צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתנת יום ההולדת של גיא - סיפור פנטזיה

Queencie​(שולטת)
לפני 18 שנים • 23 בדצמ׳ 2005

מתנת יום ההולדת של גיא - סיפור פנטזיה

Queencie​(שולטת) • 23 בדצמ׳ 2005
יום הולדתו של גיא התקרב ושירי התחבטה בשאלה כיצד תצליח להפתיע אותו באופן כזה שלא ישכח את מתנתה לו להרבה שנים.
דווקא משפט שזרק לה באחד הלילות לאחר שנשימתם חזרה לעצמה נתן לה את הרעיון.
גופו היה עטוי בסט החוטיני והמחוך העשויים תחרה וורודה שקנה באלאבמה בנסיעתו האחרונה, אברו כלוא בכלובון הפלסטיק הורוד, נלחץ אל דפנותיו בשל הריגושים שחווה. גופו עדיין מיוזע מהמאמץ שהשקיע בעינוגה וסיפוקה של שירי וסנדלי העקב עדיין נעולים לרגליו. האיפור שאיפרה אותו בתחילת הערב כבר מזמן נמרח, אבל שירי אהבה את מראהו הזנותי וטרחה להזכיר לו זאת שוב ושוב.
"מזמן לא עשינו את זה בחוץ" הלין בקול מתחנחן. ובאמת חלפו כבר מס' חודשים מאז זחל אחריה כמו כלבה שזוחלת אחרי בעליה בחוף הים נצמד למפשעתה כל אימת שהאטה את צעדיה.

זכרון הסצינה שבה קשרה אותו לכיסא הנח שעל החוף כשהוא לבוש בשמלת מיני קצרצרה, כיסתה את עיניו בצעיף משי, והתרחקה מרחק בטוח, שם חיכתה שעתיים תמימות, משגיחה על מושא אהבתה בבדידותו חסרת האונים, לפני שנשבר וקרא לה בתחינה שתחזור לחבק אותו, עדיין חקוק בזכרונה. איך ליקק את רגליה מהחול ברגע ששחררה אותו מכבליו, איך טיפס ועלה אל עבר מפשעתה ברעב אינסופי לריחה ולטעמה, איך עינג אותה שם כאחוז טירוף, מנותק מהעולם האורבאני שאורותיו נצצו מאחוריו, טובע לתוך נוזלי האהבה שלה אוהב אותה עד טיפת מיציה האחרונה.

מאז אותו לילה הפכו יחסיהם בורגנים משהו, והם בילו את לילותיהם בין סדיני המשי בנוחות הביתית, לאור נרות ולצלילי המוזיקה השקטה. הגיע הזמן להוציא את הכלבה לטיול בטבע, הרהרה בחיוך. ובדמיונה החלו לרוץ "תמונות מהשטח".

כשהתעורר בבוקר יום ההולדת מצא גיא פתק בכתב ידה המסולסל של שירי, מונח על כריתה.
"בוקר אור ויומולדת מאושר לך גיא יקירי, לצערי נקראתי לצאת לעבודה מוקדם הבוקר. ישנת כל כך טוב שלא רציתי להעיר אותך. אבל היום קצר והמלאכה מרובה, כלבה שלי. תמתיני בשעה 3 אחר הצהריים כשאת עטופה בכיסוי עיניים ולבושה בסט הסאטן האדום ובשמלה התכולה שתליתי מימין, בירכיות הלבנות עם ביריות התחרה הלבנות, ונעולה בסנדלי הסיכה הלבנות שלך. יוצאים לחגוג! ושלא תעיזי להסיר את כיסוי העיניים כלבה שלי".
אברו נלחץ אל דפנות כלובו למקרא ההודעה. מזה שבוע ששירי מנעה ממנו עינוג עצמי. הוא לא התלונן חס וחלילה, אלא שהמתח המיני שבו גאה אל רמות שהוא לא זכר מזה זמן רב. עיניו נעצמו כשהוא מנסה לדמיין מה מצפה לו אחר הצהריים. לא היה לו שמץ של מושג, אבל הוא סמך בעיניים עצומות על שירי, וידע שאמון זה אכן יידרש ממנו היום עת יעטה את כיסוי העיניים וימתין להוראות נוספות.

כחצי שעה לפני השעה היעודה כבר היה גיא מוכן ליציאה, לבוש לפי כל ההנחיות, נקי ומגולח, חגיגי ונרגש.
בחמישה לשלוש צלצל מכשיר הסלולרי שלו. שירי יידעה אותו שבשעה 3 בדיוק ישמע נקישה בדלת. כל שעליו לעשות הוא לפתוח את הדלת ולעשות מה שיידרש ממנו ללא שאלות וללא היסוס.
רעד עבר בגבו, ואת חמש הדקות הבאות עשה כשכיסוי העיניים שלו כבר מונח על עיניו, שמא יתבלבל וישכח להניחו בזמן.

בשעה היעודה נשמעה נקישה על הדלת. גיא פתח וחש איך קולר נכרך על צווארו וגאג נתחב לפיו ללא אומר. הוא ניסה לזהות את הריח של הדמות העלומה, אך ללא הצלחה. ידיו נכבלו מאחורי גבו והוא הובל במורד המדרגות, עדיין ללא מילה שנאמרה מפי הדמות שהובילה אותו. הם יצאו לרחוב ותוך שניות מצא את עצמו שוכב על המושב האחורי של מכונית שאת ריחה ואת צליל מנועה לא זיהה. הם יצאו לדרך.

כשהגיעו ליעדם הוא נגרר ברצועה אל מחוץ לרכב. לפי הריח שעלה באפו הוא ניחש שהם נמצאים בחורשת אורנים. בקושי הצליח לשמור על שיווי משקלו על נעלי העקב הגבוה שנעל אך הדמות שהובילה אותו לא טרחה להתחשב בקשייו והדפה אותו אל משטח מוגבה שהוא שער שמשמש כשולחן פיקניק בימים רגילים. הוא הושכב על גבו, חבל נכרך סביב חזהו מעל ומתחת לפטמותיו והידק אותו אל השולחן. שוקיו נקשרו בכיפוף ברכיים אל הירך ומפשק שמר את ברכיו בפישוק גדול וקבוע. הוא הרגיש חשוף ופגיע וחיפש בחושיו את קולה או ריחה של שירי. חששו גבר עוד יותר כשתחתוניו הוסטו וחפץ קר חדר לישבנו החשוף. כאב חד עבר בגבו מפי הטבעת ושריריו הדואבים ועד לבסיס צווארו, אך הוא היה מנוע מלזוז או להשמיע קול. הוא שמע סביבו צעדים חרישיים, אך לא ידע אם מדובר בגבר או אישה, או אולי במספר דמויות. איוושת הפסיעות פסקה, והוא נותר שוכב עקוד בפיסוק מביך, כשהפלאג תקוע עמוק בישבנו הגלוי. כעבור זמן לא מוגדר שמע שוב פסיעות לכיוונו, וחשב שהריח את הבושם המוכר של שירי. שרירי גבו התרפו בהקלה. עכשיו חש בטוח ומוגן.

הפלאג נשלף מישבנו ויד ליטפה את ישבנו והכתה בעור החשוף חליפות. "אין זה מגעה של שירי" עברה במוחו המחשבה, "אבל אני משוכנע שהרחתי את ריח הבושם שלה". מחשבותיו המבולבלות התרוצצו במוחו והמתח שוב גאה בשריריו. בעודו מהרהר בינו ובינו חש לפתע חדירה לישבנו. "זה לא דילדו" זעקה המחשבה במוחו. "זין אמיתי מזיין אותי! שירי איפה את???" הזין המשיך וחדר לתוכו, וקצב הזיון הלך וגבר, והדמות המזיינת התחילה להאנח ולגנוח. "שירי אמרה לי בעבר שאני זונה כל כך טובה שהיא שוקלת למכור אותי לגברים שיזיינו אותי תמורת תשלום צנוע" נזכר גיא "אבל למה ככה? למה לא בנוכחותה? לפחות שאדע שהיא נהנית מזה". דמעות צרבו את גרונו, עלו וצפו אל עינייו והתגלגלו על לחייו, כשהדמות שלפה את אברה מתוכו והגירה את זרע הגמירה על פניו.

יד עלומה עברה על שמלתו, צובטת את פטמותיו, פולשת אל מפשעתו ומושכת את הכלובון הכולא את אברו. אנקת כאב נפלטה מפיו החסום. האצבעות המשיכו וירדו לכיוון ישבנו הפעור ובבת אחת הרגיש איך הן נדחקות לתוכו, נוברות ומעסות את ערמוניתו. מזיינות אותו, פולשות עוד ועוד. הגרוי בערמונית ובאשכיו הלך וגבר וגיא הרגיש שהוא חייב להשתין. אבל לא היתה לו דרך לאותת למי שהשתעשע בו בפולשנות וללא אומר. מחשבותיו ותחושותיו לא עינינו את הפולש. כעת גם מוחו התחיל להתרוקן מכל מחשבה והוא הרגיש איך עייפות וכבדות צונחות על גופו ועל מוחו. הוא חש כאילו הוא שט במעמקי אוקיינוס עמוק ורק היד הנוברת הזכירה לו שהוא לא לבד. הוא הרגיש את ערמוניתו המתכווצת דוחקת את נוזל הזרע שלו שניגר בתוך הכלובון הכולא את אברו, נוזל לעבר חריץ ישבנו הנבעל. מתרוקן.

מגע שפתיים מוכר העיר אותו משרעפיו. "שירי!!!!!" ניסה לצעוק בשמחה, נזכר במחסום הפה.שירי ליטפה את פניו ברוך וללא אומר טיפסה ועלתה והתיישבה על פניו. שירי החלה לחכך את ערוותה על עורו החלק, מורחת עליו את נוזלי ריגושה. ברגעים אלה של עינוגה של שירי שכח את החוויה שזה אתה חווה, שכח את נוכחותה של הדמות האחרת, והתרכז כל כולו בתחושות ששידרו לו שריריה. שירי התרוממה מעט מפניו והסירה את מחסום פיו. כעת הבחין שהיד הזרה ממשיכה ונוברת בתוכו. אך לפני שהיה באפשרותו לומר דבר מה התישבה שירי ודרשה את עינוג לשונו בתוכה. תוך דקות ספורות הרגיש גיא את התכווצויות נרתיקה על פיו כשנוזליה האהובים עליו כל כך החלו ממלאים את פיו.

כעת נע אגנה על פניו בקצב איטי ורוגע עד שנשימתה חזרה לעצמה וההתכווצויות שככו. "פתחי את פיך זונה, קבלי את מתנתי החמה" אמרה שירי, וגיא ציית ללא היסוס ופתח את פיו כשזרם חמים ומלוח ממלא את פיו. גיא בלע בשקיקה את נוזליה של שירי, כשעודפי הנוזל שהוא מאבד שוטפות את נוזלי הגמירה של הדמות שזיינה אותו ושל שירי.

שירי התרוממה מפניו, וגיא רצה להודות לה, אך ברגע שפתח את פיו קטעה אותו שירי בחדות. "אף הגה זונה" או שהגאג חוזר לפיך". לפני שהספיק גיא להנהן לאות ציות, הרגיש אשכים וחור ישבן גברי נמחצים אל פיו. "הו שיט!" הוא חשב בליבו, "הוא עושה לי פייסיטינג!!" קרעה המחשבה את הכרתו. עד היום חווה את החוויה הזו עם נשים בלבד. "לקקי זונה" שמע את קולה של שירי מצווה, ולשונו התחילה במסע הכרות עם אשכיו וישבנו של היושב על פניו. תוך שגיא מרוכז בחוויה ראשונית זו, הוא הרגיש איך ידה של שירי נתחבת אל ישבנו שלו אצבע אחר אצבע ועור אחת ועוד אחת, וממשיכה ומרחיבה ואז חודרת כולה. הכאב היה נסבל באופן מפתיע חשב גיא, כשהצלפה על חזו החזירה אותו לחובתו בעינוג היושב על פניו.
כך דקות ארוכות חפרה שירי בידה במעמקי ישבנו, תוך שהיא גונחת מהנאה, ולשונו מלקקת את אשכיו וישבנו של הגבר שעל פניו.

"יופי זונה שלי, אני שמחה שהצלחת להחיות את הזין של ידידי", אמרה שירי כשהגבר התרומם מפניו. עכשיו הוא מוכן לשמש אותי. ואת, זונה שלי, תצפי בכך". כיסוי העיניים הוסר מעיניו וגיא נוכח לראות שהערב ירד כמעט לגמרי. פניו של הגבר שזה עתה עינג היו מכוסים במסכה, וכל שראה היה גופו החטוב ואברו הזקור. ידה של שירי המשיכה לזין אותו בעומק ישבנו כשעינו קלטה איך הגבר הזר אוחז במותניה של שירי וחודר אליה מאחור. עיניו נעצמו בכאב. "לאאאאא! אני לא יכול לראות את זה!" עברה הצעקה במוחו ללא קול. אך שירי מנעה ממנו את אפשרות הבריחה, בצוותה עליו לפקוח את עיניו ולהסתכל בעיניה. הבעת ההנאה שהיתה בעיניה כמעט והשכיחו ממנו את עוצמת העלבון הצורב, ולוליא שמע את הגבר הגונח יכול היה לחשוב שהנאתה נובעת מהפיסטינג שהיא מבצעת בו. אך כעת היה עליו להתמודד עם דיכוי הרצון לצעוק ולבכות להתחנן שתפסיק, שיפסיק, שיפסיקו. הקנאה בגבר המענג את אהובתו בערה בו. אך באופן מפתיע ולא ברור, המבט המתענג של שירי עודד אותו וחימם את ליבו, כאילו הוא זה המענג אותה מאחור באותו הרגע. מחשבותיו התרוצצו במוחו בין אותה קנאה, בין העלבון הצורב, ובין אושרו באושרה של אהובתו. גניחותיהם של שירי והגבר הזר בעת הגמירה המשותפת החזירו אותו למציאות, וגרונו נחנק בדמעות של קנאה. ידה של שירי נשלפה מחורו והיא ליטפה את שרירו הפעור בעדינות מרגיעה את ההתכווצויות.

שירי חזרה וטיפסה על פניו, מורה לו ללקק ולנקות אותה משאריות הנאתה. תוך כדי שהוא מתרכז בליקוק יסודי בין קפלי נרתיקה, הוא חש את ידה מלטפת את שמלת הסאטן ושמע את קולה המלטף מעודד אותו "את נראית יפה מאוד סיסי שלי, לא פלא שידידי לא יכול היה לעמוד בפיתוי שלך. בהחלט נראה שאת יכולה להיות הזונה שלי". ותוך כדי שהיא מניעה את אגנה על פניו לפתע חש גיא את אברו משוחרר מחגורת הצניעות ומזדקר באחת. ידה המלטפת של שירי נעה לאורכו, סוחטת אותו מבסיסו ועד לכיפתו, מרגיעה את עצבי עורו הרגישים מפאת הזמן הממושך שבהם נלחצו אל דפנות הכלובון. לא עבר זמן רב והוא הרגיש את נוזלי הזרע שלו מתפרצים מאברו נסחטים מגופו.

כל שריריו התרפו ועייפות כבדה נחתה עליו. רק עכשיו הבחין שהגבר הזר נעלם כלא היה.
גם אחרי ששירי שיחררה אותו מכבליו, המשיך גיא לשכב עוד דקות ארוכות על שולחן הפקניק בבגדיו הנשיים, מעכל אט אט את שחווה בשעות האחרונות. שירי נשכבה על גופו, מחממת, מלטפת, מנשקת ומרגיעה את גופו ואת נפשו.
"יום הולדת שמח לך גיא. זונה כוסונית שלי!" לחשה על אוזנו. "אני אוהבת אותך!".