גמילה מבדסמ

Queencie​(שולטת) • 15 באוק׳ 2006

ביל, זו לא המצאה של זאולופון או של מישהו אחר בקהילה הבדס"מית,
נטיה בדס"מית היא כן נטיה מינית בדיוק כמו הומוסקסואליות.
האם תצפה מהומוסקסואל "להיגמל" מהנטיה שלו אם זה גורם לו לרגשי נחיתות או בעיות עם ההורים או החברה או סתם קשה לו בחיים בגלל התסביכים או הסיבוכים שקשורים בנטייתו?
אתה יכול להגמל מהמיניות שלך?
איך אפשר להשוות את זה לגמילה מעישון?

בכל אופן, התהליך הזה של ההכרה בנטיה (ולכל אחד הנטיה היא בעוצמה ועומק אחרים - החל מקינק מזדמן וכלה בטוטאליות), ההבנה שזה לא עושה אותו לאדם טוב או רע יותר מאשר לפני כן או בהשוואה לאחרים, ההשלמה עם הנטיה הזו, וקבלת העצמי כפי שהוא, הינו תהליך שכל אחד עובר בתהליך החשיפה שלו לבדס"מ - מי בקלות ובמהירות, ומי בעוצמה גבוהה ולאורך זמן. התהליך הזה בבהחלט מושפע גם מנסיבות שונות בחיים, ובמבנה האישיות כשלעצמו.

outsider1 • 15 באוק׳ 2006

Queencie, את צודקת ש BDSM זאת נטייה מינית. אולם הניגוד בינה לבין הומוסקסואלים זה שהיא אפשר להגמל ממנה לגמרי, בעת שיש מוסדות אשר מקדישים את עצמם לטיפול בגמילה בהומוסקסואליות. אם למישהו יש ספק בקשר למה שהוא או היא חושבים או רוצים, אז שיקחו את הזמן לחשוב ולמצוא את עצמם.

huan • 15 באוק׳ 2006

אאוטסיידר אתה טועה ומטעה...גם מהומו סקסואליות אי אפשר להיגמל וקיום של מוסדות ואירגונים אשר שמו להם למטרה "לגמול" הומוסקסואלים לא אומר שהם גם מצליחים בזה.

בכל מקרה גמילה זה דבר מאוד מעניין...ברמת העיקרון כל הדחפים והכוחות זהים הדחף הסאדיסטי והמאזוכסטי כפי שהגדיר אותם ביל אינם שונים בהרבה מדחפים כמו משיכה לגברים,דחף לסקס,דחף לאכול,דחף לקבל תשומת לב,הדחף להרגיש נאהב,הדחף להרגיש מיוחד ועוד דחפים רבים אחרים....השוני היחדי בין הדחפים זה העוצמה שלהם וההשפעה שיש להם על חיינו במובן הפרטי והחברתי.
העם ניתן להגמל מדחפים?..אניא ישית סבור שלא...האם אפשר להקטין את העוצמה שלהם וההשפעה שלהם...לדעתי כן...ניתן לעשות זאת בשני דרכים עיקריות והן לדכא את הדחף או לרמות את עצמך בדבר קיומו של הדחף על ידי הפיכתו למשהו אחר.
בדרך זאת אפשר להימנע מסקס,אפשר להימנע מלאכול,אפשר להמנע מחברה ואפשר להימנע בעצם מהכל...הכל תלוי עד כמה חזק בן אדם יכול לדכא את הדחף או עד כמה טוב הוא יכול לרמות את עצמו.
הבעיה היא שגם במקרה שהאדם הצליח לדכא דחף זה או אחר או לרמות את עצמו הוא צריך להשיקע בזה הרבה מאוד אנרגיה,אנרגיה הבאה על חשבון דברים אחרים כך שלמרות שהאדם "כבש את יצרו" הוא יהיה אומלל וזה עוד במקרה הטוב.
במידה ואדם אל הצליח "לכבוש את יצרו" עד הסוף הדף יזכיר לאדם על קיומו והאדם לא יוכל להתעלם מכך מה שיביא בסופו של דבר לתיסכול הולך וגובר ואומללות.

האדם יכול לעשות עם עצמו הרבה מאוד דברים תוך שהוא מצליח לסתור אפילו דחפים ראשוניים כמו הדחף לחיות וכבר קרה לא פעם שאנשים התאבדו וגבעו ברעב ובצמא מרצונם החופשי...הכל תלוי במחיר שעל האדם לשלם לצורך השגת מטרה זו או אחרת ואיזה מחיר עליו יהיה להמשיך ולשלם כל ימי חייו בכדי לשמור על המטרה אותה השיג.

מניסיון האישי שלי מצאתי שהרבה יותר קל ובריא להשלים עם עצמך מאשר לשנות ולעשות סלטות באוויר ולהפוך למשהו שאתה פשוט לא ולרוב מאושר מידי בעקבות זה אתה לא תהיה.

וביל להזיכרך את החופש המוחלט והעצמאות המוחלטת האדם משיג רק במוות והמחיר שהוא משלם על כך הוא בהתאם.

בירדי • 15 באוק׳ 2006

את טועה. להשוות סאדיזם להומוסקסואליות, זה מופרך לפחות כמו להשוות את זה לזואופיליה. ההשוואה להומוסקסואליות נוחה לך, כי אם המשיכה לבדס"מ היא נתון טבעי, ביולוגי, אז אין לך חופש בחירה. ואם אין לך חופש בחירה, את משוחררת מהשיקול המוסרי. ההוא שאמור לסמן ולהטריד שאולי משהו לא בסדר כשעושים מעשה אלים לאדם אחר (גם אם הוא מסופק מזה).

בעיניי, ברוב המקרים זו הבחירה שלך, ואפשר לשנות את זה, ואפשר, אם רוצים, להיגמל מזה. ובכלל, להימשך לגברים זו נטייה מינית, להימשך לנשים זו נטייה מינית, מה הנטייה המינית שבבסיס הבדס"מ? המשיכה להכאבה? כל הכאבה? או שזה המשיכה להכאבה לאדם שנהנה מזה ומסכים לזה? ההגדרה של ה"נטייה" הזאת היא לגופה הגדרה תרבותית מורכבת. קשה לי להאמין שזה חלק מזהות מינית שאדם פשוט נולד איתה. אבל זה רק אני.

זאלופון​(שולט) • 15 באוק׳ 2006

כל עוד זה באמת רק אתה, זה בסדר. זכותך להאמין במה שנראה לך. הבעיה מתחילה כשאנשים מתחילים להתייחס לאמונותיהם כאל עובדות.
פעם עשו את זה גם עם ההומוסקסואליות שעכשיו נראה לך כה טבעי שהיא "נתון טבעי, ביולוגי" (מה שאגב, למיטב ידיעתי, לא זכה עדיין לאישוש מספק). הרי ברור שאם הבן שלך יצא הומו, זה כי עשית משהו לא בסדר. למה נתת לו לשחק עם בובות? למה לא לקחת אותו לצוד? וממש כמו הבדסמ לדעתך, פעם גם הומוסקסואליות לא נחשבה מוסרית. אבל כאמור, כל עוד אתה רק מאמין, אין בעיה. ברגע שמתיימרים לדבר על עובדות, על ממצאים או על אמיתות, כדאי להביא תימוכין כלשהם לדברים. כיוון שבנוגע לבדסמ ומקורותיו אין עדיין שום ממצאים, אחד רשאי להאמין שזה ביולוגי, שני יכול להאמין שזה סביבתי, ושלישי, שהוא במקרה אני, יגיד שאין לו שום דרך לקבוע אם כך או כך וזה גם לא משנה, כי תהיה הסיבה אשר תהיה מדובר כיום במצב נתון.

huan • 15 באוק׳ 2006

וביל בקשר לזהות המינית הבדסמית....יש הרבה אנשים שאצלם הנטייה לסאדיזם ומאזוכיזם קיימת מגיל קטן מאודץ..אנשים דיוחו על העונג שהם קיבלו מעונשים גופניים מסויימים עוד בגיל 5....אצל אנשים אחרים הנטייה לסאדיזם ומאזוכיזם התחילה להתפתח בתחילת הבגרות המינית וזאת תוך פנטזיות על כפיה ואלימות המופעלים כלפיהם או המבוצעים על ידם והנאה מסיטואציות מסויימות אותם אנחנו מקשרים היום לתחום הבדסמ....אותה התפלגות נצפה בכל הקשור לנטייה מינית הומוסקסואלית והבכל הקשור לטראנסקסואליות....אתה יכול להגיד שכם בגיל 5 ילדים נהנים מעונשים ומכאב מיתוך בחירה חופשית ומודעת...אבל בחייך.....

או ועם אתה רוצה רפרנסס למקרים שבהם אנשים כרב בגיל הילדות גילו נטייה לכיוון הזה מספיק שתפתח כמה אוטוביוגרפיות מפורסמות ובינהם האוטובגיורפה של ז'אן זאק רוסו ותדבר עם כמה אנשים ואני בינהם.

בירדי • 15 באוק׳ 2006

אמרתי, שאני כן חושב שכל האנשים נולדים עם הכוחות האלה, הסאדיסטיים והמאזוכיסטיים, קצת משיכה לחופש, קצת משיכה לרחם, קצת משיכה לחיים, קצת משיכה למוות, קצת משיכה לטוב, קצת משיכה לרע. אף אחד הוא לא סאדיסט מלידה, ואף אחד הוא לא צדיק מלידה. אלא שמידת ההשפעה של כל אחד מהכוחות האלה על המשיכה המינית ועל החיים בכלל היא כבר עניין פסיכולוגי ותרבותי, כלומר שנקבע מאירועים חיצוניים. וגם ילדים בני 5 מושפעים מאירועים חיצוניים. הדוגמה שלך לא מחזקת את הטענות שלך.

Queencie​(שולטת) • 15 באוק׳ 2006

ביל, אני יכולה להעיד על עצמי שחייתי הרבה שנים בחיי כבוגרת מבלי לדעת מה זה בדס"מ,
אלא שתמיד הייתי אישה מינית ודומיננטית.
תאמר שזה מוכיח את דבריך - לדעתי נהפוכו -
כיוון שמרגע שהתוודעתי לעולם ולמושגיו בתוך תקופה קצרה מאוד מצאתי את עצמי בדיוק במקום הנכון עבורי, יכולתי סוף סוף לתת שמות לדברים שרק בקושי העזתי לרצות לפני כן, הרגשתי שההנאה שלי בהוויה הזו הרבה יותר שלמה והרבה יותר מלאה.
אין זה אומר שגם עבור אחרים התהליך הזה הוא תהליך מהיר כל כך, ולכל אחד כמובן הדרך והעוצמה שבה הוא מתפתח בכיוון הזה כשהוא מוצא את עצמו נמשך לבדס"מ.
אותי אישית לא הטריד מעולם ה"למה" (במובן הביקורתי של השאלה). למה אני נהנית מהשליטה, למה אני נהנית לנווט את הפרטנר הנשלט או למה אני נהנית מסגידתו הבלתי מעורערת.
שאלתי את עצמי לא פעם מה מהנה אותי בכך, אבל לא היה לי ספק שזה אכן מהנה אותי. ללא ספקות וללא תחושות של ייסורי מצפון או תהיות מוסריות.
תחושת השלמות עם הנטיה הזו היתה מיידית.
מצד שני, קרוב משפחה שלי, שעדיין אינו פעיל מינית, שמעולם לא חווה (ברוך השם) התעללות בשום צורה שהיא, שהחינוך שלו היה רגיל למדי ולא לווה בשום צורה של אלימות, אמר לי לפחות שלוש פעמים בתקופה האחרונה (פעם אחרונה היום), שהוא נהנה מכאב.
עבורי זו הוכחה חד משמעית שמדובר בנטיה מולדת.

huan • 15 באוק׳ 2006

כלומר אתה אומר שאנשים נולדים עם קצתמשיכה לגברים וקצת משיכה לנשים ואז הפסיכלוגיה והתרבות תופסות פיקוד והומוסקסואליות היא בסופו של דבר לא נטיה מינית אלה פגם חינוכי שאפשר פשוט "לתקן" ו"למנוע"?..או שבכל זאת יש אנשים שנולדים עם משיכה גדולה לגברים ומשיכה אפסית לנשים...בדיוק כמו שיש אנשים שיוולדו עם משיכה גדולה לסאדיזם ומשיכה אפסית למאזוכיזם.....מעבר לזה אני מבקש מימך לא לעשות אנלוגיות לדברים ארטלעיים כמו טוב ורע ובין דברים מאוד חד משמעיים כמו המשיכה לגברים\נשים או משיכה לסאדיזם\מאזוכיזם ומשיכה להתמכרויות.


בסופו שלד בר אני מקווה שאתה מבין שבכלל לא מדובר במשיכה לדברים המוגדרים האלה.אלה במבנה שונה של המוח והגוף...אתה לא נמשך לגבר כי הוא גבר אלה לפרומונים שהוא פולט לקונטקס התרבותי\חברתי שלו...אתה לא נמשך למאזוכיזם אלה כאב גורם לך לתחושה טובה,אתה פסיבי בעקבות איזון הורמונלי מסויים וכו (בנוסף לקונטקס התרובתי\חברתי)...אתה לא אלכוהוליסט כי נולדת אוהב אלכוהול אלה המוח שלך בנוי כך שלאלכוהל במקרה יש השפעה מסויימת מאוד עליך ואתה תפתח כלפיו תלות.(בנוסף לקונטקס החברתי\תרבותי).

בירדי • 15 באוק׳ 2006

זאלופון, אני יודע מה היה היחס לגבי הומוסקסואליות בעבר. אבל אתה בטח תסכים איתי, שיש הבדל מהותי בין משיכה לג'נדר כזה או אחר, לבין משיכה לכאב והשפלה של אדם אחר. בראשון אין אפשרות לנזק ישיר כתוצאה מההעדפה, וההתנגדות אז נבעה מפחד מפני השונה והמוזר. בשני יש נזק ויש הרס למראית עין, פיזי ונפשי. אולי לא תסכים איתי, אבל אתה מוכרח להודות שיש כאן ויכוח קצת יותר לגיטימי, וההשוואה ליחס כלפי ההומוסקסואליות היא לא ראויה.

תחשוב על זה ככה: אם ההומוסקסואלים היו טועים, כלום לא היה קורה חוץ מכמה רקטומים דואבים. אם אתה טועה... טוב, אתה מבין. לא צריך להיות דרמטיים מדי. אבל זה שונה.

אני, אין לי בעיה עם השונה והמוזר. אני פשוט מאמין שכמו סיגריות, גם בדס"מ הוא אקט מהנה אבל לא בריא. נפשית. הוא פתרון הרסני לצרכים נפשיים שניתן לפתור בדרכים אחרות.

אתה הרי זוכר את השרשור מאיזה פורום אחר היום או אתמול, שבו רוב הכותבים טענו שאלימות לא קשורה אליהם כי הכל נעשה בהסכמה. הסכמת איתי. אתה לא מזהה פה תבנית מסוימת? פרשנות סלקטיבית מאוד של מושגים, במגמה להתחמק משאלות קשות? אני כן. וזה די מפחיד, כי ככה אפשר להגיע לכל מסקנה שרוצים.