שתינו במיטה, גברתי ואני. היא קוראת ספר ואני לצדה, כותבת. שקט לי, רגוע. כשאני לידה המילים שהתעכבו להן בראשי זורמות פתאום. ופתאום היא נשכבת מעליי. ברגע העיניים נעצמות והאנחות פורצות ממני. "אל תפסיקי לכתוב" היא מורה לי, מתחככת בתנועות זיון עם אגנה על ישבני. "כן גברתי" אני גונחת.