הסיפור הזה נכתב לזכרו של kael שרק אחרי מותו נודע לי ששמו היה נדב ליסאי. הוא תמיד הגיב לסיפורים שלי ברצינות ובאהדה והבין בדיוק למה התכוונתי. לצערי הוא נפטר בטרם עת ולא יוכל לקרוא את הסיפור הזה שדחיתי יותר מידי את כתיבתו.

1. פרק ראשון סוף הרומן עם עידו היה מכוער מאוד. הוא בגד, אני בגדתי. היו שקרים ועלבונות, רגשות פגועים, צעקות וסקנדלים, ובסוף גם מאבק לא נעים על הדירה ששכרנו יחד, מאבק שאני ניצחתי בו כי אני מבוגר וחכם ממנו, וכנראה שגם רשע יותר כמו שהוא ציין במרירות לפני שארז והסתלק.