פרק כ"ד ליטפתי את הגוף הרך והענוג ששכב מעלי. השמש כבר זרחה על היום האחרון בחייה. התענגתי על מגע המשי הרך של עורה, והיא מתוך שנתה מלמלה מילות התפנקות כאלה. רציתי להמשיך להתענג איתה במיטה, אבל לא היה עוד זמן. היום הזה, המסתיים בחצות, קצר - והמלאכה מרובה.

פרק כ"ג עזבתי אותה שוכבת כך על המיטה, עטופה במגבת שלה, וצמתה הקלועה משתפלת לעבר החזה הבתולי שלה. מיהרתי לפשוט את בגדיי בדרך לאמבטיה. עשיתי מקלחת מהירה בעודי חושב על הנערה הממתינה לי שם על המיטה. המחשבות הללו עשו את שלהן, וגופי נענה להרהוריי.

פרק כ"ב הערב ירד. גם את ארוחת הערב הביאו לנו למשרד. נותר עוד לשלוח אותה להתרחץ ולהחליף בגדים, ואחר כך להחזירה לתאה למשך הלילה. הרגשתי את השניות הולכות ואוזלות לי. לקחתי דף ורשמתי עליו: "תרצי להישאר לישון כאן במשרד גם הלילה?" היא חייכה אלי חיוך מבוייש והנהנה בראשה.

פרק כ"א יום רביעי בבוקר. עוד יומיים נשארו לה. נשארו לנו. למחרת בחצות הלילה עלי לבצע את תפקידי. החלטתי להנעים עליה את היומיים הללו ככל האפשר. קמתי ממיטתי והתרחצתי בזריזות. הותרתי אותה כבולה אל רגל המיטה ומיהרתי לחדר האוכל לקחת מצרכים עבור שנינו.

פרק כ' למחרת, ביום שלישי, קמתי ממיטתי עם כאבי גב. העלתי את לי-אן למשרדי לשגרת הבוקר שבסיומה, בניגוד לנוהגנו בימים האחרונים, השבתי אותה לתאה. היא העלתה על פניה סימני פליאה, אבל לא הוציאה אף הגה מפיה. כאב לי הגב, ולא היה לי כוח לכתוב ולהסביר לה.

פרק י"ט ביום שני בשעת בוקר מוקדמת, כעשרה ימים לאחר בואה של לי-אן בצל קורתנו, נכנס למשרדי מנהל הכלא. "יש לי חדשות בשבילך", כך אמר, ותיקן: "בשבילכם." "מה?", שאלתי ולא ידעתי לאיזה סוג של בשורות לצפות. "השלטונות הסיניים הגישו בקשת הסגרה רשמית.

פרק י"ח "האיש המכובד ניגש אל השולחן, כיבד את עצמו בכמה שוקולדים והציע גם לי אחד. היו אלה שוקולדים ממין משובח. אחר כך מזג לעצמו כוס משקה, וקינח בעוד שוקולד. משסיים להיטיב את נפשו החל להתפשט, ותוך פחות מדקה היה עירום לגמרי. הוא הביט בי, וראה שאני עדין לבושה.

פרק י"ז לקחתי אותה למעלה אל המשרד. בתחילה חשבתי שלא אכבול אותה הפעם, אבל אחר כך חשבתי שאם יראה אותנו מישהו בדרך אצטרך לתת הסברים שיביכו אותה. החלטתי שאי הנעימות של האזיקים עדיפה לה על הבושה. כבלתי את ידיה ורגליה כרגיל, והעליתי אותה למעלה.

פרק ט"ז "מספר ימים התעללו בי ג'וני וחבריו. לפעמים היה אונס אותי אחד מהם, לפעמים שניים או שלושתם יחדיו. הרגשתי שהם לא רק נהנים לעשות לי את זה, אלא שכאילו מוטלת עליהם משימה. רק אחר כך הבנתי שניסו לשבור את רוחי, להרגיל אותי בכך שגברים מבצעים בגופי ככל העולה על רוחם.

פרק ט"ו ביום רביעי בבוקר התלוננה לי-אן על סחרחורות וכאבים בבטנה. היא לא רצתה לצאת ממיטתה, וביקשה את רשותי להישאר בתאה. התרשמתי שהיא לא עורכת לי הצגה, ולא ראיתי סיבה לגרור אותה למעלה למשרד. ניסיתי לחשוב מה מקור כאבי הבטן שלה.