שלוש פגישות ראשונות
מאת בל{SK}
25 בספטמבר 2004
בתקופה הונילית, היה הרבה יותר קל להכיר מישהו. כל מה שהיה צריך לעשות זה לצאת מהבית ולחייך לגברים. אבל "הכלוב" החזיר אותי לתופעה הנוראה והבזוייה שידועה בשמה הלועזי "בליינד דייט", ואני מעולם לא אהבתי אותה. פעם שאלתי את החבר'ה בעבודה הקודמת אם אפשר לוותר על המבוכה של הפגישה הראשונה ופשוט למצוא דרך אחרת לסנן גברים. השתעשענו במשרד בהפקת התוכנית "קחי אותי, ענבר!".
טוב אז מצאתי פתרון סביר, הכרות בשעת הצהריים, לא נשמע מחייב, לא מפחיד, אפילו אם מדובר בדום קשוח!
15:00- הפגישה. אנחנו מתיישבים ליד הים ומדברים, קצת צוחקים, ממשיכים בטיול וקצת נוגעים. "היי, זה כואב לי." הכל טוב ויפה, אז הוא מציע ללכת לסרט. אנחנו נוסעים אלי כדי שאני אקח את הטלפון ופתאום סטירה קלה, אני מביטה בו, ועוד סטירה. אני רק מסתכלת, סטירה ועוד סטירה ועוד אחת. אני בוכה והוא מחבק אותי חזק.
19:30, פעם ראשונה שלי בסרט עם דום. זה ממש דומה, אבל אז רואים אישה שחובטת בשטיח עם מחבט ישן. "כמה רמיזות מיניות בסרט אחד?", אני שואלת. מבטים מצטלבים וחיוך.
22:30 אנחנו כבר אצלו בסלון, יושבים, אוכלים משהו קל. אין לי הרבה תאבון, בעצם יש לי. מתחילים להתמזמז, אני רוצה להסחף, אני רוצה לסמוך עליו שיעצור את הטירוף בזמן, הוא יכול, הוא איש חזק מבפנים. התחלתי לספר לו משהו על עצמי, משהו שאני תמיד חששתי לספר לחברים בקהילה, על עולמות תוכן אחרים שלי, חוששת... הוא מתלהב, מחבק אותי בהתרגשות. הוא חשש מהרמיזות שלי, כמעט מאותו הדבר. אבל אני מאוד מינית, מפתה, רוצה. הוא רוצה לעשות לי טוב. הוא מתחיל במשהו. לא ממש סשן, סשנון. נשארים לבושים. אבל ידו נוגעת בי... אני על הספה, על ארבע, לדרישתו נוגעת בעצמי, גומרת, WOW.
1:14 הוא אומר לי שאני נפלאה. אני עולה לדירתי, עם חיוך.
שלא תבינו אותי לא נכון, בליינד דייט אני לא חיבבתי במיוחד, אבל את הפגישות הבאות פשוט תיעבתי. השלב שבו ניסיתי להבין לגבי כל וניל שפגשתי עם מי אני יוצאת (מניאק או סתם אידיוט). מה הוא רוצה ממני, (סקס, זה דווקא ברור). והאם אני רוצה אותו (אז זהו, מסתבר שלא). האם אני נחשפת לזה שוב?
העובדה שהגעתי רחוק למצבים אינטמיים וחושפניים עם אדם זר, גרמה לי חששות ביום של אחרי. הוא התקשר אלי לפני השעה 18:00, זה משדר "אני מעוניין, ולא כאובייקט מיני". כמובן שהוא מבין הכל. הוא מציע לצאת לקפה, ממש מעצבן איך שהוא ממש בסדר כל הזמן. שיפשל קצת, יהיה אנושי.
אחרי הפגישה אני שוב מבולבלת, הוא מבין ולא מתקשר. הוא משאיר אותי להתבשל במיץ של עצמי, ואני רק דבר אחד יש לי בראש, עם כל הכבוד למה שהיה, עדיין לא היה מה שצריך, סשן מלא, סקס. הבוקר, בסיומה של הפגישה השלישית התעוררתי עם חיוך בבבית שלי, בתוך החדר האינטימי שלי. כל-כך שמחתי שהוא החזיר אותי לכאן אתמול. נדמה שהיו לי שלוש פגישות מושלמות. מה דעתכם?
טוב אז מצאתי פתרון סביר, הכרות בשעת הצהריים, לא נשמע מחייב, לא מפחיד, אפילו אם מדובר בדום קשוח!
15:00- הפגישה. אנחנו מתיישבים ליד הים ומדברים, קצת צוחקים, ממשיכים בטיול וקצת נוגעים. "היי, זה כואב לי." הכל טוב ויפה, אז הוא מציע ללכת לסרט. אנחנו נוסעים אלי כדי שאני אקח את הטלפון ופתאום סטירה קלה, אני מביטה בו, ועוד סטירה. אני רק מסתכלת, סטירה ועוד סטירה ועוד אחת. אני בוכה והוא מחבק אותי חזק.
19:30, פעם ראשונה שלי בסרט עם דום. זה ממש דומה, אבל אז רואים אישה שחובטת בשטיח עם מחבט ישן. "כמה רמיזות מיניות בסרט אחד?", אני שואלת. מבטים מצטלבים וחיוך.
22:30 אנחנו כבר אצלו בסלון, יושבים, אוכלים משהו קל. אין לי הרבה תאבון, בעצם יש לי. מתחילים להתמזמז, אני רוצה להסחף, אני רוצה לסמוך עליו שיעצור את הטירוף בזמן, הוא יכול, הוא איש חזק מבפנים. התחלתי לספר לו משהו על עצמי, משהו שאני תמיד חששתי לספר לחברים בקהילה, על עולמות תוכן אחרים שלי, חוששת... הוא מתלהב, מחבק אותי בהתרגשות. הוא חשש מהרמיזות שלי, כמעט מאותו הדבר. אבל אני מאוד מינית, מפתה, רוצה. הוא רוצה לעשות לי טוב. הוא מתחיל במשהו. לא ממש סשן, סשנון. נשארים לבושים. אבל ידו נוגעת בי... אני על הספה, על ארבע, לדרישתו נוגעת בעצמי, גומרת, WOW.
1:14 הוא אומר לי שאני נפלאה. אני עולה לדירתי, עם חיוך.
שלא תבינו אותי לא נכון, בליינד דייט אני לא חיבבתי במיוחד, אבל את הפגישות הבאות פשוט תיעבתי. השלב שבו ניסיתי להבין לגבי כל וניל שפגשתי עם מי אני יוצאת (מניאק או סתם אידיוט). מה הוא רוצה ממני, (סקס, זה דווקא ברור). והאם אני רוצה אותו (אז זהו, מסתבר שלא). האם אני נחשפת לזה שוב?
העובדה שהגעתי רחוק למצבים אינטמיים וחושפניים עם אדם זר, גרמה לי חששות ביום של אחרי. הוא התקשר אלי לפני השעה 18:00, זה משדר "אני מעוניין, ולא כאובייקט מיני". כמובן שהוא מבין הכל. הוא מציע לצאת לקפה, ממש מעצבן איך שהוא ממש בסדר כל הזמן. שיפשל קצת, יהיה אנושי.
אחרי הפגישה אני שוב מבולבלת, הוא מבין ולא מתקשר. הוא משאיר אותי להתבשל במיץ של עצמי, ואני רק דבר אחד יש לי בראש, עם כל הכבוד למה שהיה, עדיין לא היה מה שצריך, סשן מלא, סקס. הבוקר, בסיומה של הפגישה השלישית התעוררתי עם חיוך בבבית שלי, בתוך החדר האינטימי שלי. כל-כך שמחתי שהוא החזיר אותי לכאן אתמול. נדמה שהיו לי שלוש פגישות מושלמות. מה דעתכם?
