התאהבתי במכבי לראשונה במשחק הניצחון שלה- גמר הגביע האירופי בשנת 1977 כשהייתי נער כבין 15 וצפיתי בשידור המשחק בטלויזיה בשחור-לבן מבלאגרד. בפראג הכתה בי תחושת הדז'ה וו משנת 2000,ההפסד בסלוניקי כשעודד קטש היה בצד השני , ואולי בשל כך, לא עמדו בעיניי דמעות, (טוב,מודה,דמעה אחת כן היתה

ירושלים רועשת וגועשת, הפגנות זעם של הציבור החרדי, נזק לסביבה ועימותים פיזיים עם המשטרה. וכל זאת למה? כי מאחורי סורג ובריח יושב לו אדם (שאומנם עדיין לא הוכחה אשמתו) אם אפשר לקרוא לו כך, שהכה למוות את בנו. ועל מה הכעס הגדול? שהמשטרה לא שחררה את השפל הזה לחוג את החג עם משפחתו.

בעוד כשבועיים ביום רביעי ,אחרי שעה אחת לפנות בוקר, שתי דקות ,ושלוש שניות , הזמן והתאריך יהיו: