131
גופך הדואב מתיר זעקה,
נפשך המיוסרת חונקת אותה.
גופך דואב בלי מתום,
גרונך ניחר עד בלי קול,
ואז
רעם אנקתך הבוקע ממעמקי בועתך,
מתגלגל ואומר לי
"את נפשי צרבת,
את שרידי מוחי שבית...." ...
נפשך המיוסרת חונקת אותה.
גופך דואב בלי מתום,
גרונך ניחר עד בלי קול,
ואז
רעם אנקתך הבוקע ממעמקי בועתך,
מתגלגל ואומר לי
"את נפשי צרבת,
את שרידי מוחי שבית...." ...
ראשון ינו' 30, 2005 8:27 am
•
20 תגובות
•
5321 צפיות
