בין

בין הצללים של ההווייה
שועטת שוב
בין ידע למנוסה
בין תשובה להבנה
בין הכרה להתרה
לרגע אחד נקשרו כל הכתרים כולם
נסיכה בודדת על גג העולם
קורנת מאושר
או
הזויה משימחה אפלה
שועטת, דוהרת לבדה
פורשת כנפיים
ממהרת לנסוק
גבוה, רחוק
בחשכה
שועטת, דוהרת לבדה
במרוצת שבילי מסלולי האגדה
יחפה
אל תוך דרכה
בין כל צללי ההווייה
אורות נשפכו
צבעים נמהלו, נמזגו
אור רב, בהיר וצלול
קורן
הואר
נסיכה
על גג העולם
מחוייכת
אל תוך מסע האגדה
מגלה את נבכי עצמה
בסודות שהיו לא היו
או אולי בצלם עצמה...
פייה אבודה
הכתרים הוסרו, הקשרים הותרו
והצללים חזרו
שועטת חזרה אל היער האבוד
נמסה לאטה ללא האגדה
עם כנפיים ובלי כתרים מוארים
נסיכה פייה אבודה...