עוד באותו לילה

"אני גם כותבת..."
"באמת? מה את כותבת?"
"סיפורים אירוטיים."
"למגירה?"
"בעיקר, אבל גם לא. יש לי בלוג קטן וסיפור בהמשכים שהתחלתי בכלוב, אתה מכיר את הכלוב?"
"לא."
"הכלוב הוא האתר של קהילת הבדס"מ בארץ, רוצה לקרוא?"
"כן, מאוד, אבל בפעם אחרת."

בזאת הסתיים נושא הבדס"מ לאותו ערב. רציתי לגעת בה, היה לה יום ממש מזויין בעבודה כפי שכבר ציינו קודם, ובאמת רציתי לפנק אותה קצת.

"שמעי", אני אומר לה, "רציתי להציע לך משהו קודם, אבל לא רציתי שתביני לא נכון את כוונותיי, אז... קחי את השאלה שלי כפשוטה, לא מסתתר מאחוריה שום מסר חבוי, טוב?"
היא הסכימה.
"רוצה טיפול?" אני שואל ומופתע לחלוטין כשהיא מחייכת ומסכימה בהנאה.

"יש מים רותחים, הד אנד שולדרס וקרמה במקלחת. יש גם מגבת נקיה וספוג שפתחתי הבוקר והשתמשתי בו רק פעם אחת ואם את רוצה... יש גם חדש."
"זה בסדר", היא עונה מיד, "לא אכפת לי בכלל להשתמש בספוג שלך, רק תביא לי איזה חולצה ללבוש ואיזה שורט."

עליתי לגלריה והבאתי לה חולצת טריקו ומכנס דייגים תאילנדי צבעוני להחריד.
"מצטער, אין שורט."
"זה מצויין", היא אומרת, ואחרי שניים שלושה משפטים נוספים היא נכנסת למקלחת ואני מארגן את הסלון הקטן, פותח את שולחן הטיפולים ומחכה לה שתסיים ותצא מהמקלחת.

היא יוצאת מהמקלחת כולה ריחנית. אני לא יכול שלא לשים לב לשדיים הגדולים שלה נעים בחופשיות מתחת לחולצה, משוחררים מהחזיה. "קדימה, על השולחן", אני אומר. היא מטפסת על שולחן הטיפולים ואני מתחיל. טיפול, טיפול טיפולי, שום דבר אירוטי אין בו, ואני, שאוהב נורא לגעת, מתענג על המגע העמוק בגוף חדש.

אחרי כארבעים דקות של טיפול אני שואל: "רוצה להוריד חולצה?"
"טוב", היא עונה.
אני מסתובב, מחכה שתוריד את החולצה ותשכב בחזרה על השולחן, וחוזר לטיפול, הפעם עם שמן. לפני שאני נוגע בה בידיים משומנות אני מפשיל מעט את מכנסי הדייגים ומגלה שגם את התחתונים היא השאירה איפשהו בין המקלחת לשולחן הטיפולים.

המשכתי בטיפול עוד כחצי שעה, מעסה היטב כל מילימטר בגב שלה וכשסיימתי, נתתי לה להתלבש. היא ירדה מהשולחן, קיפלתי אותו והחזרתי את הסלון לקדמותו, זוכה לחיבוק חם ומתיישב לידה, מלטף את ראשה.

"רוצה נשיקה?" אני מעז להפליט.
"תשמע", היא עונה, "בוא נסגור את הפינה הזו מעכשיו. כשארצה, תדע, אני רוצה להיות זו שתקבע את הקצב."

אני מסכים (לא שהיא השאירה לי איזו ברירה) ובתוכי יודע... מרגיש ש... כן, היא רוצה, והאישור לכך לא איחר לבוא. היא מניחה יד על הברך שלי, מזיזה אותה קלות ולוקחת אותה בחזרה ושוב מניחה ושוב מזיזה... ולוקחת ו... נשיקה, רכה, מלטפת שפתיים, ובתוך החיבוק אני מנשק לה בעדינות, מלקק את השפה העליונה, עובר בריפרוף על התחתונה, מתעקב על הפינה של הפה, גולש עם הלשון אל תוך החלל שבין השפה העליונה שלה לבין החניכיים, על השיניים, מטלף את שיערה, עובר עם האצבע על תוואי האוזן ועל הלחי... על הצאוור, והכל בעדינות שכזו ש... איפה בדס"מ ואיפה הילדה הרכה הזו שאני מתגפף איתה.

לאט לאט אני מקשיח את מגע היד שלי על עורה, הנשיקות נשארות רכות כמו מים אבל המגע המלווה מתקשח ומתעמק על צאוורה ספק מעסה אותו ספק חונק. התגובה לא איחרה לבוא. יכולתי להרגיש את גופה מתקשח ומתרפה בשניה ואף זכיתי לשמוע ספק אנחה ספק גניחה נפלטת מגרונה. אני מעביר את האצבע המורה על קידמת הצוואר, עוצר בשקע שמתחת לגרוגרת החבויה שלה ומרגיש שאני עושה את הדבר הנכון. הפה שלה נפתח קצת יותר ומאפשר ללשוני לשקוע עמוק בתוכו, עמוק עד שאני כמעט יכול להרגיש את תחילת הגרון שלה כשאני אוחז בחוזקה את ראשה בלסת התחתונה. יש לה פה מדהים ואני חוקר אותו בלשוני מילימטר אחר מילימטר, מעביר את היד מפעם לפעם בין אחיזה איתנה בפיה, אל הצוואר, אל הגרון, כמעט חונק (ומקפיד שלא) ומיד משחרר, מעסה בקשיחות, מכוון את ראשה כך שיהיה נוח ללשוני להמשיך ולטבוע בתוך פיה. ידי גולשת לכיוון ירכה, בחמש אצבעות פרוסות אני מעביר תנועה עמוקה במעלה הירך מתחת למכנסי הדייגים הרחבים ומגיע אל ישבנה. אני חופן אותו בחוזקה ושוב... אותה תחושה של... הדבר הנכון לעשות, הזרת עוברת קלות על הכוס ומשיגה שוב את המטרה. הוא לח והיא אוהבת את המגע שלי.

בקושי, אנחנו נפרדים, עושים עסקה של 'את תישני פה הלילה ולא יהיה סקס' ונוסעים להביא את הדברים שלה מביתה של חברה שאצלה ישנה בלילה הקודם.

אחרי גיחה חפוזה חזרנו אלי לדירה ועלינו לגלריה לישון. באמת שהתכוונו לישון וזה גם קרה בסופו של דבר, אבל לא לפני שהתעמקנו שוב בחדר בגוף האדם, כשאני מעביר את ידי על ביטנה, דרך צד המפשעה ואל הירך הפנימית. יש לה עור מדהים, חלק ובצבע מוקה בהיר. ידי מגיעה מעל לברך, עושה את דרכה חזרה למעלה על הצד האחורי של הירך ומסיימת באחיזה איתנה של הישבן, כשקצות האצבעות מרפרפות על הכוס שעכשיו מחוסה בתחתונים. אני מחליק את האצבעות על הישבן, דוחף אותן מתחת לתחתונים וגולש לעבר הכוס. הוא רטוב ואני מחליק אצבעות על השפתיים החיצוניות שלו, מדי פעם מטביע אצבע בתוך החמימות הלחה הזו, עובר על הדגדגן, מתפתה לנסות ולתלוש ממנה את התחתונים אבל פה ,מסתבר, עברתי את הגבול.

היא עוצרת אותי ואומרת, "אתה זוכר, אמרנו שאני קובעת את הקצב".
"כן" אני מסכים, "כן, זה מה שאמרנו" (ציפיתי מעצמי להיות מאוכזב בנקודה הזו, אבל איכשהו זה לא קרה).

בבוקר היא קמה מוקדם ויצאה מהבית, היא גרה בעיר אחרת וצריכה להספיק להגיע לעבודה מוקדם, נשיקה, חיבוק והבטחה לטלפון בערב, והיא יוצאת לדרכה.

בערב כשהתקשרה ולאחר שפיטפטנו קצת שאלתי:
"איך אני מוצא את הסיפורים שלך בכלוב, מה הכינוי שלך שם?"
אני שומע אותי מחייכת מהצד השני של הקו.
"הכינוי שלי... דסדמונה."