Madame T(שולטת) |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
AFTER CARE - מתי ואיך?
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
Madame T(שולטת) • 17 באפר׳ 2006
שאלה לי אל השולטים/ות הותיקים והמנוסים בתחום. נתקלתי במושג ה"after care", שאת פירושו המילולי אני מבינה. שאלתי היא מתי נוצר הצורך בו ובאיזה אופן זה בא לידי ביטוי בפועל? אשמח אם תתנו דוגמאות מנסיונכם האישי.
|
|
זאלופון(שולט) |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
זאלופון(שולט) • 17 באפר׳ 2006
באופן הכללי ביותר, הכוונה היא לא לבעוט את הנשלטת החוצה מיד עם סיום הסשן, מהנה ככל שזה נשמע.
לדעתי הצורך בסוג מסוים של אפטר קייר קיים בכל סשן. צורך מוגבר קיים בסשנים בהם הסאבית הגיעה לספייס רציני, הגיעה למקומות חדשים עבורה או, להבדיל, במקרים בהם משהו השתבש בסשן. באיזה אופן זה בא לידי ביטוי? נראה לי שזה תלוי באופיו של השולט ובאופי היחסים. אצלי לרוב מדובר בעיקר במגע - לחבק, לעטוף, ללטף - עד הנחיתה (וכמובן שאפשר גם מעבר). אם יש צורך גם מדברים על מה שהיה, וגם אם אין צורך, אין סיבה לא לפרגן כשמגיע. |
|
Madame T(שולטת) |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
Madame T(שולטת) • 17 באפר׳ 2006
זאלופון כתב/ה: באופן הכללי ביותר, הכוונה היא לא לבעוט את הנשלטת החוצה מיד עם סיום הסשן, מהנה ככל שזה נשמע.
לדעתי הצורך בסוג מסוים של אפטר קייר קיים בכל סשן. צורך מוגבר קיים בסשנים בהם הסאבית הגיעה לספייס רציני, הגיעה למקומות חדשים עבורה או, להבדיל, במקרים בהם משהו השתבש בסשן. באיזה אופן זה בא לידי ביטוי? נראה לי שזה תלוי באופיו של השולט ובאופי היחסים. אצלי לרוב מדובר בעיקר במגע - לחבק, לעטוף, ללטף - עד הנחיתה (וכמובן שאפשר גם מעבר). אם יש צורך גם מדברים על מה שהיה, וגם אם אין צורך, אין סיבה לא לפרגן כשמגיע. מודה על תשובתך, זאלופון. ראיתי שבפרופיל שלך רשמת: "בלכתך אל האשה אל תשכח את השוט, אך גם לא את הליטוף שאחריו". השאלה שלי היא איך נעשה המעבר הזה מהשוט אל הליטוף? ברור לי שיש לשמור על שלמותו הפיזית והנפשית של הנשלט, אך בסיטואציה מוחשית איך זה מתבצע בפועל? רגע אחד מצליפים בנשלט ורגע לאחר מכן מחבקים אותו? האם אין כאן מעבר חד מדי? |
|
Aiko(נשלטת){Jake} |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
Aiko(נשלטת){Jake} • 17 באפר׳ 2006
לא בעיני. האם אין משהו מרגש ויפה להפליא בידיעה שכל מה שאת מקבלת, את מקבלת מידי אדונך? שהוא יכול להכאיב או לחבק, לרצונו? ה"אפטר קייר" אינו מסמל את סוף הסשן עבורי, או את המעבר מבדס"מ לונילה. החיבוק הנכון, מחוות החיבה הנכונה, יכולים לגרום לי להרגיש הכי שייכת וכנועה שבעולם.
ואולי זה גם האופן בו את מחבקת. לחבק אותו לא כחבר, אלא כילד. לחבק מגונן. עוטף. בעלתני. |
|
scarlettempress{L} |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
scarlettempress{L} • 17 באפר׳ 2006
ציטוט: רגע אחד מצליפים בנשלט ורגע לאחר מכן מחבקים אותו? האם אין כאן מעבר חד מדי?
המעבר ה"חד" הזה הוא בדיוק מה שיפה ומדהים כל כך ביחסי שליטה לדעתי |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
זאלופון(שולט) • 17 באפר׳ 2006
כל סשן צריך להסתיים מתישהו בלאו הכי. הברירה היא בין לעבור מסשן לאפטר קייר או לעבור מסשן לשום דבר. השאלה היא מתי הסשן מסתיים, וכאן זה כבר שונה מסשן לסשן. בדרך כלל הסשן, לפחות אצלי, לא יסתיים באמצע סדרת הצלפות. עדיף לסיים אחרי קליימקס (לדוגמה: http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=7389&blog_id=2215 ).
|
|
צ'יטה(שולט) |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
צ'יטה(שולט) • 17 באפר׳ 2006
בסשן טוב ומוצלח, עשויים להגיע למקום מקסים שהוא סאב ספייס - לסאבי/ת, ודום ספייס לדומ/ית.
החוויה הזו של סאב ספייס, היא אקסטזית מטיבעה, וגורמת בהמשלה, לניתוק של הנפש מהגוף. הסאב/ית במצב הזה, לא יכולה לזוז כמעט בכלל, רעידות קלות בגפיים, חיוך של הנאה צרופה מרוח על הפנים. למרות זאת, היא מחוברת לכל מה שקורה. אני נוהג במקום הזה, של כניסה לסאב ספייס, לסיים את הסשן, ולעטוף את הסאבית בליטופים וחיבוקים, וחום רב. מניסיוני הדל, לוקח בין שעה לשעתיים, לחזור משם, וטוב שהנחיתה תהייה לתוך עולם רך, חם ומכיל. או אז, הסאבית מסתובבת עם חיוך מרוח על הפנים, אפילו כמה ימים לאחר מכן. אמרה לי פעם מישהי, שצריך להתחיל את הסשן הראשון הפוך, להתחיל משעה של ליטופים, חום ורוך, ואו אז, הסאבית תהייה מוכנה לעשות כל מה שמבקשים ממנה . |
|
Aiko(נשלטת){Jake} |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
Aiko(נשלטת){Jake} • 17 באפר׳ 2006
יש רגעים שהם חד משמעית חלק מסשן, ואחרים שהם חד משמעית לא, אבל אני לא תמיד יכולה להניח את האצבע על רגע המעבר. לפעמים הוא מתמזג, נמתח על פני זמן רב מכדי שאוכל להגדירו במדויק. זה לא קורה לך?
אבל למען האמת אנחנו קצת סוטים מהנושא, כי לא לכך בדיוק התייחסתי בתגובתי למדאם טי. ניסיתי לומר, אולי מעט במסורבל, שחיבוק הוא לא בהכרח ההפך מהצלפה, ובוודאי שהוא לא ההפך משליטה. שלא חייבים "לצאת מהתפקיד" כדי להעניק לנשלט את החום והחיבה להם הוא זקוק בסוף סשן. |
|
Aiko(נשלטת){Jake} |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
Aiko(נשלטת){Jake} • 17 באפר׳ 2006
הגבתי , כמובן, להודעתו האחרונה של זאלופון. שכחתי לצטט.
|
|
זאלופון(שולט) |
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
17 באפר׳ 2006
זאלופון(שולט) • 17 באפר׳ 2006
Aiko כתב/ה: יש רגעים שהם חד משמעית חלק מסשן, ואחרים שהם חד משמעית לא, אבל אני לא תמיד יכולה להניח את האצבע על רגע המעבר. לפעמים הוא מתמזג, נמתח על פני זמן רב מכדי שאוכל להגדירו במדויק. זה לא קורה לך?
אבל למען האמת אנחנו קצת סוטים מהנושא, כי לא לכך בדיוק התייחסתי בתגובתי למדאם טי. ניסיתי לומר, אולי מעט במסורבל, שחיבוק הוא לא בהכרח ההפך מהצלפה, ובוודאי שהוא לא ההפך משליטה. שלא חייבים "לצאת מהתפקיד" כדי להעניק לנשלט את החום והחיבה להם הוא זקוק בסוף סשן. אני בהחלט מסכים עם כל מה שכתבת. כוונתי בכך שכל סשן מסתיים מתישהו היתה למשמעות הצרה של "סשן" כחלק של ההצלפה ב"הצלפה וחיבוק", אבל בוודאי שהגבול אינו כה חד משמעי ואני לא רואה את ההענקה של חום וחיבה בסוף סשן (או במהלכו) כ"יציאה מהתפקיד", אלא כחלק ממנו. |
|