1. יהיה בסדר חזרתי הביתה מהמילואים שמח וטוב לב וברגע הראשון חשבתי שפרצו לנו הביתה והתפלאתי איזה גנבים מטומטמים גונבים וידאו עתיק ומשאירים את הטלוויזיה המשוכללת עם המסך השטוח ואז ראיתי את המכתב והבנתי.

א. אמת או חובה דווקא בוולנטין יצא לי להיות בתורנות. מה לעשות, צה"ל לא שם זין על ימי אהבה, במיוחד לא על אלו של הנוצרים. "גם אני לא." אמר חמי בנחת כשאמרתי לו בבושת פנים שהוא יבלה את יום האהבה לבד, "ושלא תעז לקנות לי כריות קטיפה אדומות או איזה שטות אחרת." התרה בי.

לעשות תיקון להפתעתי, לא קיבלו אותי בידיים פתוחות אלא התעקשו על ראיון קבלה. המראיין היה סגן המנהל - ד"ר פאהום. הוא לא היה צעיר, עיניו הכהות היו מוקפות קמטים ושערו היה לבן ובכל זאת היה ניצוץ נמרץ ומלא חיים במבטו שבחן אותי בקפידה. "תקרא לי ד"ר רפיק, ככה כולם קוראים לי."