מה אני עושה בקשר לזה? אני ממש סובלת מזה. כל הזמן קוראים לי דודה. עוד מעט סבתהלה. ואני גם לא בדיוק שמנה. אני לא בריאה. עדיף שיחשבו שאני זוללת עוגות, נו מילא. אני באזור הדמדומים תמיד.

שכחתי שוב. תעוד וזכירה של חיים מוחמצים אך משעשעים? היה עוד משהו. נואשות. לא. לא קשור. סנילית ושיכורה. גם משהו על פער גילאים. תחפושות. לא. יש.

אני מנסה להבין מה גורם להנאה או אי הנאה או אדישות שלי לגבי לבוש, פטיש, ונילי, ובין לבין. ניסיתי לעשות רשימה של סיבות. כרגע אני רוצה לעסוק בשדנפרויידה, נעורים מוחמצים, מיניות ואמיניות,מלאכותיות, וכל מה שבאזור. אני לא חוזרת בשאלה או בתשובה, אז אל תלכו לשם.

אני כבר לא אזכה לפגוש אותה, ולשמוע ממנה דברי הטפה נוצריים. אני מחכה לאוטוביוגרפיה. בלית ברירה אני אאלץ לקרוא את זאת של אנני ליבוביץ'.

הספרייה, דיזנגוף סנטר, קומה ב´ 15.12, 19:30: השקת הספר "שירי שפחה" מאת דוד יקותיאלי ז"ל בתוכנית: פתיחה - רויטל שירי הורוביץ, מחברת בת-הספר עיראק, דברים לזכרו והקראת שיר - בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים, שני שירים - איגי דיין, חבר להקת משינה, על הספר "שירי שפחה" - ד"ר חלי אברהם