שגיתי

הדבר שיאמר לזכותי, אם יאמר, זה שאני מתמידה, מתמידה בלעשות שגיאות, כמו שרק אני יודעת, ואולי יש גם עוד כמה אנשים בודדים אחרים שמצליחים כמוני, אבל הם ספורים. הנה, למשל, לכתוב על עצמי כמה אני עושה שטויות, זו שגיאה ממש, וזו רק דוגמא. אבל מה, אני חייבת. זה פשוט תקוע בפנים רוצה לצאת.

טוב אני סתם מקשקשת... אז זה היה כך, ציפיתי לפגוש אותו לאחר שיחות ארוכות בטלפון, נשמע מעניין, וידע איך להצחיק אותי, איך לגרום לי להיפתח ולהרגיש טוב. ואהבתי את ההרגשה, ובאמת ציפיתי לראותו. סיכמנו על בית קפה בסביבת מגורי. אני מכירה את המקום והוא שקט וניתן לשוחח בו, והוא גם יחסית אינטימי וחשוך, למקרה ש...

דפקתי הופעה, עם שמלה עמוקת מחשוף, שכיסיתי בחולצה תואמת, במקרה, ואם, ארצה לחשוף מעצמי יותר. נהניתי לחשוב על המפגש הצפוי והשקעתי זמן רב בהכנות. בדקתי שוב ושוב. רציתי להיות מושלמת עבורו. הורדתי שמלה והחלפתי. שיניתי מעט את האיפור, יותר סקסי, יותר נשי מהרגיל. הנעליים היו בעיה, קשה לי לבחור. לקח לי קצת זמן עד שהחלטתי, ואז שיניתי שוב. והתחתונים הסקסיים שקניתי היום נראו עלי משגע, והיה כיף להביט על עצמי בראי, כל כך סקסית, ובכלל הייתי כה מהממת, ידעתי כי לא יוכל לעמוד בפניי, הוא יהיה שלי... כך קרה שהגעתי מאוחר מעט, אולי יותר ממעט, והוא כבר לא היה.