* כשהזכר חולה, הנקבות מתעלות על עצמן, כדי לרכך את החוסר. זה בדוק. * לו יכולתי, להראות לך את עצמך ברגעי פריחתך הזוהרת, שם במקום הנמוך הייתי עושה זאת. אבל לתלוש את המראה הגדולה, מקיבעונה אל הקיר, לא בא בחשבון. אז אני חוקקת בזיכרוני, את עלי כותרתך, בוהקים בצבעם המדהים למעני.

מגע גופי הבוער. המתפתל. הנצמד אליו. רעמת השיער, שמחייבת אחיזת איסוף איתנה, מתוחה למעלה. לשוני הארוכה, המלקקת בתאווה כל פיסת עור חשופה.

בסוף השבוע, אני רוצה לערוך שולחן. הוא יהיה עמוס, בדברים שגורמים לרייר. כל אחד מאיתנו שיעבור את סף הדלת, יוציא מהתיק את האביזרים, שאסף עם השנים, בביתו ויניח אותם פרושים, על השולחן.