רק עוד קצת... אני אומרת לעצמי שוב ושוב. שוכבת במיטה, מכורבלת בשמיכת הפוך שלי. הוילון מסתחרר מעט מהרוח הקרירה של תחילת החורף, רוח שנושבת באמצע הלילה.

כבר כמה ימים עברו מאז נפגשנו. ונראה לי, שנצח כבר חלף כי כיסופיי אליך כבר כה אדירים... בחוץ הסתיו משרה את ניחוחותיו עלי זהב בניצוחה של רוח קרירה נעימה מתבדרים זה בזה, מקשטים את המדרכה הכל נראה כל כך מלא חיים וזה רק ממלא את ליבי בעוד כיסופים...