אזיקי נפש

כבולה באזיקי הנשמה
אין צעצועים, אביזרים וקשירות
רק סשן של רגשות
לא אזיקים ולא שוט
כאן הכל גן עדן וגיהינום
של מחשבות ומילים, רגשות ותכנים
אל תוך מוחי נמזגות מילותיך
שדון מקפץ בך
ילד שלא מתבגר לעולם
ילד ששיחק במוחי, בלבי
סשן של מחשבות
מנטאל של רגשות
ושוב המסך עולה ונפתח
עוגן חדש אל הצופן נפרש
אתה פותח במשחק
בסשן חדש.
רגש הוא קוד המשחק החדש.
אתה אוהב אותי, אוהב אותי מאוד עכשיו.
כמה זמן תחזיק הכנות מעמד?!
זוגיות, אחריות, חברות, שיתוף...
אתה מכיר או מודע?
מבין או בכלל?
אני תוהה, משתאה
פורצת סכר ויראה
לגלות שאולי כן
ואזוקה בנפשי
אליך
מוחי שוב אליך הזוי, קודח ממחשבות
להבה קפואה, אש בדממה מתרצה
ולרגעים מתכסה בשתיקה
כמו בשמיכה
והקור סונט בי
בשובבות, במבוכה
כמו חיוכך
ילד שמעולם לא התבגר
פוגש בילדה אבודה
ועולה בדרך חדשה ישנה
שוב משתאה
לנוכח האזיקים הנפשיים
שהותרת בי
ללא סימנים
ללא צלקות
חוששת שוב לרעוד, להיפצע
להיות חבולה על ידך
ומושיטה את ידי לך...