אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורו של דום מתעלל

שמוליק 77
לפני 18 שנים • 22 באוג׳ 2006

סיפורו של דום מתעלל

שמוליק 77 • 22 באוג׳ 2006
חלקכם מכירים אותי בניק אחר. יש כמה גם שמכירים אותי אישית. חלק גם מכיר אותי כדום מתעלל, מאחד הסיפורים שפורסמו באתר. עברתי דרך ארוכה עם ההאשמות. דרך שכללה בלבול, כעס, מבוכה, אשמה, הלקאה עצמית ועוד. מעולם לא כתבתי על כך. בחרתי להתמודד עם עצמי, בדרכי הפרטית. אחרי לבטים ארוכים אני מוצא את עצמי שוב כאן, במקום שהיה לי פעם לבית, אחרי היעדרות ארוכה.

הדיונים האחרונים בנושא התעללות הביאו אותי לכתוב כאן. במיוחד דבריו של Jake בשרשור "הבחירות בבדסמ".

Jake כתב/ה:

...
לצורך הדיון, ניניח שמדובר במערכת יחסים אשר נטען לגביהן כי הן פוגענית/מתעללת. בתקופת מערכת היחסים, עת הנשלטת טרם "מודעת" לדבר היות מערכת היחסים פוגענית/מתעללת, השולט לא מקבל מהנשלטת כל אות אזהרה, תלונה, מילת ביטחון וכו'. רק בדיעבד, נודע לשולט כי הוא בעצם "דום מסוכן",
...
דובר כאן די הרבה על מצבה של הנשלטת ועל העובדה שהיא אינה מודעת להיותה במערכת יחסים פוגענית/מתעללת ו/או אינה מסוגלת להביע התנגדות לה. אם הנשלטת אינה מודעת ו/או אינה מביעה התנגדות - איך לדעתכם על השולט להיות מודע לזה???

אשמה, בהגדרה, היא הטלת אחריות על מעשים/מחדלים שליליים הנעשים מתוך כוונה ו/או התעלמות מכוונת מתוצאות המעשים/מחדלים. במערכת יחסים בדס"מית לרוב המעשים/מחדלים ניתנת הסכמה מראש מהצד הנשלט. הכיצד בידי השולט לדעת מתי הדבר ייחשב פוגעני/מתעלל ומתי ייחשב לפעילות בדס"מית לגיטימית?

אני מעלה את השאלה מנקודת מבט איגואיסטית לחלוטין שכן לא ארצה למצוא עצמי במצב בו אני כביכול "מואשם" בדיעבד בפגיעה/התעללות עליה לא ידעתי ואשר לה לא כיוונתי.


מה יש לי להציע? בדיונים בנושא ישנם קולות רבים: קורבנות בהווה או בעבר, מומחים, מתנגדים ועוד. קול אחד נעדר. הקול של הדום המתעלל. אני יכול להציע את הקול שלי כאחד מאלה שהחלו לסרטט את הקו בין בדסמ להתעללות. קול אחר. קול נוסף. קול רלוונטי.

מה אני רוצה? אני לא מחפש לעצמי מחילה. אני לא מעוניין להתגונן או להצדיק את מעשי. אני רוצה להבין ולהתמודד. אני רוצה לנסות לעזור במציאת תשובות לשאלות שהעלה Jake.

זאת יריית הפתיחה שלי. מה דעתכם: האם עלי לדבר? האם עלי להמשיך לשתוק? האם יש מקום גם לקול שלי בדיון הזה?
Queencie​(שולטת)
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006
Queencie​(שולטת) • 23 באוג׳ 2006
מכיוון שהקורבן בסיטואציות של התעללות אינו הדום המתעלל* - אלא מושא ההתעללות, הייתי אומרת שהשמעת קולך* תהיה רצויה רק במידה והקורבן מסוגלת להתמודד עם נוכחותך* בדיון ולא תסחף ותגרר חזרה למערבולת שממנה אך זה יצאה.

מדבריך* (ואשמח אם תתקן אותי בטעותי) נראה שבעצם מטרתך* היא אגואיסטית (שוב?), נסיון לפתור את בעייתך עם עצמך* (אם כי יש לציין שהודאה בבעיה מהווה כ-60 אחוז מהדך לפיתרון), להשתיק ולהשקיט שדוני מצפון קופצניים, או להגן על כבודך שנרמס לאחר חשיפת האמת. אלא שלכך הייתי מפנה אותך* לטיפול מקצועי.

איני קוראת לך - הדום המתעלל* - לשתוק, ואני מקווה מאוד שאין פה כוונה למרוח את דפי פורום בצהוב זועק לצרכי רייטינג ותו לא. לכל אדם הזכות לבטא את דעותיו. אלא ששבריריותה של מושא ההתעללות חשובה בעיני פי כמה מונים מצרכיך ורצונותיך שלך*.


* לצורך הבהרה: מאחר והניק שבו השתמש ה"דום המתעלל" הוא ניק בלתי מוכר (וסיבותיו עימו, אם כי ברורות) ולא ברור האם מדובר בפניה אמיתית או סתם פיברוק, בחרתי להתיחס לשאלה כשאלה עקרונית של "דום מתעלל", יהיה אשר יהיה באשר הוא.
master281
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006
master281 • 23 באוג׳ 2006
אבל למה להתחזות ???

כנס בניק האמיתי שלך

שנדע מי אתה
עינבר
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006

Re: סיפורו של דום מתעלל

עינבר • 23 באוג׳ 2006
הדבר הכי חשוב, הוא שאתה לא צריך לשרטט את הקו, להיפך.
אתה צריך לכבד את הקו שהנשלטת משרטטת, את הגבולות שלה.
אתה צריך לכבד את הקו שמשרטטת הקהילה, ה SSC.
יש גבולות שבתכם ניתן לעשות BDSM, הם הבסיס המוסרי שלו.
דום מתעלל יערער כל הזמן על הגבולות וירצה להיות מיוחד.

שמוליק 77 כתב/ה:
. בתקופת מערכת היחסים, עת הנשלטת טרם "מודעת" לדבר היות מערכת היחסים פוגענית/מתעללת, השולט לא מקבל מהנשלטת כל אות אזהרה, תלונה, מילת ביטחון וכו'. רק בדיעבד, נודע לשולט כי הוא בעצם "דום מסוכן"


אין דבר כזה. השולט תמיד מקבל אות אזהרה והוא מתעלם מהם.
יש תלונות, יש בעיות עם מילת בטחון, יש אזהרה. הנה דוגמאות:

1. "התנהגות מטרפת" - התקפי זעם, בכי, פחדים, תלות הרסנית וכדומה.
יש תופעות שאינם חלק לגיטימי מהיותך סאבית או מיחסי שליטה.
בדרך כלל דום מתעלל יתעלם מכך שהתופעות האלה נגרמו בגללו.

2. סאבית ללא גבולות, סאבית ללא מילת ביטחון, סאבית שלא מתלוננת אף פעם -
מערכת של יחסי שליטה צריכה לכלול גם תקשורת פתוחה, בגובה העיניים
אם אין מנגנון שבו הסאבית יכולה להביע את עצמה ולזכות להתייחסות - היא בסכנה.
אין סאבית ללא גבולות, יש סאביות שלא יודעות להגדיר ולשמור על הגבולות שלהן,
סאביות כאלה יהיו טרף קל למתעלל.

הדום המתעלל פשוט מתעלם מהסימנים הנ"ל במקרה הטוב.
בדרך כלל הוא מוצא דרכים להשתיק את התלונות, מניפלציות שונות.

בסופו של דבר למדתי (בשיעור הכי של חיי)
שהתעללות לא נובעת מחוסר הבנה, היא נובעת מאלימות,
מחוסר יכולת לראות את הצד האחר ולשים גבולות לעצמך.

אף אחד לא יכול לעשות את המסע במקומך,
יש מקומות שיכולים לעשות את המסע איתך,
המקום הטוב ביותר הם מרכזים לטיפול באלימות במשפחה.
אולי, בקרוב, צריך לעשות עבודה מולם כדי שיונגשו
לפל במערכות יחסים של התעללות, במסווה של יחסי שליטה.

לגבי הניק הכפול, אני חושבת שבזה הרגע הפחדת 5 נשים,
שמי שהתעלל בהן הופיע ואין אפילו לא יכולות לזהות אותו, לא נעים.
ימית 2000
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006

Re: סיפורו של דום מתעלל

ימית 2000 • 23 באוג׳ 2006
עינבר כתב/ה:
הדבר הכי חשוב, הוא שאתה לא צריך לשרטט את הקו, להיפך.
אתה צריך לכבד את הקו שהנשלטת משרטטת, את הגבולות שלה.
אתה צריך לכבד את הקו שמשרטטת הקהילה, ה SSC.
יש גבולות שבתכם ניתן לעשות BDSM, הם הבסיס המוסרי שלו.
דום מתעלל יערער כל הזמן על הגבולות וירצה להיות מיוחד.

שמוליק 77 כתב/ה:
. בתקופת מערכת היחסים, עת הנשלטת טרם "מודעת" לדבר היות מערכת היחסים פוגענית/מתעללת, השולט לא מקבל מהנשלטת כל אות אזהרה, תלונה, מילת ביטחון וכו'. רק בדיעבד, נודע לשולט כי הוא בעצם "דום מסוכן"


אין דבר כזה. השולט תמיד מקבל אות אזהרה והוא מתעלם מהם.
יש תלונות, יש בעיות עם מילת בטחון, יש אזהרה. הנה דוגמאות:

1. "התנהגות מטרפת" - התקפי זעם, בכי, פחדים, תלות הרסנית וכדומה.
יש תופעות שאינם חלק לגיטימי מהיותך סאבית או מיחסי שליטה.
בדרך כלל דום מתעלל יתעלם מכך שהתופעות האלה נגרמו בגללו.

2. סאבית ללא גבולות, סאבית ללא מילת ביטחון, סאבית שלא מתלוננת אף פעם -
מערכת של יחסי שליטה צריכה לכלול גם תקשורת פתוחה, בגובה העיניים
אם אין מנגנון שבו הסאבית יכולה להביע את עצמה ולזכות להתייחסות - היא בסכנה.
אין סאבית ללא גבולות, יש סאביות שלא יודעות להגדיר ולשמור על הגבולות שלהן,
סאביות כאלה יהיו טרף קל למתעלל.

הדום המתעלל פשוט מתעלם מהסימנים הנ"ל במקרה הטוב.
בדרך כלל הוא מוצא דרכים להשתיק את התלונות, מניפלציות שונות.

בסופו של דבר למדתי (בשיעור הכי של חיי)
שהתעללות לא נובעת מחוסר הבנה, היא נובעת מאלימות,
מחוסר יכולת לראות את הצד האחר ולשים גבולות לעצמך.

אף אחד לא יכול לעשות את המסע במקומך,
יש מקומות שיכולים לעשות את המסע איתך,
המקום הטוב ביותר הם מרכזים לטיפול באלימות במשפחה.
אולי, בקרוב, צריך לעשות עבודה מולם כדי שיונגשו
לפל במערכות יחסים של התעללות, במסווה של יחסי שליטה.

לגבי הניק הכפול, אני חושבת שבזה הרגע הפחדת 5 נשים,
שמי שהתעלל בהן הופיע ואין אפילו לא יכולות לזהות אותו, לא נעים.



עינבר, כל הדברים שכתבת יפים ונכונים. אני חושבת שהקושי נובע - ושוב, אני לא מביעה פה עמדה, אלא ניסיון לראות את שני הצדדים, לצרוך הפריית הדיון - מהעובדה ששני הצדדים, הסאבית והדום, בוחרים להתעלם מסימני האזהרה. הדום, מצדו, מקל ראש בהתפרצויות, הבכי, חוסר התקשורת, היעדר הגבולות, כי ככל הנראה הוא מרוויח מכך משהו. הוא "מקבל" סאבית שתמיד מרוצה, לעולם אינה מתלוננת ואינה דורשת ממנו דבר. ואולם גם הסאבית עצמה בוחרת מרצונה החופשי להישאר במערכת יחסים פוגענית שמוציאה ממנה את התגובות האלה, מונעת ממנה חירות, ביטוי ותקשורת וכובלת את אישיותה. במצב כזה - שבו גם הצד הנפגע נשאר בקשר ומסרב להרפות ממנו - קשה מאוד לדום ליטול את היוזמה ולבצע שינוי. איך הוא יכול לכבד את הקו שהנשלטת משרטטת, אם היא לא שירטטה כל קו? הרי במצב המתואר - היא לא מסוגלת להגדיר גבולות.
ואני לא חושבת שזה יכול להיות אחרת. אני חושבת שזה מלכוד טאוטולוגי: כל עוד הסאבית נמצאת במצב כזה, קשה עד בלתי אפשרי לצפות ממנה לצאת מהקשר ביוזמתה או להציב לו גבולות. חלק מהחולי של הקשר מתבטא בכך שהיא לא מסוגלת לוותר עליו. אבל אולי אפשר למצוא כאן מרחב סובלני ומבין יותר כלפי הדום שהיה במצב כזה. ואולי לא.
ימית 2000
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006

ולשמוליק

ימית 2000 • 23 באוג׳ 2006
מאוד קשה להשיא עצה. גם קצת בלתי אחראי. אבל אני קוראת אותך, ואת Jake, ובלוגים של כמה דומים ומתחלפים באתר, והנושא חוזר שוב ושוב. המכנה המשותף לכל המקרים הוא ההפתעה הגמורה שבה הם מקבלים את הידיעות/שמועות/האשמות על היותם דומים מתעללים. והם מצטיירים כאנשים נורמטיווים, רגישים, מוסריים. איך זה ייתכן? איני יודעת. וזה מחזיר אותי להשערה שייתכן וקיים יסוד הרסני, מסוכן, בקשר הבדסמי. איך ייתכן שאותו סיפור חוזר על עצמו שוב ושוב? בין אנשים שונים ובקרב אותם אנשים בדיוק. איך ייתכן שלמאסטר XXX יש והיו כל כך הרבה סאביות? הרי האיש, אם לשפוט לפי הפוסטים בעניינו, הוא מפלצת. אז למה הן באות אליו? נשארות איתו? וכל היתר? גם הם מפלצות? ואתה? יש פה בעיה, ואני חושבת שהגדרתה כ"בעיית הדומים המסוכנים" מחטיאה את העיקר ולא מקרבת אותנו לפתרונה. זה קל מדי. יש בעיה התנהגותית שכולם לוקחים בה חלק. ועד שלא נאתר אותה, נגדיר אותה ונטפל בה - האתר הזה ימשיך לרחוש שרשורי דומים מסוכנים ולא יהיה חדש תחת השמש. נראה לי שאנחנו פשוט נהנים מזה. יצרנו לעצמנו מעין קולוסיאום שבו אפשר, ללא עכבות ומוסרות, להשליך דומים לגוב האריות ולהשתולל לקול שאגות הקהל.
ואולי אתה באמת דום מסוכן. ועשית דברים איומים ונוראים. איני יודעת.
זאלופון​(שולט)
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006
זאלופון​(שולט) • 23 באוג׳ 2006
אני חושב שקולך מאד חשוב בדיונים הללו (אם כי אני מצטרף ל-* של קווינסי). לרוב, גם כאשר נשמע קולם של המתעללים או המתעללים-לכאורה, מדובר בקולות מתגוננים של אנשים שלא הכירו בכך שעשו משהו לא בסדר (בצדק או לא - כל מקרה לגופו מן הסתם). יהיה מאד מעניין לשמוע את עמדתו של אדם מודע, שעבר תהליך ומסתכל על העבר באופן שונה משהסתכל עליו בזמן אמת.
Jake​(שולט)
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006

Re: סיפורו של דום מתעלל

Jake​(שולט) • 23 באוג׳ 2006
עינבר כתב/ה:
הדבר הכי חשוב, הוא שאתה לא צריך לשרטט את הקו, להיפך.
אתה צריך לכבד את הקו שהנשלטת משרטטת, את הגבולות שלה.
אתה צריך לכבד את הקו שמשרטטת הקהילה, ה SSC.
יש גבולות שבתכם ניתן לעשות BDSM, הם הבסיס המוסרי שלו.
דום מתעלל יערער כל הזמן על הגבולות וירצה להיות מיוחד.

עינבר,
אתאר לך כמה סיטואציות פיקטיביות ותסבירי לי בבקשה מה עליי לעשות במקרה מעין זה:
מקרה א':
כמו שולט אחראי, אני מתיישב עם הנשלטת ומתאם את ציפיותינו. אנו משוחחים על הגבולות של הצדדים ומסכמים את אופי הקשר והגבולות על פיהם הוא יתנהל.

במהלך הקשר אני לא מותח גבולות. מנהל את הקשר במסגרת הגבולות ש"הוכתבו" על ידי הנשלטת.

במהלך הקשר, הנשלטת נפתחת כלפי ומרשה לעצמה להביע רגשותיה באופן חפשי יותר. היא בוכה בפניה כשעצוב לה, היא משתפת אותי בפחדיה, מפגינה קינאה ומתחילה להיות תלויה בי.

במהלך כל הקשר היא לא אומרת את מילת הביטחון ולא מתלוננת על אופן התנהלות הקשר.

לימים, אנו נפרדים, מסיבה זו או אחרת, ומתגנבות לאזניי שמועות כי הנשלטת טוענת שהתעללתי בה.

מקרה ב':
אותו המקרה למעט שינוי קל - אנו משוחחים על הגבולות ומחליטים יחדיו למתוח אותם מעט.

מקרה ג':
היא פולטת מידי פעם את מילת הביטחון, אך לאחר שיחה מחליטים להמשיך בפעילות.

אני די משוכנע ששלושת המקרים המתוארים מהווים מקרים די שכיחים (למעל החלק הנוגע לתלונת הנשלטת)....

הכיצד במקרים המתוארים על השולט להיות מודע לכך שהנשלטת חשה שהתעללו בה או שהיא עשויה להגיע למסקנה זו בדיעבד?

אני לא טוען לרגע שלא ייתכן שבמקרים מעין אלו אין התעללות או כי יש למנוע מהנשלטת לחוש כי התעללו בה, אלא מעלה את שאלת "אשמת" השולט.

עינבר כתב/ה:

אין דבר כזה. השולט תמיד מקבל אות אזהרה והוא מתעלם מהם.
יש תלונות, יש בעיות עם מילת בטחון, יש אזהרה. הנה דוגמאות:

1. "התנהגות מטרפת" - התקפי זעם, בכי, פחדים, תלות הרסנית וכדומה.
יש תופעות שאינם חלק לגיטימי מהיותך סאבית או מיחסי שליטה.
בדרך כלל דום מתעלל יתעלם מכך שהתופעות האלה נגרמו בגללו.


מתנצל מראש על ההכללה, אך מרבית הנשלטות שהכרתי היו מעוניינות בשולט שיוכלו להיות תלויות בו ושאיתו יוכלו להביע את רגשותיהן באופן חפשי, ושיקבל ויתמוך בעת מצוקה (התקפות זעם, בכי ופחדים). באופן טבעי הפתיחות נבנית באופן הדרגתי ואותן רגשות נגלות לשולט רק לפרקים ועם חלוף הזמן - איך השולט אמור לדעת בדיוק מה הם הגורמים לכך ואם השולט הוא הגורם לכך?

עינבר כתב/ה:

2. סאבית ללא גבולות, סאבית ללא מילת ביטחון, סאבית שלא מתלוננת אף פעם -
מערכת של יחסי שליטה צריכה לכלול גם תקשורת פתוחה, בגובה העיניים
אם אין מנגנון שבו הסאבית יכולה להביע את עצמה ולזכות להתייחסות - היא בסכנה.
אין סאבית ללא גבולות, יש סאביות שלא יודעות להגדיר ולשמור על הגבולות שלהן (הדגשה שלי - J),סאביות כאלה יהיו טרף קל למתעלל.

הדום המתעלל פשוט מתעלם מהסימנים הנ"ל במקרה הטוב.
בדרך כלל הוא מוצא דרכים להשתיק את התלונות, מניפלציות שונות.


מעט מאוד נשלטות הן ללא גבולות כלל, אך אני מניח שהתכוונת גם לנשלטות עם מעט גבולות או אלו שאינן משתמשות במילת ביטחון ו/או עם מעט גבולות. עדיין, כיצד על השולט לדעת אם מדובר במישהי המעוניינת וצריכה שליטה טוטאלית או מישהי שחושבת ששולטים הם בעלי יכולת קריאת מחשבות?

והאם ניהול שיחה על גבולות והגמשתם תמיד תיחשב כהשתקת תלונות או שימוש במניפולציות?

אני לא שואל את השאלות על מנת להתריס, אלא על מנת להבין את רמת הציפיות הנדרשת משולט שכן לאחרונה אני מקבל את הרושם שעל שולט להיות בעל כוחות על טבעיים, יכולות ניבואיות ובעל תואר פורמלי ב"קריאת" מחשבות.
זאלופון​(שולט)
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006
זאלופון​(שולט) • 23 באוג׳ 2006
ציטוט: אני לא שואל את השאלות על מנת להתריס, אלא על מנת להבין את רמת הציפיות הנדרשת משולט שכן לאחרונה אני מקבל את הרושם שעל שולט להיות בעל כוחות על טבעיים, יכולות ניבואיות ובעל תואר פורמלי ב"קריאת" מחשבות

ובדיוק בגלל היכולות הללו, שאותן רוכשים בתארים המתקדמים בדומולוגיה, כל האחריות בקשר בדסמי מוטלת על הדום.

גם לי נראה שקורה פה לעתים קרובות תהליך לא הוגן: סאביות מחפשות להן דום חזק, רגיש, מתחשב, דומיננטי, אכזר, משפיל, קורא מחשבות, שתלטן, מקשיב, משפיט, מתגמש, קובע הכל, יודע כל, נותן ספייס, באטמן, סופרמן. הציפיות האלה לא רק לא הוגנות כיעד שהדומים האומללים צריכים לנסות לעמוד בו, אלא הן נעשות הוגנות אפילו פחות כאשר דומים אמנם לא עומדים בהן ואז נצלבים בשל אי היותם מערך ציפיות שהושלך עליהם ללא רצונם.
אין בכך כדי לומר, חלילה, שתמיד זה המצב, ואני בהחלט מאמין שברוב מקרי ההתעללות או התעללות-לכאורה הדום לא נקי והוא לא רק קורבן של הציפיות שהסאבית השליכה עליו. אבל ההתייחסות הזו לדומים כמי-יודע-מה, לא נכונה בעיניי. כולה בני אדם. ולפעמים, אפילו לא זה.
shuki boy​(נשלט)
לפני 18 שנים • 23 באוג׳ 2006

שיחת פידבאק

shuki boy​(נשלט) • 23 באוג׳ 2006
מדברים על מה עושים לפני. תיאום ציפיות. ופידבאק אמיתי אתם עושים?

אני מרגיש שאחרי כל סשן, אולי יום לאחר מכן, חשוב מאד לשוחח, על כל מה שנעשה שם, מה היה נעים לסאב ומה לא, ואיך הוא הרגיש לגבי הנושא. מה אפשר לשפר. מה היה טוב. מה היה רע.

אין שום סיבה שלא לאפשר לסאב לחוות דעה על סשן מול הדום, בשיא הכנות. אני לא חושב ששיחת פידבאק כזו מורידה מערך יחסי השליטה. צריך לדעת מתי לשים את יחסי השליטה בצד. בדיוק כפי שעושים במו"מ של תיאום ציפיות לפני סשנים, וכנ"ל במעין פוסט-מורטם, יהיה זה אפילו דיון קר ומחושב של הסשן.

לפעמים נדמה שאם אתה נהנה זה אומר שכל מי שבחדר נהנה - לפעמים מסתבד בדיעבד שזה לא כך. שווה לוודא את זה כמה שיותר מהר, לא אחרי חודשים.