מכאן ומשם

מתוך המצולות ומתוך השתיקה
רגע של נצח כרגע ההווייה
ובראות האדם את הבזקי האור,
הבזקי הדם
ובראות החיים
החולפים לתומם
והצרחה המשתוללת מבפנים
שאגה שכולם מכירים
ואיש לא שומע ואיש לא יודע
וכולם מבינים,
מהנהנים והולכים
מתוך תהומות אבודים
עולה צליל אחר ומוכר
ריפיון תלוש, כוח שאבד, כלה,
נגמר.
''כי לא לעולם חוסן"
והאדם עפר ואפר
"רוח הולך ולא ישוב''
כמה קצרים חיינו על פני האדמה
מרחפים בידיעה ללא ידיעה
הבנה ללא הכרה
שועטים בין מוסכמות
בועטים בתובנה
לגלות ולמצוא אחרות
ושבים בחזרה
אל חיק האדמה....