ערגה בתוך הצינה שמסביב עמדנו שם החושך שכיסה אותנו, אורות גדולים שלפעמים הם מפריעים החום שלך, בלי כלום עלייך, שאל שפתי הוגש, תקרובת מרהיבה ולא יכולתי לעזוב . . .

שלום שלחתי לך, ברכה קטנה מבלי לראות מבלי לדעת איפה את מילים קטנות ברוח, עפות ומחפשות כיוון משב של חום בתוך הקור

פרפרים בבטן מקישים על הדפנות. חוט ראשון נמתח בינינו אז, עם המילים. שלום, מה שלומך ? מילה ראשונה. מחכה עכשו לך. תשובה ראשונה. מילים ראשונות שלך. לא אדע אם תעני. תשובה נימוסית של תודה אבל תודה, או אולי סדק שנפתח, אור שמתחיל להציץ, חרכים שניסיתי לקרוע בך.