מיד כשנכנסתי לרכב שאלת אותי אם אני נקייה ועניתי לך בשקט שלא.. והסתכלת עליי לרגע ואמרת 'בעיה שלך' והתחלת לנסוע. וכל הדרך הייתי מאוד דרוכה ולחוצה ושתקתי.

זיינת לי שם את החור של התחת המון זמן. ומדי פעם כשהפסקת לזיין התעסקת איתו ודחפת אצבעות ופלאג ושוב אצבעות ומילה לא זרקת לכיווני- התעלמת ממני לחלוטין – רק עם התחת.

הצלפת בי ממש הרבה הפעם, אני אפילו לא מצליחה להזכר מתי היתה הפעם האחרונה שספגתי כל כך הרבה הצלפות וכל הזמן הזה הפלאג תקוע לי בתחת פחדתי שהוא ייצא, אז כמעט ולא עשיתי תנועות מיותרות. וכשנורא נורא כאב לי שם נצמדתי עוד יותר חזק לספה, רק לא לזוז יותר מדי

שם, כשאני על הברכיים ערומה מולך הנחת מולי קערת אוכל של כלבים 'תאכלי' ירית לעברי ונשארת לעמוד לידי. ואני עם המבט למטה, לא הסתכלתי על האוכל שזרוק בקערה בצורה של שאריות אלא המבט שלי נדד לנעליים שלך ורציתי ללקק אותן במקום לאכול. כל הרעב שהיה לי מהבוקר נעלם. לאכול ככה כמו כלבה..

לפעמים הוא עושה בי דברים שהם ממש לא מובנים לי ויוצא שלפעמים אני שואלת אותו על כך למה הוא עושה בי את מה שהוא עושה קשה לי מהמקום שלי להבין למה זה עושה לו את זה לפעמים הוא לא עונה לי לפעמים התשובה שלו היא 'כי אני יכול'.

'את תבלעי הכל הפעם, את כל הכמות. טיפה לא תיזל לך מהפה' שוכבת על הגב בתוך האמבטיה הקרה רועדת. בעיקר מהקור אבל גם מהלחץ פה פתוח חזק. מחזיקה את עצמי בכוח לא לסגור אותו והמבט נודד לכל הכיוונים רק לא אליך ואני לא בולעת. לא מסוגלת. אתה מפסיק. 'אל תקומי' ויוצא.