קראתי הכל וכמעט שהגבתי על כל שיר אבל התאפקתי קראתי הכל, על כל הרטיבות שלכן, וכבר לא שלטתי בכאב בשנאה ביגון בחוסן כבר לא שלטתי בכלום רק ברצון לאהוב אותך שוב בזה אשתדל להיות בכל כוחי חזקה

רציתי לכתוב שיר על מתנת פרידה על שהזכרת לי שהייתי אהובה ולמרות שאמרת לי שכבר חמישה חודשים יש לך אחרת לא הזלתי דמעה והנה בקול תרועה היא כבר חוגגת חצי שנה ומזל שיש סמאיה. זוכרת כמה רציתי לחזור לשם? איתך.

הכל שורף וכואב לא לקרוא בשמה כי אז תבואנה אלף קריאות היא לא אוהבת יותר, את לא מבינה? אני מבינה, אז מה אז תפסיקי עם זה, את לא ילדה אבל אני אוהבת אותה, אני תמיד מחכה אבל היא אף פעם לא באה אז מה צריך רק פעם אחת שתבוא, רק פעם אחת תגידי את דפוקה? את סתומה? היא עזבה לנצח, האהבה נגמרה.