ערב רגיל לחלוטין
מאת shoko(מתחלפת){Rainbow}
23 באוקטובר 2004
ערב רגיל לחלוטין. סיימנו לאכול, הכלים כבר שטופים, יושבים מול הטלוויזיה, כל אחד בשלו. אני עם ספר חדש והוא צופה באיזו תוכנית שרחוקה ממני כמזרח ממערב. "שבי למרגלותיי" אמר בלי שום היסוס, כאילו זה הדבר הכי נורמאלי להגיד בערב שקט ונעים שכזה.
הרמתי את עיניי מהספר ושאלתי, "מה אמרת?"
"מה לא ברור? שבי למרגלותיי, את על השטיח, אני על הספה."
אף פעם הוא לא דיבר ככה, בטון הזה, במילים האלו. היו בהן ביטחון ודרישה גם יחד. הוא המשיך לצפות בתוכנית, וכאילו הכול בסדר, כאילו לא נאמרו מילים מוזרות ולא שייכות בחדר.
"תורידי את החולצה." הסתכלתי עליו, הבנאדם התחרפן. "תורידי, אמרתי!" הורדתי את החולצה בשתיקה, נשארתי עם תחתונים בלבד. האמת, התחלתי לפחד ממנו. מאיפה זה בא לו? איך אני נכנעת לו ככה? ולמה לעזאזל אני רטובה כ"כ מחרמנות?
הוא שתק שוב ודיברנו רק במבט. ראיתי את הברק הנוצץ הזה שיש לו בעיניים כל פעם שהוא חרמן ורוצה סקס, אבל היה שם עוד משהו, משהו שמעולם לא ראיתי: איפוק. בדרך כלל גיא התנפל עלי כשהוא היה חרמן, הסקס שלנו תמיד היה אגרסיבי מאוד, חייתי משהו. חיי המין שלנו היו עשירים בקינקיות לשמה, אבל ממש לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, וחירמן אותי יותר לראות את האיפוק בעיניו.
הוא תפס את הפטמות שלי כמו שבחיים הוא לא עשה, צבט אותן עד שצרחתי עליו, אבל הוא פשוט הושיט אצבע לפה שלו וסימן לי לשתוק.
לאחר מכן, גיא סימן לי להסתובב ולהציב את הישבן שלי כלפיו. חייכתי וביצעתי את דרישתו. הוא הסית קצת מכל צד של התחתונים שלבשתי פנימה. כמה שנאתי את התחושה הזו, שמשהו תקוע שם בחריץ הזה. היד שלי נשלחה אוטומטית להוציא את התחתונים משם, אפילו לא סיבבתי את הראש לוודא מה אני עושה, פשוט שלחתי את היד, וזכיתי להפלקה כואבת מאוד על הישבן. סובבתי את הראש, ומצאתי את גיא עסוק מאוד עם התחתונים שלי. הוא הכניס אצבע אחת לתוך הכוס הרטוב שלי, מגלה עד כמה אני רטובה, נעמד מעלי, אוחז חזק בשערותיי מרים את ראשי ודוחף לי את האצבע שהייתה קודם בכוס שלי לתוך הפה.
ואני שותקת, אבל מרגע לרגע מתחילה להבין במה מדובר. התחלנו מאבקי כוחות סמויים. מזמן התחלנו אותם, בלי קשר לערב הזה, אבל כאן פתאום הבנתי, שהוא מתאפק כי הוא בודק אותי, הוא בודק אם אתן לו להיות השולט בבית, אם כל דרישותיו יבוצעו...
בבת אחת הסתובבתי. הוא עדיין היה מעלי, עומד. נשכבתי על הגב ולא זזתי.
"תתהפכי!" ציווה.
אני לא זזה.
"מה אמרתי?" שאל.
אני עדיין לא זזה.
"אין בעיה," אמר, "בואי נראה כמה זמן תצליחי להחזיק מעמד ככה. את לא זזה מכאן ולא משנה מה יהיה?" שאל.
"לא זזה," אמרתי.
הוא נעלם, ואני שמחתי שהראיתי לו. במערכה כנראה ניצחתי, במלחמה על השליטה עדיין לא.
הוא חזר מהחדר עם המכשיר שאני הכי אוהבת, הביצה הוורודה שלי. הלביש את הביצה בתוך שרוול הסיליקון עם הזיזים הבולטים והפעיל אותה, היא התחילה לרטוט. כבר ראיתי מה הולך להיות הצעד הבא שלו.
הוא הוריד את תחתוניי, פישק את רגליי והניח את הביצה ישר על הדגדגן. חלף רטט בגופי אבל סירבתי להיכנע, התאפקתי ולא הוצאתי הגה. "נראה כמה זמן תישארי ככה, כמה זמן תמנעי מעצמך מה שאת כבר מזמן," אמר, ואני בשלי, מחורמנת קשות, רואה בעיניים שלו שהוא מת להיכנע ליצרים שלו, ושותקת.
תוך כדי שהוא מאונן לי, התחיל גיא להסיר את מכנסיו, התיישב על החזה שלי, והכניס את הזין שלו לפה שלי. אני הוצאתי אותו, והוא הכניס שוב. "תמצצי שיפחה! "
אוהו... כאן הוא קרא לילד בשמו, ממתי נהייתי שיפחה? השתדלתי לא להתעסק בשאלה הזו, משום שהיה לי יותר חשוב לא לגמור ממה שהוא עושה לי. הוא לא ינצח אותי, רציתי שהוא יזיין אותי, יתנפל עלי, יקרע אותי! ראיתי כמה הוא רוצה שאמצוץ לו והתמרדתי, אבל מסתבר שבערב הזה לא היה ניתן להתמרד כלפיו.
הוא תפס את שערות ראשי, דחף את הזין שלו לפה שלי והתחיל לזיין אותו. אני השמעתי קולות של התמרדות וגניחות קלות כי התאמצתי לא לגמור מהביצה שעדיין הייתה צמודה לדגדגן שלי. ניצלתי הזדמנות קלה כשגיא הסתובב לאחור והחלקתי מתחתיו, התהפכתי על הבטן וניסיתי לקום.
גיא קלט את זה, נשכב מעלי, משך את שערותיי סובב את פניי אליו ושאל אותי בטון יהיר ומתנשא, "לאן את חושבת שאת הולכת?"
"לאן שרק יבוא לי," עניתי בהתגרות.
באופן מפתיע הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי ואני בלי לחשוב פעמיים נשכתי אותן. שיפחה? אני אראה לך שיפחה, חשבתי לעצמי, אבל הסטירה לא איחרה לבוא.
"מה זה היה?" שאל.
"מה אתה חושב שזה היה?" עניתי.
"את הבאת את זה על עצמך במו פיך תרתי משמע," ענה בחיוך רחב וסחב אותי למקלחת.
הוא דחף אותי לתוך המקלחון ואמר לי, שאם אני לא רוצה שהוא יקפיא אותי עם מים קרים, שאתחנן שלא יעשה את זה. חייכתי אבל ממש לא התחננתי.
"את רוצה עוד רוצה לנסות אותי?" שאל.
"כנראה," עניתי.
הסיבה שלא רציתי להתחנן היא הסיבה שלא רציתי להיכנע לו, אבל הייתה סיבה נוספת. אהבתי פתאום את השליטה הזו מצידו, ולא רציתי שזה יגמר כ"כ מהר, אז המשכתי להתמרד.
את תחושת המים הקפואים שנחתו על גופי שניות אח"כ אין צורך לתאר, ואני תמיד כשנוחתים עלי ככה מים, משתינה. אין מה לעשות, זה בא לי באופן טבעי מאוד, אבל לגיא זה לא הזיז. הוא פשוט הסתכל עלי מתפתלת תחת המים הקרים, לא מוכנה לוותר ולהתחנן, ואז הוא כבר לא יכל להתאפק יותר. בתנועה אחת חדה הוא סגר את המים, משך אותי החוצה ובלי לנגב אותי הצמיד אותי לרצפה, הרים לי את התחת וזיין אותי.
בשמץ של התמרדות אחרון, אמרתי לו: "אם אתה חושב שעכשיו אני אגמור, אתה טועה."
בשמץ יהירות אחרון, הוא ענה: "אנחנו נראה אם תגמרי או לא", והצמיד אלי שוב את הביצה הוורודה, שאפילו לא שמתי לב שהוא הביא מהסלון כשהוא סחב אותי למקלחת.
השילוב של הזין שלו עם הביצה תמיד שיגע אותי. היינו ככה המון זמן, כשאני ממש מתאמצת לא לגמור והוא ממש מתאמץ להוציא אותי מכליי. אבל הביצה, הביצה הייתה הקש ששבר אותי, את החומות שלי, את ההגנות שלי, את ההתמרדות שלי. נכנעתי. גמרתי כ"כ חזק שרעדתי שעות. האורגזמה שטפה אותי בכל הגוף. בחיים שלי לא גמרתי ככה, ואיך שגיא שמע אותי גומרת ככה הוא גמר אחרי. הרעידות של הגוף שלי ושלו התערבבו יחד.
אני לא יודעת מה הביא אותי לאורגזמה כזו. האיפוק שלי, האיפוק שלו, ההתעקשות שלי או ההתעקשות שלו, או השליטה שהוא לקח פתאום, באמצע ערב רגיל לחלוטין...
הרמתי את עיניי מהספר ושאלתי, "מה אמרת?"
"מה לא ברור? שבי למרגלותיי, את על השטיח, אני על הספה."
אף פעם הוא לא דיבר ככה, בטון הזה, במילים האלו. היו בהן ביטחון ודרישה גם יחד. הוא המשיך לצפות בתוכנית, וכאילו הכול בסדר, כאילו לא נאמרו מילים מוזרות ולא שייכות בחדר.
"תורידי את החולצה." הסתכלתי עליו, הבנאדם התחרפן. "תורידי, אמרתי!" הורדתי את החולצה בשתיקה, נשארתי עם תחתונים בלבד. האמת, התחלתי לפחד ממנו. מאיפה זה בא לו? איך אני נכנעת לו ככה? ולמה לעזאזל אני רטובה כ"כ מחרמנות?
הוא שתק שוב ודיברנו רק במבט. ראיתי את הברק הנוצץ הזה שיש לו בעיניים כל פעם שהוא חרמן ורוצה סקס, אבל היה שם עוד משהו, משהו שמעולם לא ראיתי: איפוק. בדרך כלל גיא התנפל עלי כשהוא היה חרמן, הסקס שלנו תמיד היה אגרסיבי מאוד, חייתי משהו. חיי המין שלנו היו עשירים בקינקיות לשמה, אבל ממש לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, וחירמן אותי יותר לראות את האיפוק בעיניו.
הוא תפס את הפטמות שלי כמו שבחיים הוא לא עשה, צבט אותן עד שצרחתי עליו, אבל הוא פשוט הושיט אצבע לפה שלו וסימן לי לשתוק.
לאחר מכן, גיא סימן לי להסתובב ולהציב את הישבן שלי כלפיו. חייכתי וביצעתי את דרישתו. הוא הסית קצת מכל צד של התחתונים שלבשתי פנימה. כמה שנאתי את התחושה הזו, שמשהו תקוע שם בחריץ הזה. היד שלי נשלחה אוטומטית להוציא את התחתונים משם, אפילו לא סיבבתי את הראש לוודא מה אני עושה, פשוט שלחתי את היד, וזכיתי להפלקה כואבת מאוד על הישבן. סובבתי את הראש, ומצאתי את גיא עסוק מאוד עם התחתונים שלי. הוא הכניס אצבע אחת לתוך הכוס הרטוב שלי, מגלה עד כמה אני רטובה, נעמד מעלי, אוחז חזק בשערותיי מרים את ראשי ודוחף לי את האצבע שהייתה קודם בכוס שלי לתוך הפה.
ואני שותקת, אבל מרגע לרגע מתחילה להבין במה מדובר. התחלנו מאבקי כוחות סמויים. מזמן התחלנו אותם, בלי קשר לערב הזה, אבל כאן פתאום הבנתי, שהוא מתאפק כי הוא בודק אותי, הוא בודק אם אתן לו להיות השולט בבית, אם כל דרישותיו יבוצעו...
בבת אחת הסתובבתי. הוא עדיין היה מעלי, עומד. נשכבתי על הגב ולא זזתי.
"תתהפכי!" ציווה.
אני לא זזה.
"מה אמרתי?" שאל.
אני עדיין לא זזה.
"אין בעיה," אמר, "בואי נראה כמה זמן תצליחי להחזיק מעמד ככה. את לא זזה מכאן ולא משנה מה יהיה?" שאל.
"לא זזה," אמרתי.
הוא נעלם, ואני שמחתי שהראיתי לו. במערכה כנראה ניצחתי, במלחמה על השליטה עדיין לא.
הוא חזר מהחדר עם המכשיר שאני הכי אוהבת, הביצה הוורודה שלי. הלביש את הביצה בתוך שרוול הסיליקון עם הזיזים הבולטים והפעיל אותה, היא התחילה לרטוט. כבר ראיתי מה הולך להיות הצעד הבא שלו.
הוא הוריד את תחתוניי, פישק את רגליי והניח את הביצה ישר על הדגדגן. חלף רטט בגופי אבל סירבתי להיכנע, התאפקתי ולא הוצאתי הגה. "נראה כמה זמן תישארי ככה, כמה זמן תמנעי מעצמך מה שאת כבר מזמן," אמר, ואני בשלי, מחורמנת קשות, רואה בעיניים שלו שהוא מת להיכנע ליצרים שלו, ושותקת.
תוך כדי שהוא מאונן לי, התחיל גיא להסיר את מכנסיו, התיישב על החזה שלי, והכניס את הזין שלו לפה שלי. אני הוצאתי אותו, והוא הכניס שוב. "תמצצי שיפחה! "
אוהו... כאן הוא קרא לילד בשמו, ממתי נהייתי שיפחה? השתדלתי לא להתעסק בשאלה הזו, משום שהיה לי יותר חשוב לא לגמור ממה שהוא עושה לי. הוא לא ינצח אותי, רציתי שהוא יזיין אותי, יתנפל עלי, יקרע אותי! ראיתי כמה הוא רוצה שאמצוץ לו והתמרדתי, אבל מסתבר שבערב הזה לא היה ניתן להתמרד כלפיו.
הוא תפס את שערות ראשי, דחף את הזין שלו לפה שלי והתחיל לזיין אותו. אני השמעתי קולות של התמרדות וגניחות קלות כי התאמצתי לא לגמור מהביצה שעדיין הייתה צמודה לדגדגן שלי. ניצלתי הזדמנות קלה כשגיא הסתובב לאחור והחלקתי מתחתיו, התהפכתי על הבטן וניסיתי לקום.
גיא קלט את זה, נשכב מעלי, משך את שערותיי סובב את פניי אליו ושאל אותי בטון יהיר ומתנשא, "לאן את חושבת שאת הולכת?"
"לאן שרק יבוא לי," עניתי בהתגרות.
באופן מפתיע הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי ואני בלי לחשוב פעמיים נשכתי אותן. שיפחה? אני אראה לך שיפחה, חשבתי לעצמי, אבל הסטירה לא איחרה לבוא.
"מה זה היה?" שאל.
"מה אתה חושב שזה היה?" עניתי.
"את הבאת את זה על עצמך במו פיך תרתי משמע," ענה בחיוך רחב וסחב אותי למקלחת.
הוא דחף אותי לתוך המקלחון ואמר לי, שאם אני לא רוצה שהוא יקפיא אותי עם מים קרים, שאתחנן שלא יעשה את זה. חייכתי אבל ממש לא התחננתי.
"את רוצה עוד רוצה לנסות אותי?" שאל.
"כנראה," עניתי.
הסיבה שלא רציתי להתחנן היא הסיבה שלא רציתי להיכנע לו, אבל הייתה סיבה נוספת. אהבתי פתאום את השליטה הזו מצידו, ולא רציתי שזה יגמר כ"כ מהר, אז המשכתי להתמרד.
את תחושת המים הקפואים שנחתו על גופי שניות אח"כ אין צורך לתאר, ואני תמיד כשנוחתים עלי ככה מים, משתינה. אין מה לעשות, זה בא לי באופן טבעי מאוד, אבל לגיא זה לא הזיז. הוא פשוט הסתכל עלי מתפתלת תחת המים הקרים, לא מוכנה לוותר ולהתחנן, ואז הוא כבר לא יכל להתאפק יותר. בתנועה אחת חדה הוא סגר את המים, משך אותי החוצה ובלי לנגב אותי הצמיד אותי לרצפה, הרים לי את התחת וזיין אותי.
בשמץ של התמרדות אחרון, אמרתי לו: "אם אתה חושב שעכשיו אני אגמור, אתה טועה."
בשמץ יהירות אחרון, הוא ענה: "אנחנו נראה אם תגמרי או לא", והצמיד אלי שוב את הביצה הוורודה, שאפילו לא שמתי לב שהוא הביא מהסלון כשהוא סחב אותי למקלחת.
השילוב של הזין שלו עם הביצה תמיד שיגע אותי. היינו ככה המון זמן, כשאני ממש מתאמצת לא לגמור והוא ממש מתאמץ להוציא אותי מכליי. אבל הביצה, הביצה הייתה הקש ששבר אותי, את החומות שלי, את ההגנות שלי, את ההתמרדות שלי. נכנעתי. גמרתי כ"כ חזק שרעדתי שעות. האורגזמה שטפה אותי בכל הגוף. בחיים שלי לא גמרתי ככה, ואיך שגיא שמע אותי גומרת ככה הוא גמר אחרי. הרעידות של הגוף שלי ושלו התערבבו יחד.
אני לא יודעת מה הביא אותי לאורגזמה כזו. האיפוק שלי, האיפוק שלו, ההתעקשות שלי או ההתעקשות שלו, או השליטה שהוא לקח פתאום, באמצע ערב רגיל לחלוטין...
