה שרצית לראות." לחשתי שאני מצטער, לא התכוונתי, זה היה חזק ממני. "אנחנו נראה עד כמה תצטער, כלב. ועכשיו תתפשט ורד על ארבע."
בגדיי הושלו וכרעתי על ארבע לפני עינת וטלי.
"תראו, תראו," אמרה עינת , "יש לנו פה זונה משלנו. מה את אומרת, טלי? הגיע הזמן שנעניש את הזונה ונשתעשע בה?"
"בטח עינת," היא השיבה. "אני רגילה שכל גבר מציץ לי במחשוף, אבל כך להציץ אצלך, כשאנחנו מודדות בגדים?!"
"קח ולבש", שמעתי את עינת והרגשתי משהו מבד נזרק על ראשי. הרמתי את הפריטים מהריצפה ונגלו אליי חוטיני אדום וזנותי והחזיה האדומה של טלי. "תתלבשי זונה ותחזרי לעמוד על ארבע." צייתתי במהירות, לובש את התחתונים והחזיה ופניי הסמיקו כדם. "עכשיו זונה, תלקקי לטלי את הנעליים. זו תהיה ההתנצלות הראשונה שלך לערב." טעם העור של נעליה מילא את לשוני. שפתיי טעמו את נעליה ולשוני ליחכה את האבק, מבריקה את נעליה של טלי. "ועכשיו זונה, נלך לטיול." ידיה של עינת ענדו קולר לצוארי וחיברוהו לרצועה. "בואי אחריי זונה."
הלכתי אחריה, על ארבע, למרכז הסלון. שמעתי את צחוקן של מיכל, מירב, טלי ועינת מופנה כלפיי כחיצים של לעג. "תראו מה מצאתי לנו, בנות. הנה יש לנו זונה לשעשוע לערב. תתחילי לנקות לכולן את הנעליים לפי הסדר, זונה." בעודי מלקק במרץ נעל אחר נעל, הרגשתי את ידיהן מלטפות, צובטות, בודקות , את עורי, מושכות באיברי, מועכות את אשכיי, ואת קולן צוחק, לועג, דוקר כסיכות. "מה דעתכן שנתחיל לטפל בזונה שלנו? טיפול שרק זונה כמוהו ראויה לו?" שמעתי את קולותיהן של יתר הנשים מסכים עם ההצעה של עינת.
נשארתי לבד למשך כמה דקות ושמעתי את קולותיהן מהחדר השני, מתלחשים, מצחקקים. שמעתי את עקביהן חוזרים, סובבים סביבי. ראיתי את נעליהן המוברקות למול עיניי ולפתע הרגשתי את ידה של עינת מושכת בשיערי, מרימה אותו מעלה. "תפתחי את הפה זונה!" לתוך פי נדחף דילדו שהיה מחובר לעינת. "תמצצי, זונה שלי, תמצצי. נראה איזו זונה את." מצצתי וליקקתי, בראשי הולמים פטישים של הלם ובושה, וסימפוניה של צחוק ולעג נשמעת סביבי. הרגשתי אצבע נדחפת לישבני, אך לא יכולתי להוציא הגה. הדילדו מילא את פי, ובחישת האצבעות בישבני המשיכה והתגברה.
בשלב מסוים הפסקתי לזהות מי היא מי. דילדואים ואצבעות נדחפו לתוך פי וישבני, אצבעות משכו באיברי, ידיים מעכו את אשכיי והפכתי לכלי לשימוש עבורן. הושכבתי על גבי, עיניי כוסו, מגע של ערווה התיישב על פניי ופי כמתוך אוטומט החל ללקק, לנשק ולהרגיש את הלחות הנשפכת על פניי. באותה העת הרגשתי את הכאב של חדירת הדילדואים לישבני, בעוד שידיים מפשקות את רגליי, וישבני נחדר ומזויין על ידי כל אחת בתורה. ערוות התחלפו על פניי שהפכו לעיסה של לחות. ישבני נפתח והיה לשימוש לכולן. פניי האדימו מסטירות שהנחיתו עליי כל אחת כרצונה. באיברי לא היה כל צורך, למעט משיכות שהרגשתי בו מידי פעם.
אחרי זמן רב, הושארתי על הרצפה לבדי. שמעתי אותן בחדר השני, מתלבשות, מסתדרות. עינת חזרה וציוותה עליי: "לך תשטוף את הכלים ותכין לנו קפה. עבדנו קשה על הזונה שלנו." הלכתי למטבח, חש את כאביי, מרגיש את בזיוני, את זנותי. הכנתי לכל אחת מהן קפה כרצונה. הבאתי את המגש לסלון, מביט בפניהן שהיו זחוחות ושמחות, סיגריות דקות בפיותיהן. ושוב הצחקוק המבזה הזה. שמעתי את עינת אומרת, "הנה מצאנו לנו את הזונה של החבר'ה."
