וברוח הודעה אחרת שמתרוצצת לה כאן בפורום, ועל מנת לא לקפח בעניין זה את המין הנשי, תיפתח כאן תחרות כוכבת נולדת, או במלים אחרות: "מי הנשלטת הכי שווה בכלוב?".

אני רוצה להעלות נושא שדי מציק לי. נתקלתי שלא מעט סאביות שמצאו יותר עניין בשלב הראשון של מערכת היחסים, קרי ההכנעה עצמה. הן נורא היו בקטע שבו אני לאט לאט שובר להן את כח הרצון ומכניע אותן לגמרי (יש כאלה שזה לקח אצלן מעט זמן ויש כאלה שזה לקח שבועות ארוכים ארוכים).

לשפחתי, אהובתי שהלכה ממני. ואולי לא היו הדברים מעולם. לא השוט, לא האזיקים, לא בגדי העור, גם לא צייתנותך, הצריבה בלבך, הכניעה המוחלטת. אולי גם את לא היית מעולם, כי כל שנותר ממך הוא רק זכרון. ואולי זכרון הוא הכל.