מתי , יגיע זמנו של הלב להיפתח? כמו מבצר נעול , של רגש. המפתח לשערו , נשכח , לפני שנים רבות בלהט האקסטזה המגוננת , של הגוף.

על הריצפה המזוהמת הוא מתפלש. בין בדלי סיגריות ומשקאות שנשפכו. כל הליכלוך , שבראש שלו מתנקז לעקב אחד , דק ומחודד מדוייק. שחור עמוק. עמוק בגרון. העקב , מחובר למגף שמחובר לרגל ארוכה , סקסית. שם , בסוף הרגל... אישה. חידה. שאיש , עוד לא פתר.