אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת, שותקת

מאת ראש השבט​(שולט)     6 באוקטובר 2004
דואגת, ועדיין ללא מילה,
רוצה שידע, אבל היא לא תאמר,
מה יחשוב? אולי יעזוב?
מסתתרת מאחורי משפטים נבובים,
אומרת דברים שמשתמעים לשתי פנים,
לא נפגשים, אבל כואבת, אוהבת, שותקת,
איך אפשר לומר?
להיות בטוח בדבר?
ואולי זה נראה כך? אולי אצלו זה עבר?
אולי זה רק אצלה? אולי בגללה?
למה שידע? אולי ייפגע?
אולי ינצל החולשה? אולי היא תהיה פגיעה?
אני אוהבת...
כל כך רוצה לומר את המילים,
אבל רואה במילים דברים
כה מחייבים.
לא רוצה לומר
לא רוצה שידע
לא רוצה אולי
להיפגע
שותקת...

נשגבת​(נשלטת)
אוהבת, שותקת
גם כששתקה ידעת
22 בינו׳ 2005, 9:38