טעיתי. זה לא כל כך משנה מה בדיוק היה. מאסטר חשב שזאת לא טעות נוראה כל כך, ושכל אחד היה עלול לעשות טעות דומה. אבל סדר צריך להיות, ומי שטועה משלמת. וככה יצא, שהייתי צריכה לקבל עונש על הטעות.

היום בבוקר מאסטר החליט לקשור אותי. הוא פקד עלי להתפשט לגמרי ולשכב עירומה על המיטה. על הבטן. בינתיים הוא הוציא מהמגירה מספר חבלים ופתח את הקיפולים שלהם. ברקע ניגן תקליטור אוסף שירים שצרבתי בשבילו ובדיוק בזמן שנשכבתי על הסדין הלבן שעל המיטה ניגן השיר "לילות משי לבנים".