שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסתבר שאפשר יותר...

פנדה {M}
לפני 18 שנים • 3 ביולי 2006

מסתבר שאפשר יותר...

פנדה {M} • 3 ביולי 2006
חם ולח היה אותו אחה"צ.
שכבתי לרגלייך מעולף מהחום, ממתין לסימן ממך.
בזוית העין רואה אותך נעה בחוסר שקט על הספה, מוטרדת.
קיוויתי כי תקראי לי על מנת להנעים את זמנך, להשקיט את מחשבותייך.
זקפתי את אזני ככלב נאמן הממתין לקריאת בעליו, אך לשווא...
רק בחלוף חצי שעה של המתנה מורטת עצבים, מלאת תקווה וגעגועים זה הגיע –
סימן קטן באצבעך, מחדד את כל חושיי באחת...
"לכאן כלבה".
נמתחתי באחת, מרגיש את שריריי המאובנים זועקים,
אך אני כבר זקוף על ארבע לצידך, משפיל עיניים מלאות ציפייה לרגלייך.
"כבר ממזמן לא מימשת את ייעודך".
ואני ידעתי שהנה זה בא.
כבר בתחילת הדרך, עוד כשהייתי טירון בכל הנושא,
הבהרת לי את ייעודי – חור ההנאות הפרטי שלך.
מאז את מכשירה אותי לתפקידי צעד צעד, ס"מ ס"מ, בסובלנות והתמדה.
כך חשבתי שיהיה גם היום, אך טעיתי (בענק).
"כמה תהיי מוכנה לסבול למעני, כלבה?"
ידעתי את שידעתי מזמן, וכך גם הייתה תשובתי.
מלכתי ידעה שאני עונה תחת השפעתה המוחלטת, והחליטה לאפשר לי לבחון את תשובתי בשנית:
"אצבע אחת?" – ואני מהנהן בראשי.
"שתי אצבעות?" – ואני מהנהן בראשי.
"שלוש אצבעות?" – יודע כי עד כאן בחנה והכשירה אותי מלכתי, אך הראש ממשיך להנהן בהסכמה.
"ארבע אצבעות?" – נתק מוחלט בין תנועת הראש ליכולות הגוף.
"חמש אצבעות?" – ורק לשמע המחשבה החולפת ובטחוני המוחלט במלכתי, המשכתי להחזיק בעמדתי.
מלכתי חייכה אליי, מרוצה.
"תראי לי מה לימדתי אותך".
יורדת על ארבע, משמנת את אצבעותיי, משחקת עם החור לעיניה הבוחנות של מלכתי.
מחדירה אצבע אחת, ולאחר קבלת סימן מחדירה גם את שכנתה.
את צופה בי מסמנת לי את הקצב בו אני נדפקת, נבעלת.
לאחר שנראה היה כי התרגלתי למצב, הורתה מלכתי להחדיר את האצבע השלישית. זה היה שיאי שעמד להיות משוחזר כעת.
הרגשתי כיצד אצבע נוספת מפלסת דרכה פנימה, מרחיבה אותי למידה שלא הכרתי מזה זמן רב. מרגיש כיצד פי נפער יותר ויותר, כאילו היה מקבילו של אחוריי.
ואת מרוצה מיציר כפייך, מאפשרת לי מעט להתרגל ומיד מצמידה אותי אלייך, מחדירה את אצבעותיי עמוק יותר, ולוחשת:
"זונה שלי, תראי לי מה את מוכנה לעשות למעני".
ואני, נרעד כולי, מרגיש את חום גופך, זעתך, ויודע כי אהיה מוכן לעשות הכל על מנת להעשיר את אושרך.
"אני רוצה את הרביעית, עכשיו" את אומרת, ואני כבר לא כאן.
מרחף, מחפש מקום, זוית, תנוחה, אחיזה שתאפשר את קיום הדרישה.
להפתעתי, הגוף כנראה כבר באקסטזה, כי אני נוכח שגם האצבע הרביעית מוצאת את דרכה פנימה, נקלטת לגופי, מרחיבה אותי לשיאים חדשים.
"יופי כלבה שלי. אני רואה שאת נהנית".
ושוב את נותנת לי להתרגל מחדש לשיא הנוכחי.
והשרירים מתחיל לרעוד, והברכיים כואבות, והשפתיים פעורות, והלב – מאושר.
מרגיש כיצד את דוחפת את ידי עמוק יותר, מהר יותר, נדחף לפנים ולאחור, מתחבר לקצב, והפה זועק חרישית, ספק כאב ספק הנאה, ואני יודע שאת לא תעצרי.
"אצבע חמישית!".
הפעמונים מצלצלים, מכים ברכות בראשי, ואני כבובה מתוכנתת מחפש ותר אחר הגשמת דרישתך, מפחד לאכזבך, מחדיר אחר מאמצים גם את החמישית.
העיניים יוצאות מחוריהן, הגרון ניחר, מנסה להסדיר את הנשימה, לשאוף אחת ראוייה, אך ללא הואיל.
כואב, אך מרגיש על פסגת העולם אני צופה בחיוכך.
"תוציא".
את בוחנת את יציר כפייך ומרוצה מהחור שנוצר, מוציאה מן המגירה את איברך ומחברת אותו.
את מושיבה אותי עליו, ואני מרגיש כיצד אני מתמלא מחדש.
אוחזת במותניי, מכתיבה את הקצב, את העומק, את החוזק, ובכל פעם נפער פי יותר ויותר, עד כי אינו נסגר עוד.
מרגיש את חום גופך, את עורך עת את מצמידה אותי אלייך, חודרת אותי.
את מסובבת אותי עליו, לא מאפשרת מנוחה, ואני משפיל מיד מבט, מסונוור מיופייך.
"תלקק".
מנסה להרטיב את לשוני שיבשה, מעבירה על גופך, גומע את זעתך כאילו היה זה משקה החיים, מנקה את מצחך בעדינות ויודע כי בר מזל אני.
את מוציאה אותו, ואני מרגיש עדיין פתוח לרווחה, כולי רועד, שרירי ממאנים להרגע.
תודה מיסטרססס אני ממלמל בשארית כוחותיי.
את מחייכת – "את יכולה יותר כלבה שלי".
venus in our blood​(שולטת)
לפני 18 שנים • 4 ביולי 2006

יפהפה

venus in our blood​(שולטת) • 4 ביולי 2006


יפהפה !!!

אהבתי את האופן המוחשי כל כך בו אתה מצליח להעביר בכתיבתך את תחושות הסגידה והנתינה למיסטרסס, אהבתי את ''היצירה '' שלה, היכולת שלה לעשות בך כרצונה, בדיוק בדרך שבה היא רוצה.
כתיבתך מאוד מאוד מרגשת , מאוד אוהבת, מעבר להיותה מינית.

ניתן לחוש בכל אות ותו את הסגידה.
אהבתי מאוד .
הכוכב​(אחר)
לפני 18 שנים • 4 ביולי 2006

ללא ספק

הכוכב​(אחר) • 4 ביולי 2006
אחד הטובים
TOB​(שולט)
לפני 18 שנים • 5 ביולי 2006

אמממ איזה צדהים

TOB​(שולט) • 5 ביולי 2006
[size=18]סיפור מדהים ממש/ התגריתי בטירוף [/size]
פנדה {M}
לפני 18 שנים • 9 ביולי 2006
פנדה {M} • 9 ביולי 2006
תודות על התגובות החמות.
בהחלט מחמם את הלב.
דוכיפת​(נשלט)
לפני 18 שנים • 10 ביולי 2006
דוכיפת​(נשלט) • 10 ביולי 2006
לא רק את הלב זה מחמם
התיאור שלך,כמובן.
זכית,ידידי
זכית בדומית מופלאה
Queencie​(שולטת)
לפני 18 שנים • 10 ביולי 2006
Queencie​(שולטת) • 10 ביולי 2006
אהאהאהההחחחח ....
נפלא פנדה ....
זכית!