שירותי שליחות

Queencie​(שולטת) • 11 ביולי 2006

סיבוב שני.
הבקבוק עצר פונה אל סיוון. עודד זחל לכיוון רגליה, מצפה שתורה לו גם היא לענג את בהונותיה. סטירה מצלצלת על לחיו בלמה את תנועתו לעברה.
"כלב, תעשה רק מה שאומר לך!" נזפה בו סיוון.
עודד מובך ומבוייש השפיל עיניו ומלמל "סליחה הגבירה סיוון, מה תרצי שאעשה עבורך?"
"הסתובב כלבלב, אני אאלף אותך לציית!"
עודד סובב את גופו, מפנה את ישבנו לעברה של סיוון, חושש.
סיוון פרמה מבין תלתליה שרוך סגול, חפנה את אשכיו של עודד באצבעותיה וליפפה את השרוך על בסיסם ובינהם.
עודד הסתחרר. מעולם לא חש גירוי עוצמתי כל כך. עיניו נדדו בין הבנות, מנסה לקרוא את מבטם, מוצא בהם בעיקר שעשוע.
לפתע חש משיכה עזה במבושיו. זעקה נפלטה מפיו, מעוררת בבנות גלי צחוק.
"תסתובב אליי כלבלב!" הורתה לו סיוון.
כשפנה אליה הופתע לראות את ערוותה גלויה למולו.
"לקק כלב! נראה אם אתה מסוגל לענג אישה בתוך עשר דקות. קדימה!"
עודד התנפל בהתלהבות, מנתב את יתרת גאוותו העצמית לאתגר שניתן לו.
לשונו ליקקה וחפרה בין שפתי ערוותה של סיוון, יונקת את העור הלח, מוצצת אותו, מלקקת בין קפליו. שפתיו נצמדו לדגדגן המגורה של סיוון ומצצו אותו בתאווה, שהתלהטה כששמע את סיוון גונחת בהנאה.
לפתע חש משיכה נוראית במבושיו. פניו ניתקו ממפשעתה של סיוון כשהוא פולט צעקת כאב.
"כבר עברו עשר דקות?" שאל באכזבה את טלי שאחזה בשרוך שנקשר לאשכיו.
אך במקום תשובה קיבל סטירה מצלצלת.
"ממ.. מה עשיתי..?" גמגם.
"מי הרשה לך להתנתק מעינוגי? חזור למקומך כלב!" נזפה בו סיוון בכעס. "אל תתן לשום דבר להפריע לך במלאכת הקודש! ברור?"
"כן הגבירה סיוון, אני מתנצל" ענה וחזר לקבור את פניו בערוותה.
שניות מעטות לאחר מכן חש משיכה חזקה נוספת. הפעם נזהר שלא להפסיק ממלאכתו, אם כי לא יכול היה לעצור את גניחת הכאב שנפלטה מבין שפתיו אל מעמקי גופה של סיוון, מעוררת בה שרשרת גניחות הנאה.
עוד הוא שקוע בעינוגה של סיוון, מנסה להתעלם מהמשיכות המכאיבות באשכיו, בהם נהגה טלי באכזריות מרשימה, התיישבו על גבו יעל ונועה, פונות האחת כלפי השנייה והחלו להתגפף ולהתנשק.
עודד יכול היה להרגיש את תנועת אגנן על גבו ואת רטיבות מפשעותיהן.
התלהבותו התגברה לנוכח השימוש הנוסף שמצאו בו הבנות, ודמיונו שתיאר את מעשיהן של הבנות שעל גבו.
לשונו עמלה במרץ בנבכי מפשעתה של סיוון מרגישה את שריריה המתכווצים ואת נוזליה הניגרים, מעידים על הנאתה. במקביל גברו גם המשיכות באשכיו. לרגעים היה בטוח שאלו עלולים להתנתק מגופו מעוצמת המשיכה. בקושי רב הצליח שלא לאבד משיווי משקלו ולהפיל את הבנות שעל גבו שלא פסקו לרגע ממעשיהן. גניחותיהן הצטרפו לאלו של סיוון ואל גניחות הכאב של עודד בקצב משיכת אשכיו, קצב שהלך וגבר ככל שסיוון התקרבה לשיא.
שניות מעטות לאחר שסיוון זעקה את האורגזמה שלה, פסקה טלי "זמנכן תם בנות!" ושיחררה את השרוך מידה.
הבנות קמו מגבו של עודד וחזרו לכריות להמשיך בהתגפפותן.
עודד נשם לרווחה, גאווה ממלאת את ליבו על שעמד במשימה.
"לא רע כלבלב!" שיבחה אותו סיוון, מזכירה לו את מקומו. "אתה ודאי צמא מהמאמץ", אמרה והגישה לפניו על הרצפה קערה ובה מים.
"אתה רשאי לשתות מהקערה כלב טוב!" פנתה אליו בגיחוך.
עודד כרע ולגם מהקערה, חש איך הגאווה שלפני שניות מילאה את חזהו מתחלפת בתחושת השפלה.
"הספיק לך כלב" החליטה יעל כעבור מספק שניות. "ההפסקה הסתיימה, סובב את הבקבוק!".

+++

פרופיל מבוטל​(לא בעסק) • 12 ביולי 2006

WoW

מאיפה את מביאה את כל היצירתיות הזאת ,
סחטיקה עלייך, קווינסי !

דוכיפת​(נשלט) • 12 ביולי 2006

קווינסי
גדול
כל מה שאני מצליח להוציא מהפה זה
האוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווהאווווווווווווווווווווו

סיבוב שלישי

Queencie​(שולטת) • 12 ביולי 2006

סיבוב שלישי.
הבקבוק עצר פונה אל טלי. עודד התקרב לעברה, חושש. משהו בעיניה התכולות הקרות צמרר אותו.
פחד זחל במעלה גבו, מתערבב עם תחושת הגירוי והצפייה שנבנו במהלך השעה האחרונה בגופו.
טלי קמה ממקומה, אספה אל ידיה חבלים ומוטות וסימנה לעודד להתקרב אל מרכז חלל החדר, לשם משכה שרפרף. ידיו נקשרו אל רגלי השרפרף, רגליו של עודד נאזקו אל מוט שאילץ אותו לפשק את רגליו בפישוק לא טבעי אותו קשרה טלי אל רגליו של השרפרף. כך ניצב במרכז החדר עקוד, ישבנו מתנוסס כלפי טלי, חשוף, ורגליו כואבות כבר מהרגע הראשון במתיחות פישוקן. חשכה אפפה אותו כשטלי הצמידה לעיניו כיסוי עיניים מרופד ואטום. צמרמורת החשש שזחלה קודם באיטיות במעלה גבו הרעידה כעת את גופו, אך לשונו כאילו נדבקה לחיכו בפיו, והוא התקשה אפילו לענות על השאלה הפשוטה ששאלה אותו טלי "האם אתה מוכן?". כל שיכול היה להגיב היה בהנהון.
ידה נחתה בעוצמה על ישבנו החשוף.
"כשאני שואלת אותך שאלה תענה בנימוס ובבירור" נזפה בו.
"כן הגבירה טלי" מלמל מתעשת מעט "אני מוכן הגבירה".
עוד בטרם סיים את המשפט נחתו על ישבנו זוג ידיה מלהיטות את פלחי ישבנו.
טלי המשיכה והפליקה בישבנו שוב ושוב, בעוצמה מפתיעה לאור מראה העדין כביכול.
עודד גנח בכאב אך יחד עם זאת חש את אברו מתחכך במושב השרפרף זקור ומגורה.
לאחר שחש את עורו לוהט נרעד למגע ידה המלטף את ישבנו, ליטוף עדין, שהתחלף לפתע בשריטות ציפורניה החדות. עודד צרח.
"שורף כלב?" שאלה טלי ברוע.
"כן הגבירה טלי" ענה לה.
במענה הניחה טלי על ישבנו קוביית קרח והחלה לטייל איתה במעלה גבו, אל כתפיו ועורפו.
בידה השנייה אחזה בנר דולק והחלה לטפטף עליו טיפות של שעווה רותחת כשהיא ממשיכה לטייל על עורו עם קוביית הקרח, מותירה לאורך גבו שרטוטי שעווה סגולה ושובלי רטיבות שהלכו לקרבו אל חריץ ישבנו הפעור. גופו של עודד התעוות עם כל נגיעה של קרח או של שעווה רותחת, מעורר את צחוקה של טלי.
כשטיפות השעווה הראשונות נחתו על חריץ ישבנו פלט עודד צעקה שהיה בה יותר הפתעה מאשר כאב אמיתי. בתגובה תחבה טלי את שארית קוביית הקרח לחור ישבנו.
"עכשיו אתה לא יכול להתלונן ששורף לך התחת!" צחקה.
"אהה.. לא הגבירה טלי" נאנק.
עוד טלי ממשיכה לתעתע בו בחילופי החום והקור, לבשה יעל את הסטרפ און השחור שלה, והחלה לעסות את פי הטבעת שלו באצבעותיה הנתונות בכפפה.
"אתה ממש יבש" ציינה יעל וירקה על פי הטבעת של עודד ששרירו הלך והתרכך.
"תמיד אפשר להחדיר בו מעט לחות" אמרה טלי ודחפה קוביית קרח נוספת לחור ישבנו, סוחטת מגרונו אנקת הפתעה.
יעל ניצלה את הרטיבות המטפטפת מישבנו והחדירה לחור הלח אצבע משומנת.
"אחחחח" נאנח עודד.
"זה 'אחחח' של הנאה עבד, אני מבינה, 'אחחח' של 'מתחנן לעוד' נכון?"
"כן הגבירה יעל" ענה לה, מזהה את קולה.
מצוין, עבד", אמרה והוסיפה אצבע שניה, מרחיבה את החור בתנועה מעגלית של אצבעותיה.
"ממש לא להאמין שהיית בתול עבד, אבל היום אתה עומד לאבד את בתולייך הרקטליים באופן רשמי ומלא, ולא רק ידני... " הוסיפה בהטעמה.
עודד התאבן. 'למה היא מתכוונת?' התרוצצו במוחו מחשבות. אך לפני שהספיק לגבש את המחשבות למילים אחזה בו יעל במותניו וחדרה אליו.
זעקת הפתעה מלווה בכאב השתחררה מפיו של עודד.
"מזל טוב !!!" צחקה יעל, בשעה שטלי תוחבת לפיו קוביית קרח "הנה איבדת את בתוליך ואתה עוד בחיים לספר על כך לנכדייך!" הוסיפה בגיחוך.
עודד ההמום לא היה מסוגל לומר דבר.
כל מחשבותיו התרכזו בתחושת המלאות שבאחוריו. תחושה של כאב מענג, תחושה שרצה עוד ועוד ממנה.
אברו טפטף מעוצמת הגירוי, כל עצביו היו מעוררים ומגורים.
יעל התחילה מניעה את אגנה כנגד ישבנו, מזיינת אותו, מגבירה את קצת החדירה ואת עומקה.
גניחותיו של עודד העידו על הנאתו ודרבנו אותה להגביר את החדירה עוד ועוד.
"מי זונה טובה שלי?" שאלה תוך שהיא מזיינת אותו במרץ, גונחת בהנאה בעצמה.
"אני, הגבירה יעל, אני הזונה שלך!" ענה עודד בהתלהבות שהפתיעה אפילו אותו עצמו.
טלי קירבה שוב את נר השעווה אל גבו ושרטטה בחלב המטפטף את המילה " זונה" על כתפיו לקול צחוקן של הבנות.
"עכשיו זה גם רשום סגול על גבי גופך זונה!!" הכריזה יעל.
"הזמן עבר" העירה נועה שחיכתה לתורה שלה לחגוג על הזונה החדשה.
יעל שלפה את הדילדו מישבנו של עודד, טופחת על פלחיו הסמוקים בכפותיה.
"אל תהיה מאוכזב יותר מידי, לא סיימנו איתך עדיין" צחקה בקול, משחררת את הכבלים שלרגליו וידיו.
"אבל לפני שנמשיך להשתעשע בך, לך למטבח להכין לנו סיבוב משקאות נוסף".
בשעה שעודד נבלע בפתח המטבח החלו הבנות להתלחשש ולצחקק.
כעבור דקות מעטות חזר עודד ומגש המשקאות בידיו.
"קדימה סובב ת'בקבוק עבד" אמרה לו נועה בחוסר סבלנות מופגן.

סיבוב שלישי

Queencie​(שולטת) • 12 ביולי 2006

סיבוב שלישי.
הבקבוק עצר פונה אל טלי. עודד התקרב לעברה, חושש. משהו בעיניה התכולות הקרות צמרר אותו.
פחד זחל במעלה גבו, מתערבב עם תחושת הגירוי והצפייה שנבנו במהלך השעה האחרונה בגופו.
טלי קמה ממקומה, אספה אל ידיה חבלים ומוטות וסימנה לעודד להתקרב אל מרכז חלל החדר, לשם משכה שרפרף. ידיו נקשרו אל רגלי השרפרף, רגליו של עודד נאזקו אל מוט שאילץ אותו לפשק את רגליו בפישוק לא טבעי אותו קשרה טלי אל רגליו של השרפרף. כך ניצב במרכז החדר עקוד, ישבנו מתנוסס כלפי טלי, חשוף, ורגליו כואבות כבר מהרגע הראשון במתיחות פישוקן. חשכה אפפה אותו כשטלי הצמידה לעיניו כיסוי עיניים מרופד ואטום. צמרמורת החשש שזחלה קודם באיטיות במעלה גבו הרעידה כעת את גופו, אך לשונו כאילו נדבקה לחיכו בפיו, והוא התקשה אפילו לענות על השאלה הפשוטה ששאלה אותו טלי "האם אתה מוכן?". כל שיכול היה להגיב היה בהנהון.
ידה נחתה בעוצמה על ישבנו החשוף.
"כשאני שואלת אותך שאלה תענה בנימוס ובבירור" נזפה בו.
"כן הגבירה טלי" מלמל מתעשת מעט "אני מוכן הגבירה".
עוד בטרם סיים את המשפט נחתו על ישבנו זוג ידיה מלהיטות את פלחי ישבנו.
טלי המשיכה והפליקה בישבנו שוב ושוב, בעוצמה מפתיעה לאור מראה העדין כביכול.
עודד גנח בכאב אך יחד עם זאת חש את אברו מתחכך במושב השרפרף זקור ומגורה.
לאחר שחש את עורו לוהט נרעד למגע ידה המלטף את ישבנו, ליטוף עדין, שהתחלף לפתע בשריטות ציפורניה החדות. עודד צרח.
"שורף כלב?" שאלה טלי ברוע.
"כן הגבירה טלי" ענה לה.
במענה הניחה טלי על ישבנו קוביית קרח והחלה לטייל איתה במעלה גבו, אל כתפיו ועורפו.
בידה השנייה אחזה בנר דולק והחלה לטפטף עליו טיפות של שעווה רותחת כשהיא ממשיכה לטייל על עורו עם קוביית הקרח, מותירה לאורך גבו שרטוטי שעווה סגולה ושובלי רטיבות שהלכו לקרבו אל חריץ ישבנו הפעור. גופו של עודד התעוות עם כל נגיעה של קרח או של שעווה רותחת, מעורר את צחוקה של טלי.
כשטיפות השעווה הראשונות נחתו על חריץ ישבנו פלט עודד צעקה שהיה בה יותר הפתעה מאשר כאב אמיתי. בתגובה תחבה טלי את שארית קוביית הקרח לחור ישבנו.
"עכשיו אתה לא יכול להתלונן ששורף לך התחת!" צחקה.
"אהה.. לא הגבירה טלי" נאנק.
עוד טלי ממשיכה לתעתע בו בחילופי החום והקור, לבשה יעל את הסטרפ און השחור שלה, והחלה לעסות את פי הטבעת שלו באצבעותיה הנתונות בכפפה.
"אתה ממש יבש" ציינה יעל וירקה על פי הטבעת של עודד ששרירו הלך והתרכך.
"תמיד אפשר להחדיר בו מעט לחות" אמרה טלי ודחפה קוביית קרח נוספת לחור ישבנו, סוחטת מגרונו אנקת הפתעה.
יעל ניצלה את הרטיבות המטפטפת מישבנו והחדירה לחור הלח אצבע משומנת.
"אחחחח" נאנח עודד.
"זה 'אחחח' של הנאה עבד, אני מבינה, 'אחחח' של 'מתחנן לעוד' נכון?"
"כן הגבירה יעל" ענה לה, מזהה את קולה.
מצוין, עבד", אמרה והוסיפה אצבע שניה, מרחיבה את החור בתנועה מעגלית של אצבעותיה.
"ממש לא להאמין שהיית בתול עבד, אבל היום אתה עומד לאבד את בתולייך הרקטליים באופן רשמי ומלא, ולא רק ידני... " הוסיפה בהטעמה.
עודד התאבן. 'למה היא מתכוונת?' התרוצצו במוחו מחשבות. אך לפני שהספיק לגבש את המחשבות למילים אחזה בו יעל במותניו וחדרה אליו.
זעקת הפתעה מלווה בכאב השתחררה מפיו של עודד.
"מזל טוב !!!" צחקה יעל, בשעה שטלי תוחבת לפיו קוביית קרח "הנה איבדת את בתוליך ואתה עוד בחיים לספר על כך לנכדייך!" הוסיפה בגיחוך.
עודד ההמום לא היה מסוגל לומר דבר.
כל מחשבותיו התרכזו בתחושת המלאות שבאחוריו. תחושה של כאב מענג, תחושה שרצה עוד ועוד ממנה.
אברו טפטף מעוצמת הגירוי, כל עצביו היו מעוררים ומגורים.
יעל התחילה מניעה את אגנה כנגד ישבנו, מזיינת אותו, מגבירה את קצת החדירה ואת עומקה.
גניחותיו של עודד העידו על הנאתו ודרבנו אותה להגביר את החדירה עוד ועוד.
"מי זונה טובה שלי?" שאלה תוך שהיא מזיינת אותו במרץ, גונחת בהנאה בעצמה.
"אני, הגבירה יעל, אני הזונה שלך!" ענה עודד בהתלהבות שהפתיעה אפילו אותו עצמו.
טלי קירבה שוב את נר השעווה אל גבו ושרטטה בחלב המטפטף את המילה " זונה" על כתפיו לקול צחוקן של הבנות.
"עכשיו זה גם רשום סגול על גבי גופך זונה!!" הכריזה יעל.
"הזמן עבר" העירה נועה שחיכתה לתורה שלה לחגוג על הזונה החדשה.
יעל שלפה את הדילדו מישבנו של עודד, טופחת על פלחיו הסמוקים בכפותיה.
"אל תהיה מאוכזב יותר מידי, לא סיימנו איתך עדיין" צחקה בקול, משחררת את הכבלים שלרגליו וידיו.
"אבל לפני שנמשיך להשתעשע בך, לך למטבח להכין לנו סיבוב משקאות נוסף".
בשעה שעודד נבלע בפתח המטבח החלו הבנות להתלחשש ולצחקק.
כעבור דקות מעטות חזר עודד ומגש המשקאות בידיו.
"קדימה סובב ת'בקבוק עבד" אמרה לו נועה בחוסר סבלנות מופגן.

SIVAN​(אחרת) • 13 ביולי 2006

אוי קווינסי ...מהממת...

בפעם הבאה ... אל תשכחי לקרוא לי.
אהבתי מאוד ומחכה לסיבוב הבא.

hartk13​(נשלט) • 14 ביולי 2006

אני לא עומד בזה
עשיתם לי התקף לב

Queencie​(שולטת) • 14 ביולי 2006

סיווווווןןןןןןןןןן (זו אני קוראת לך....)
הנה מגיע הסיבוב הבא.... את מוזמנת

אוהבת'תך ומתגעגעת }{

סיבוב רביעי

Queencie​(שולטת) • 14 ביולי 2006

סיבוב רביעי
הבקבוק עצר, הפייה פונה לעברה של יעל שהייתה שקועה בשיחה עם טלי. עודד המתין דקה ארוכה בטרם פנה אליה ואמר, "מה תבקשי הגבירה יעל?"
יעל הפסיקה את שטף דיבורה, נועצת בעודד מבט מצמית.
"סליחה הגבירה יעל" מלמל עודד והשפיל מבטו, מבין שטעה כשהפריע ליעל בשיחתה.
"קלף מרגליי את הירכונים עבד" ציוותה יעל.
עודד הושיט ידיו אל רגליה, תנועה שנעצרה עוד בטרם נגע בעור רגליה הבהיר, בסטירה מצלצלת שנחתה על לחיו.
"בלשונך כלב!" הבהירה לו יעל את כוונתה.
עודד סמוק ממבוכתו קירב בהתרגשות את פיו אל ירכיה של יעל שואף אל ריאותיו את ריחה המשכר.
רעד טלטל את גופו כשלשונו פגשה את עורה, חופרת תחת קו גרב הניילון הצמודה לרגלה, מחפשת אחיזה בקצה.
באיטיות משך את גרבה מטה מטה, מחכך את לשונו ברגלה מציץ לעבר פניה של יעל, קורא בהן את הנאתה.
משסיים להסיר את הגרב האחת עבר לרגלה השנייה, משתהה במכוון באיתור קצה הגרב במעלה ירכה.
"תזדרז חצוף" הזכירה לו יעל את מטלתו, ועודד מיהר למשוך בשיניו את הגרב במורד הרגל.
"עכשיו תלמד לא להתפרץ לדבריי עבד" אמרה יעל ותחבה את גרביה לפיו של עודד, קול צחוקן של חברותיה מלווה את הפעולה.
"עכשיו ארצה כלב" הורתה לו, והניחה את רגליה החשופות על כתפיו, שוקעת חזרה לתוך שיחתה עם טלי.
בכל פעם שראשו של עודד התרומם להביט לכיוונה של יעל, הורידה אותו כף רגלה שהונחה על עורפו מכוונת את מבטו אל הרצפה ללא מילה.עודד חש מושפל ומיותר ועם זאת מסוחרר מריחותיה וטעמה של יעל שמילאו את פיו.
"שכב על גבך כלב" הורתה לו יעל כעבור דקות אחדות. "נמצא לך שימוש מועיל" אמרה ושלפה את הגרבונים מפיו.
כיסוי עיניים הונח על עיניו והוא ניסה לעקוב אחר קולה של יעל שהגיע אליו מכיוונים שונים כשהיא מסתובבת בחדר, מתלחששת עם חברותיה, מצחקקת.
לפתע חש את ריחה המשכר מתקרב אל פניו, ואת משקל גופה חוסם את נשימתו כשהתיישבה על פניו, הכוס החם והלח שלה מתחכך בשפתיו ואפו, וירכיה סוגרות על לחייו.
נשימתו נעתקה בהפתעה.
"מה אתה חולם כלב?" נזפה בו, "לקק כמו שלא ליקקת מעולם, יש לך 2 דקות להביא אותי לשיא! קדימה!" אמרה מלווה את הוראתה בהצלפת שוט על אברו הזקור.
נשיפת הכאב שנפלטה מפיו עוררה אצל יעל גניחת עונג.
עודד התנפל בתאווה על פתח נרתיקה הלח, נחוש לעמוד במשימתו ולהימנע מהצלפות נוספות, אך מהר מאוד הבין שאין קשר כמעט בין איך שפעל ובין ההצלפות שנחתו על אברו, על בטנו ועל ירכיו, בקצב שהלך וגבר ככל שיעל התקרבה לשיאה. קולות גניחותיה התערבבו בצלילי ההצלפה, ותנועות אגנה ניצחו על הקצב.
צעקת גמירתה הגיעה אליו כשהוא מטושטש חושים שיכור מטעם נוזליה, מרחף באושרו על שסיפק את גבירתו.

"עבודה נאה כלב" החמיאה לו יעל, מלטפת את שער ראשו.
עודד חייך מאושר במחמאה שקיבל, מנסה להחזיר את נשימתו לקצבה הרגיל. אך לפני שהיה סיפק בידיו להגיע לכך התיישב עליו גוף נשי, מחליף את מקומה של יעל.
"כעת תורה של נועה ליהנות מלשונך כלב" הורתה לו יעל, "שתי דקות! קדימה!" ושוב הצלפה נחתה על ירכו הימנית להכניסו לקצב.

טעמה של נועה היה שונה, ריחה נעים, עורה רך. תנועותיה היו יותר מעודנות ופחות מהירות, אך ככל שלשונו העמיקה לחטט בכפתור תענוגותיה, התארכו תנועות אגנה והעמיקו. נועה ניווטה את לשונו אל פתח נרתיקה, מרמזת לו לחדור בלשונו למעמקיה. לשונו שטופת נוזלים חמים חפרה בגופה של נועה, שרירי נרתיקה של נועה סוגרים עליה בהתכווצויותיהם. ככל שגירויה של נועה הלך וגבר, ליטופיה את חזהו הפכו לשריטות מעמיקות. ציפורניה חרצו בבשרו, עוררו גניחות כאב מפיו שנבלעו בגופה המיטלטל.

נועה ירדה מפניו וטלי טיפסה, דוהרת על לשונו בקצב מהיר, שכאילו תואם מראש עם פיתולי לשונו.
גמירתה הייתה מהירה וחזקה ולשונו התמלאה בנוזליה החמימים המתוקים.

סיוון הייתה הבאה אחריה, מחככת את שפתי נרתיקה בפניו בתנועות ארוכות.
תחושה מפתיעה באברו המתוח כשקנדום נמתח לאורכו ומיד לאחר מכן דהירה קיצבית עוטפת אותו, סוחטת מגרונו זעקת הנאה. ענת בחרה ליהנות מאברו, פניה אל סיוון הדוהרת על פניו, ידיהן מלטפות זו את גופה של חברתה.
"שלא תעיז לגמור ללא רשות, כלב!" התרתה בו סיוון, חוזרת לקצב דהירתה מבלי להמתין לאישורו.
אצבעותיה של ענת עיסו את דגדגנה כשאגנה עלה וירד על אברו בקצב שהלך וגבר.
עודד חש שלא יוכל להחזיק מעמד עוד זמן רב, הגירוי היה עצום. לשונו עמלה בנבכי גופה של סיוון פיו מתמלא בנוזליה, התכווצויותיה מורגשות היטב.
שתי הנשים גמרו כמעט יחד ונשכבו חבוקות לצידו של עודד, מתלטפות, מתעלמות מנוכחותו.

ראשו של עודד היה מסוחרר. אברו חישב להתפוצץ כששמע במעורפל את קולה של יעל מורה לו "כלב, אתה רשאי להשפריץ עכשיו". והוא אכן השפריץ, שוקע בתוך ערפול חושיו, בנשימתו הכבדה, בגניחות סיפוק והנאה.
דקות ארוכות עברו עד שהיה מסוגל לדבר.
ידה של יעל ליטפה את חזהו, הסירה את כיסוי העיניים, מחויכת הביטה בו.
"שליחותך הסתיימה להיום עודד", אמרה לו. "אני אהיה איתך בקשר כשנזדקק לשירותיך שוב".
"תודה לך הגבירה יעל, ותודה לכולכן" ענה, תוך שהוא אוסף את בגדיו ולובשם, "זו הייתה עבורי חוויה שלא מהעולם הזה... מעולם לא הרגשתי כל כך נבוך... ועם זאת כל כך טוב כמו הערב... פשוט תודה. ובהחלט אשמח לעמוד לרשותך בכל עת הגבירה יעל".
"ואתה אכן תעמוד ... " גיחכה יעל, סוגרת אחריו את הדלת.