| Adonasuy(שולט) |
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
צילי וגילי למבוגרים בלבד.
"בובות שתיים, בובותיים..."
שנים של פנטזיה הולכות להתממש היום. "הפנטזיה". יודע. בנאלי. גבר ושתי נשים. עם האלמנטים שלנו- אבל עדיין. הפנטזיה הכי בסיסית, הכי צפויה. ועד היום לא הגשמתי אותה. מהרהר בהרכבים השונים והמשונים שהשתתפתי בהם. מחייך. היום יהיה שונה. ברדיו תוכנית הבל של בוקר. מראיין מקשקש משהו. המילים עוברות מסביב לראשי. המוסיקה. חושב שוב על המסגרת שתיכננתי להיום. החיוך מתרחב. טלפון. הן שם, ממתינות. מקיש בדלת. צילי פותחת. הפתעה. היא לבושה כתלמידת פנימיה אנגלית... עוד פינטוז שדיברנו עליו. מיניאטורית שכמוה, בחצאית המשובצת וגרביים לבנות, ארוכות. שתי קוקיות וסוכריה על מקל בפה משלימות את ההופעה. מרגיש את הזקפה שלי מתחככת בג'ינס כשאני חובק אותה אלי. את חום גופה. טועם את שפתיה. את הלשון. נכנסים פנימה. גילי שם. בתלבושת תואמת. סוכריה בפיה. "מתאמנת, גילי?" אני מגחך. סוקר אותה. חיוך נבוך על הפנים היפות שלה, הרעננות. הן מצחקקות בינהן. משחקות את תלמידות הפנימיה הסוררות. משחררות כמה אמירות עוקצניות.... החיוך שלי מתרחב. שופך את תכולת התיק שלי על המיטה. "בואו" אני אומר, מעמיד אותן זו לצד זו ונעמד מאחוריהן, ראשי בין ראשיהן. ידי נשלחות אל ראשיהן. חופנות שער רך. חוזר בשקט על מילת הבטחון, הוראות אחרונות, כלליות... נשימה עמוקה- מושך בשערן. מבריך אותן. מרגיש את ההתנגדות שלהן אבל מפעיל קצת יותר כוח. "תפשיטו זו את זו" אני מורה. מול עיני הן מתחילות להתערטל. פורפות כפתורים בחולצות הלבנות. מתלטפות. אני סביבן. שוט זנבות בידי, מצליף באופן אקראי, פעם בזו, פעם בשניה. הצלפות קלות, מלטפות. מלהיטות. נצמדות לנשיקה. מורידות חזיות וחצאיות ונעלים. רגע של מבוכה. נועצות עיניים ברצפה. אני מחליף את שוט הזנבות בשוט רכיבה. מכה קלות על צד המכנס שלי. "מחכות להוראה מפורשת? כן, גם תחתונים, ותעיפו את הסוכריות מהפה". עירומות לחלוטין, על ברכיהן, זו מול זו. נבוכות. משליך לעברן את אזיקי העור. "תענדו אותם זו לזו". שב ומצליף בהן. הפעם חזק יותר. סוחט אנחות כאב קטנות. נוטל את המצבטיים המשורשרים. גוחן מעל כל אחת מהן בתורה ומצמיד נשיקה למצחה, ואת המצבטיים לפטמות. גניחות כאב מלוות את הרטיבות שמלחלחת את ירכיהן. "קומו". מעמיד מול הסד. משעין אותן אליו. שב ומצליף. מלהיט את עורן. מחייך למראה הגוון האדמדם של הישבנים והירכיים. מתפשט. לבד. מתיישב על הכורסא. שולטן בהרמונו. מלך במועצתו. מצווה על כל אחת להתפשק מעל רגלי השלוחות. לאונן עליהן. מרגיש את כל הרכות והחום על שוקי. מקרב את ראשיהן זו לזו. רואה אותן מתנשקות.... עוצם את עיני. "אני בסרט כחול, בחיי", חושב לעצמי. מצליף עם שוט הרכיבה בישבנים שמתחתי. גניחות העונג והכאב מתערבבות זו בזו. מושך בשערן. הן נענות ופיותיהן מתחילות לענג את אברי הזקור. ליקוקים, יניקות. מחליפות זו את זו בהרמוניה מושלמת. ממפגש ירכי עד קצה אברי אני עטוף ברטיבות וחום עדין. רואה את העיניים של צילי. המבט שלה מצועף.. "תגמרי" אני ספק מורה לה, ספק מאשר – והיא גונחת את האורגזמה שלה אל תוך הזין שלי. אני נעמד. מתחיל לבעול את הפיות שלהן בכוח. מזיין אותן עמוק אל תוך הגרון. עובר מפה אחד אל השני וקצת לפני שאני מתפוצץ אני יוצא ופועם את הגמירה שלי על השדיים שלהן, סוטר עם האיבר על הלחיים הסמוקות שמולי. "נקו זו את זו". הן מתחילות להתלקק. כמו שתי חתולות מיוחמות, טומנות ראשים זו בחזה של זו, זו בין ירכיה של זו... מקים את צילי. מוליך אותה אל הקרוס ומציב אותה בגבה אליו. מחבר את ידיה האזוקות לווים ומורה לגילי לכבול את רגליה, בפישוק. מחייך בעונג.. החבטות שניחתות על אגנה מקפיצות אותה. הצלפות קלות שמתגברות. זנבות השוט משאירים סימנים אדומים, עדינים, צרים. מפסיק. ידי נשלחת אל שערה של גילי. מושכת. מצמידה פנים לקוס החלק. "תעשי לה טוב" אני אומר בשקט. מביט בהן מהצד. ראשה של גילי קבור בתוך צילי. רק לפי הבעות הפנים המעולפות של צילי אני יכול לתאר מה עושות לשונה ושפתיה שם... מצמיד את פי לאוזנה ולוחש- "בעשר את גומרת...". סופר. לספירת "עשר" שנלחשת לאוזנה, היא מתפוצצת שוב, מתפתלת כבובה על חוט, משמיעה את קונצ'רטו הגמירה שלה. אני נהנה לראות אותה גומרת. לראות את הבעת פניה הופכת לפראית יותר, סוערת. ריח של ייחום באוויר. גורר את גילי אל הסד. ראש, ידיים. ישבנה מופנה אלי. מסרק את זנבות השוט. מניף. מצליף. גופה מתעוות וקורס מעט, צווחת כאב. רואה את הפנים של צילי בזווית העין, מלוות את ההצלפות, כאילו היא המוצלפת. מפשק את גילי שוב. רטיבות. מאיפה כל הרטיבות הזו? מחייך לעצמי.. מצליף בצילי. ושוב בגילי. מלטף ירכיים וישבן. שולח אצבע מגששת. התחת שלה מתכווץ סביב אצבעי. באט פלאג. קונדום ומשחת סיכה. "תרפי" אני אומר ומחדיר לאט את הפלאג לתחת שלה. מלטף את הדגדגן תוך כדי. הגבול האנאלי של גילי, גבול שדיברנו עליו בשבוע הקודם- נחצה. מרגיש את התגובות של גופה. מחייך. "אתה מניאק", אני שומע אותה גונחת מלמטה. חובט בכף ידי על התחת שלה. "לא להתחצף. וגם לא להגיד לי דברים שאני כבר יודע". צילי מחייכת אלי מהקרוס. מכירה את התחושה הזו. את החיבה למעשה האנאלי שבאה בעקבותיו... שלהבות הנרות שהדלקתי קודם מרצדות, מטילות צללים ארוכים. נוטל נר. מתחיל לטפטף על שדיה של צילי. מכסה אותם בחלב שנקרש לקול יבבות הכאב. עובר לגב של גילי. טיפה אחרי טיפה. גב וישבן. ושוב מצליף. מסיר את העקבות הקרושים עם השוט. אדמומיות אחת מתמזגת באחרת. מתיר את צילי מהקרוס. שם בידה את השוט ומורה לה להצליף בגילי. מביט מהצד. מהורהר. היא מעט מהוססת בתחילה, אבל עידוד קל שלי מעלה על פניה הבעה של דומית. היא נהנית מזה... מחבט עור. לעומתו שוט הזנבות נראה כמשחק ילדים תמים. משעין את צילי על הסד, ליד גילי. החבטות ניחתות. פעם על זו ופעם על זו. ריח הייחום מתגבר ככל שגניחות הכאב והתאווה גוברות. מלטף. ושוב חובט. וצובט. ומועך. מתיר את גילי מהסד. תומך בגופה שכושל מעט. מביט לעיניה. "עייפתן אותי" אני מכריז "עכשיו תפנקו אותי במיטה"..... (המשך יבוא). |
|
|
| Adonasuy(שולט) |
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
המשך- צילי וגילי למבוגרים, חלק ב'.
המיטה הרחבה מהווה סוג של "מידל קר". רגעים של רוך ורוגע אחרי הכאב האינטנסיבי, הצורב, של קודם.
מתלטפים. מלקקים. צילי וגילי מרפרפות מעלי כמו פרפרים צבעוניים. מתחלפות בינהן- פעם פיה של זו צמוד לפי והאחרת בין רגלי, ופעם השד של זו צמוד לשפתי בעוד חברתה מלקקת את ירכי ואשכי. הזמן טס לו כשאני בין ידיהן הענוגות, חבוק בין ירכיים לחות, מלוקק כולי. מתחלפים בעינוג ההדדי. פעם גילי במרכז. פעם צילי. חיוכים ולחישות עונג מלווים את מלאכת האהבים שלנו. קם מהמיטה. חוזר עם גלגל כאב משונן, עם מחבט ושרשראות... כובל את צילי, יד לכל פינה של המיטה. מעביר את גלגל הכאב לאורך גופה. לוחץ יותר באזורים הארוגניים... נהנה מהקולות שהיא מפיקה.. מהמבטים שלה. עובר לגילי ומעניק לה טיפול דומה... ואז מכווין אותה אל בין הרגליים של צילי. כשהיא טומנת את הראש שלה בין הירכיים, אני מתייצב מאחוריה. דוגי סטייל שמשלים את השרשרת האנושית שיצרנו על המיטה. מלהיט את התחת שלה בסטירות עם כף ידי. נע בתוכה. מרגיש את הפלאג שבישבנה נלחץ אלי מלמעלה ומוציא אותו. האווירה המבודחת מעט הופכת שוב לרצינית יותר. החיוכים יגיעו שוב אחרי האורגזמות.. "אני רוצה לראות אותך על הקרוס" אני אומר לגילי ומושך אותה מהמיטה אליו. את גילי אני קושר עם הפנים אל הקיר. מסתובב מהורהר לכיוון צילי ושואל- "מה את חושבת שכדאי לעשות?" "לנסות עליה את כל המחבטים!" היא פולטת ברשעות מחוייכת. "כן, אה?" אני מביט בה. "אין בעיה, אבל אני צריך להשוות את התגובות שלה למשהו- תעמדי לידה!" החיוך נמחק מפניה והיא נעמדת ליד הקיר. אני סוקר אותן. אוחחחחחחחחח..... המראה שלהן כך מסעיר אותי שוב. מרגיש את האדרנלין שוצף בעורקי. נוטל גאג וסוכר את הפה של גילי. היא מנסה להגיד משהו אבל כל מה שיוצא לה זה המהום לא ברור. המחבט בידי. "במי אתחיל?" גילי, נטולת יכולת ביטוי ממשית, מצליחה להצביע מלמעלה על צילי, תוך המהום נמרץ – מחווה שמשחררת ממני פרץ צחוק בלתי נשלט... "את יצירתית, גילי" אני אומר. "ובא לי לגוון. מכירות אן- דן- דינו? זו שזוכה, מקבלת חמש הצלפות על כל אחת שהמפסידה מקבלת". אני מדנדן בינהן- ".... אליק בליק בום!" המחבט נוגע בצילי שנרעדת.... "מה, אני?" החיוך שלי אומר לה שכן... אצבעותיה מתהדקות כשהמחבט יורד על ישבנה המעוצב פעם אחר פעם. חמישיה. "ועכשיו לגילי" אני מחייך. "אני כבר מכירה את החיוך הזה" אומרת צילי "על מה אתה חושב?" "על חוק שימור האנרגיה" ??? "צריך לשמור שהעוצמה המצטברת של חמש ההצלפות שלך תשווה להצלפה אחת על גילי.." גילי מתפתלת על הקרוס בזעקות שנבלמות על ידי הגאג.. "מה קרה? עוד לא הצלפתי... תשמרי את זה לשניה שאחרי!" אני אומר ומנחית את המחבט בעוצמה... גופה מועף קדימה כנגד הקיר ואז נרפה.. אני שולח יד. רטיבות שלא תתואר... בוחן את הפנים... רפיון של עונג. עיניים חולמניות.. מחבט אחד מוחלף באחר. וזה בשלישי. ואז- "יש לי פה מחטים. נעבור גם את הגבול הזה?" גילי מהנהנת. אני מחטא את שדיה בכוהל. שולף מחט מאריזתה. "אתחיל איתך בהכי קטנות. רק לתחושה" בנעיצה הראשונה היא נרעדת. לשניה היא כבר מוכנה. צילי מביטה בבעתה. אחר כך אסביר לה שיותר כואב לראות מאשר להידקר. בטח עם מחטים כאלו... השעונים שלנו מאותתים שצריך להמשיך בשגרת היום. מתיר את גילי מאסוריה. מהגאג. מוציא את המחטים. מחטא שוב את נקודות הדם. מקלחת. נשיקות. חיבוק. חיוכים. חיוכים שנמשכים אל הימים שאחרי. אל תיאורי ומראות הסימנים שנשארו. הדי הכאב שמוזרמים בגוף כל שינוי של תנוחת ישיבה. הפנטזיה הפכה למציאות. מציאות חיה וצבעונית ומענגת. מציאות עם טעם של עוד. "בובות שתיים, בובותיים...." תודה לכן. |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
אמרו חז"ל
אשה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם ..?
אז שתיים , מענין מה הן מרחיבות ? אכן מעשים נאים לך , אדון נשוי . |
|
|
ממי(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
מה תודה????
תתפשט!!!
|
|
|
|
טל השחר
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
והשידור החוזר מתי???
|
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
פנטזיה נפלאה - אני בטוחה שהגשמתה נפלאה עוד יותר .
עשיתם לי גררררר..... |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
המון נחת אנשים...
קורא אותכם ומביט על המערכת המשולשת שלי... וכולי חיוכים... יחי הפוליגמיה!!! (וכעת מתחבא מתחת לשולחן כי ההתקפות יגיעו...)
שתמיד תירוו נחת והגשמה,נשוי ממי וטל השחר... כנאמר- האושר האמיתי הוא להנות ממה שיש..לא ממה שאין... סיבוב שני מגיע? 
|
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
וואוו, הפכתי לירוק מקנאה...
גם הסיטואציה, פנטזיית שתי הנשים המוכרות לכל, גם הגיוון הרב שהיה שם: אביזרים, תנוחות ועינוגים אנאלים, אוראליים (והעיקר -לא בנאליים), וגם האהבה שמוקרנת מכולכם לאורך כל הסיפור... מאחל לכם המון אושר ועושר והמון אורגזמות, פיזיות ורוחניות, ביחד, ואשמח לקרוא את הסדרה כולה: "המשולש מכה שנית", "שובו של המשולש", "הרפתקאות המשולש באי לסבוס", "המשולש נפגש עם המרובע ועושה לו נעים" .... |
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
אז זהו שלא .. TooT כתב/ה: פנטזיה נפלאה - אני בטוחה שהגשמתה נפלאה עוד יותר .
עשיתם לי גררררר..... [B] זו כנראה לא פנטזיה , זה הוגשם . 
|
|
|
| HotQueen(שולטת){תחת השמש} |
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
Adonasuy,
שמחה שהגשמת את הפנטזיה שלך ועוד יותר שמחה ששיתפת אותנו...
(אין ספק שעכשיו כולם מקנאים...) 
H.Q  |
|
|