כמה את יפה, כשהחרמנות מערפלת לך את החושים. כשאת מרגישה כל כך בנוח, לתת דרור לתחושותייך. ידייך נשלחות מבלי משים ללטף את עצמך, מבעד לתחתונים. הקולות שאת משמיעה, מטפסים מתוך גופך, בהילוך איטי. בוקעים מגרונך החוצה, במיקצבים מופלאים.

בתא קטן, ההד נשמע. היא בדיוק יוצאת, הוא בדיוק נכנס. לשניהם המכנסיים מופשלים. חיכוך אקראי, נשימה חטופה. "לא, לא..." הוא לוחש, כשהיא מאוננת אותו, בכף ידה.