לא יכולה להתאפק. יום ההולדת של זרתנו המוכרת יחול מחר וכבר פוצחת בשרשור הברכות הטרנסאטלנטי לזרתנו המוכרת והאהובה.

שחף נחה על כף רגלה של גבירתה, מרגישה תחושות שלא חשה קודם לכן מעולם. היא רצתה להשאר על כף רגלה של זויה לנצח. הלשון שלה רצתה להתמזג עם כף הרגל הלבנה ולסגוד לה. ללקק אותה, לענג אותה ולשמוע את זויה קוראת לה שוב "כלבה" ויותר מכך "מתוקה".

זויה מתחה את רצועות הסטראפון השחור, עד שהידקה אותו לגופה והוא הפך לחלק ממנה. היא הביטה בשחף ולא יכלה שלא להנות מיופיה ומהשלווה על פניה. שלווה שידעה שתפר ממש בקרוב ושזו תתחלף בתשוקה ויחום של כלבה מאולפת.