קחי אותי איתך אל מחוזות נפשי הסתכלי אל תוכי הפחידי אותי חתכי בי מילותייך צרבי בי זרותך ראי אותי קטנה, גדולה יפה ושקופה עבורך עשי בי מעשים שאיש לא היה מעז שאיש לא ידע למה גופי רומז אספי אותי אלייך נשקי אותי חזק גופי מבין עכשיו את אודם מילותיו.

את מוליכה אותי. אצבעותייך אוחזות בצווארי קולר אנושי בשרני וחזק. עיני עצומות לסירוגין ואני מניחה לרגליי ללכת בקצב המוכתב להן. המגע נחלש, אני מתנערת מהאחיזה והאצבעות לופתות אותי חזק יותר מזכירות לי את מקומי. מחזירות אותי אל השקט של חוסר האחריות, אל הרגיעה של שייכותי הרגעית.