Stranger |
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
טירוף
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
Stranger • 28 ביוני 2006
טירוף
פותח את הדלת ומניח את המפתחות על השולחן. מבטי שקוע בתוך עשרות ניירות...מדפדף ובורר זריז את הדואר ועלוני הפרסומת המטרידים שמילאו את התיבה וצועד בתנועה שגרתית ועיוורת אל תוך ביתי. שומע ומרגיש מתחת לנעליי צליל מעיכה...מה זה? מביט מטה ורואה את המפתחות, שהרגע הנחתי על השולחן, נמעכות מתחת לנעליי. קופא. שומע את הלב פועם בקצב ועוצמה. צבע האוויר בבית מתחלף. דז'ה וו? חלום? הבית אפל ומבולגן...על הרצפה פזורים ניירות, שברי זכוכית ופלסטיק ואין מקום לדרוך. הבית נראה הרוס...גנבים? חושב מהר ובבהירות מה לקחת לידיי בכדי להתגונן, אך רעש הוילון שמתעופף בפראות בתנועות מעגליות אל תוך הבית משום מה מרגיע אותי. זה כבר נגמר. כבר אין כאן אף אחד, משכנע את עצמי. בוחן את הפריטים סביבי ומרגיש שהיה כאן קרב... משהו בצורה בה דברים שפוכים ברחבי הבית מעידים על לחימה קשה. שברי אגרטל וסימני ניפוץ על הקיר מרמזים ''טירוף''. צועד בחושך לכיוון החלון הפתוח ורעשי פיצוץ ושבר בוקעים מתחת לרגליי...מבולבל. מסתכל על תנועותיו המפרשיות של הוילון, בוחן כיצד הן מתגברות עם כל צעד שאני עושה לקראתו. תנועות אשר חודרות עמוק למה שנראה פעם כמו הבית שלי. במרחק נגיעה מהוילון הוא צונח מטה ומתיישר ללא רוח חיים. אני מושיט את ידי הימנית בזהירות לקראתו...מסיט אותו בעדינות רק בכדי למצוא את החלון, שהכניס סופה לתוך ביתי, כבר סגור. דממה מקפיאה...אני אבן. במבט מבועת, אני מסתובב מהר בפחד ונצמד לאחת מפינות הבית... מנסה לחשוב, מנסה להיזכר. מה קורה לי? מצליח, לאחר כדקה, להסדיר את נשימותיי וצועד לאט לכיוון הסלון, נורות התאורה מסרבות להגיב למתגי ההדלקה והבית מואר רק על ידי הירח שקרניו מסתננות פנימה בגוונים אפורים מצמררים. רואה את בגדיי פזורים קרועים בחוסר סדר ברחבי הסלון... חלקם זרוקים על הספות חלקם על הרצפה ומבחין מולי בגופת גבר מוטלת. גבו פונה אליי, ראשו קבור באחת מכריות הספה ואגנו שעון עליה בפוזיציה כמעט בלתי אפשרית. ידיו פרוסות לאחור ורגליו שמוטות על הרצפה...אני מתקרב לאט בכדי לבחון את גופו מקרוב. על קרסוליו ופרקי ידיו סימנים אדומים, נראה שהתנגד ונלחם בחבלי קשירה אשר פצעו את בשרו. על ישבנו וגבו התחתון סימנים מוזרים...נראים כסימני לחיצה עמוקה ומתמשכת אשר קיבעה אותו בכוח למקומו...סימני כף רגל חשופה. חי? מת? גוסס? אני מניח את ידי על גבו ומרגיש עדיין את חום גופו אך לא מצליח לחוש בתנועות נשימה. שולח יד לצווארו, בחיפוש אחר דופק, ומרגיש נוזל סמיך וחם...דם. שובל אחד, מלא ויציב, עושה תנועה עקלקלה במורד גופו. מצווארו, יורד לגבו, אל ישבנו ומשם מטפטף מטה לרצפה...אדום בוהק. נראה כמו חיה שננשכה נשיכת מוות קטלנית. נראה כציד. מרגיש כמו טרף. לפתע ההכרה חודרת... בשקט המודעות חוזרת... אני מסובב את ראשי בפראות לאחור ובוחן האם הטורפת עדיין שם...האם היא מביטה בי? מפנה חזרה את פני לשלו ומתאמץ לראות את פניו... סחרחורת... נופל עם ראשי קבור בתוך הספה. מרגיש את ידה בתוך שערותיי...מרגיעה ואוהבת. מחייה אותי חזרה. נושבת לתוך פי אוויר שממלא חזרה את ראותיי. נושם. לוחשת בקרירות עוטפת לתוך אוזני: ''אתה לא תברח לי לשום מקום...'' ''אני זקוקה לטרף-שעשוע שלי חי כך שאוכל להמשיך ולטרוף אותו שוב. כל פעם יותר.'' ''א ת ה !!! ל א !!! ז ז !!!'' דומע... צוחקת... טירוף. |
|
צ'יטה(שולט) |
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
צ'יטה(שולט) • 28 ביוני 2006
כתוב מקסים
תודה ספוקי |
|
Madame T(שולטת) |
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
Madame T(שולטת) • 28 ביוני 2006
מפחיד..........
|
|
The Shield(שולט) |
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
The Shield(שולט) • 28 ביוני 2006
וואו פשוט מרתק ועוצר נשימה.
מאוד נהנתי. |
|
צ'יקיטה |
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
כמעט עד הסוף ומעבר
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
צ'יקיטה • 28 ביוני 2006
הבטתי בשם הכותב וידעתי מיד את מי תמצא בתוך הבית...
תחושת ההליכה עד לקצה והפעם כבר מעבר טילטלה אותי בחוזקה.. ביחד עם הכתיבה הקודמת שלכם הפסיפס היה מובן ועוצמתי.. אהבתי! כתוב בעוצמה! צ'יקיטה |
|
Queencie(שולטת) |
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
Queencie(שולטת) • 28 ביוני 2006
כל פעם מחדש אתה מדהים אותי ביכולת שלך לתאר באופן כל כך חי,
שאני מרגישה שאני שם... הפעם זה גם לווה בעצירת הנשימה במהלך הקריאה.... ובתחושת הקלה למגע הליטוף... וואווו !! אין מילה אחרת לתאר את התחושה שלי עכשיו... תודה |
|
שוטרת* |
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
מוכשר שלי }{
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
שוטרת* • 28 ביוני 2006
איתך אני נוגעת בקצה, בטופ, בפיסגה.
הטוטאליות שלך ראויה להערצה. איתך אני מגיעה להגשמה, אתה נגעת בי,עמוק,בנשמה. כל מלה, כל פעולה- גורמת לי לגאווה ואם להמנע מלגעת בך לא היה פשע, היית ניצב בחלון ראווה. אתה כולך אהבה,דבש טהור,צוף אוהבת אותך ברמות שגובלות בטירוף. |
|
Stranger |
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
תודה
לפני 18 שנים •
28 ביוני 2006
Stranger • 28 ביוני 2006
צ'יטה, M.T, דני D, וצ'יקיטה תודה לכם על התגובות...מעריך זאת מאוד.
Queencie וגבירתי... |
|
JohnnyBGood |
לפני 18 שנים •
30 ביוני 2006
וואו!
לפני 18 שנים •
30 ביוני 2006
JohnnyBGood • 30 ביוני 2006
*מחיאות כפיים*
|
|