לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איפה הקינק נגמר והבדס"מ מתחיל?

זאלופון​(שולט)
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006
זאלופון​(שולט) • 15 בנוב׳ 2006
בעיניי - ההבדל הוא שכדי לגרום לעצמנו להרגיש שמה שאנחנו עושים הוא "אמיתי" אנחנו צריכים משהו שיהיה פחות אמיתי, כדי שנוכל לרומם את עצמנו ביחס אליו, ולכן הומצא המונח "ונילה קינקי" כדי לתאר את מה שההם, שאינם אמיתיים ונפלאים ומתמסרים ומנטליים ואקסטרימיים כמונו, עושים.
אין לזה ממש הגדרה, וכל הגדרה שתימצא לא תעמוד במבחן של פירוק רציונלי מפני שפשוט מדובר על סוגי בדסמ שונים, שאין בהם "טוב" או "עמוק" או "אמיתי" יותר. יש רק אנשים שיש להם אינטרס לקבוע שהם אמיתיים והאחרים הם סתם ונילה קינקי.
מבחינתי מי שאוהבים להשתעשע בקשירות וספנקים הם בדסמיסטים בדיוק כמו מי שמרגישה שאדונה הוא מקור חייה ומשכנעת את עצמה שהוא אלוהים חיים והיא תקפוץ מהגג אם יתן לה את האות. לא לי לקבוע בזלזול ש"אה, אתם סתם ונילה קינקי".
shuki boy​(נשלט)
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006

Re: איפה הקינק נגמר והבדס"מ מתחיל?

shuki boy​(נשלט) • 15 בנוב׳ 2006
אושה כתב/ה:
מנסה להבין מה ההבדל בעצם.
האם מדובר בדברים שונים?


בדס"מ זה קיצור של קשירות, שליטה, סאדו-מאזו. אם את עושה אחד או יותר מהנ"ל כנראה שאת מתעסקת בבדס"מ.

קינק פרושו סקס שונה, מוזר. בדס"מ הם (שימי לב לרבים) סוג של סקס קינקי, אבל יש עוד סוגים, למשל פטישים שונים (נניח לגומי, בגדי נשים) לאו דווקא מתחברים לקשירות, שליטה, או SM.

את מדברת על מהות הבדס"מ. אפשר יפה מאד להיות מאזוכיסט ולא נשלט - אני לא חושב שעניין השליטה הוא מהותי יותר או פחות מכל חלק אחר - החשיבות נקבעת רק ע"פ מי שעוסק בזה. אם חשוב לך כאב, אז זה המהות, אם חשובה לך שליטה (מנטאלית או וואט-אבר) אז זה המהות עבורך.

לקבוע מה מהותי ומה "אמיתי" בבדס"מ עבור אחרים זה מעפן. כל אחד מגדיר את מה שהוא עושה אחרת. אם המטרה שלך היא ללכת למישהו ולומר לו "אתה לא עושה בדס"מ "אמיתי" אתה עושה סתם סקס קינקי". אני חושב שזה מיותר.

ואם זו לא המטרה שלך, אז מה זה בעצם משנה? icon_wink.gif
מUחדת
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006
מUחדת • 15 בנוב׳ 2006
בעייני- צודק הזאלופון.

תמוה מאוד הניסיון התמידי להציג את הקהילה כמובילת דגל המיניות הנכונה/ מדליקה/ אקסטרימית/ "אמיתית", ושחבריה מבינים במיניות, בהתמסרות ובהליכה על הקצה המשונן של הסקס האחר, מעצם היותם חברים באתר בדס"מי או כי הם חובבי מכות/השפלות/בגדי ויניל.

לא כל האנשים שלא עוסקים בבדס"מ {כי לא מעניין אותם הגדרות, כי הם לא מודעים למושג, או שרחמנא ליצלן- אין להם חברים בכלוב} הם ונילים, ולא כל וניל שנותן ספנקים הוא ונילה קינקי.
אנשים חיים צורות ופנים אין סופיים של מיניות, בדיוק שלא כל מי שאינו אוהב נשים הוא להומו.

לי, למשל- אין שום עניין בלהגדיר עצמי כנשלטת וגם לא כוונילית קינקית.
אבל בשביל מי שיגדיר עצמו רק בהגדרות קהילתיות- אני אחשב לונילית קינקית {כי אני לא קוראת לו אדוני, אין בינינו טקסיות ואנחנו חפים מפוזה} ועבור הונילים {?} אחשב לנשלטת אקסטרימית.

שיקפצו לי כולם.
אני עושה מה שנעים לי, לא מה שנכון לקבוצת אנשים מסויימת או להגדרות מובנות ונטולות תוכן.
אמילי קייג'​(אחרת)
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006
אמילי קייג'​(אחרת) • 15 בנוב׳ 2006
אני מאוד מתחברת למה ש-red-cell כתב במובן של הבפנים והבחוץ.
אני חושבת שההבדל בין BDSM וקינקיות מתחיל ונגמר במוח.
אורח החיים הבדסמי הוא בעיני משהו שמגיע מתוך הפנים של האדם, מתוך הצורך שלו בלשלוט / להישלט, הצורך בכאב, השפלה או ההיפך, אבל מילת המפתח היא כאן צורך.
יש אפילו את המחמירים הטוענים שלהיות בדסמי זה סוג של נטייה מינית, בדיוק כמו להיות הומו או לסבית.
הקינקיות היא התבלין, הדבר הזה שמוסיפים לחיים הרגילים to spice thing up.
איימי_​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006

הערה קטנה על הגדרות

איימי_​(נשלטת) • 15 בנוב׳ 2006
נכון, קשה להגדיר דברים בעולמנו. לפעמים מרגיש אפילו "לא נאור". ובכל זאת, אני חושבת שמהגדרות ניתן ללמוד הרבה, ולהשתמש בהן לצמיחה אישית, כל עוד אינן מקובעות.
scarlettempress{L}
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006
scarlettempress{L} • 15 בנוב׳ 2006
זאלופון כתב/ה:
בעיניי - ההבדל הוא שכדי לגרום לעצמנו להרגיש שמה שאנחנו עושים הוא "אמיתי" אנחנו צריכים משהו שיהיה פחות אמיתי, כדי שנוכל לרומם את עצמנו ביחס אליו, ולכן הומצא המונח "ונילה קינקי" כדי לתאר את מה שההם, שאינם אמיתיים ונפלאים ומתמסרים ומנטליים ואקסטרימיים כמונו, עושים.
אין לזה ממש הגדרה, וכל הגדרה שתימצא לא תעמוד במבחן של פירוק רציונלי מפני שפשוט מדובר על סוגי בדסמ שונים, שאין בהם "טוב" או "עמוק" או "אמיתי" יותר. יש רק אנשים שיש להם אינטרס לקבוע שהם אמיתיים והאחרים הם סתם ונילה קינקי.
מבחינתי מי שאוהבים להשתעשע בקשירות וספנקים הם בדסמיסטים בדיוק כמו מי שמרגישה שאדונה הוא מקור חייה ומשכנעת את עצמה שהוא אלוהים חיים והיא תקפוץ מהגג אם יתן לה את האות. לא לי לקבוע בזלזול ש"אה, אתם סתם ונילה קינקי".


כמו תמיד, זאלופון חוסך לי ביזבוז זמן יקר על ניסוח הדיעה שלי.

icon_smile.gif
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006
דיברו כאן הרבה על עניין הצורך. לא ברור לי איך אפשר לכמת את זה. מתי מישהו עושה בדסמ כי הוא "צריך" ומתי הוא עושה את זה "סתם כי בא לו"?
הרי רובנו לא 24/7. רובנו נהנים גם ממין ונילי. הבדסמ שלנו לא נמצא שם כל הזמן ודורש יחס. אז כולנו קינקיים?
אני לא חושבת שאנחנו שונים מהותית מאלה שאוהבים פה ושם ספאנק או קשירה. הם פשוט עושים בדסמ לעתים רחוקות יותר והבדסמ שלהם מוגבל יותר, אבל כשהם עושים את זה זה בגלל שזה עושה להם טוב, בדיוק כמונו.
לי אישית נראה שכל ההבדל בין קינקי לבדסמי הוא בהכרות עם הטרמינולוגיה.
ללא גבולות'
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006

שאלת תם ...

ללא גבולות' • 15 בנוב׳ 2006
מה זה באמת משנה ?
אושה{אוש}
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006

Re: שאלת תם ...

אושה{אוש} • 15 בנוב׳ 2006
ללא גבולות כתב/ה:
מה זה באמת משנה ?


אווווווווו
זה מאד משנה!
כי אני מנסה להגדיר מה יש ולמה אני שואפת.
אני מנסה לעצב את הזוגיות שלי שתתאים לשנינו.
פחות כדי לענות לאותם אנשים שטוענים שהוא לא באמת אדוני, הוא סתם ונילי קינקי.. ויותר כדי לענות לעצמי.
להבהיר לעצמי מה אני רוצה. מה אני באמת.
יש שיגידו - "העיקר שטוב לך" אבל טוב זה דבר יחסי.
אם אני מרגישה שרוצה יותר אבל אותו יותר זה פיקציה אז למה בכלל לטרוח.

אהבתי את הגישה של זאולופון - צינית אמנם אבל מאד חכמה.
הלוואי ויכולתי באמת להרגיש ככה -
שאנשים מגדירים את עצמם בצורה מסוימת ואת אחרים בצורה אחרת רק כדי לקבל אישור עצמי, ולא לחשוב שיש אמת מאחורי הדברים .
גם מה שכתבו רבים וטובים אחרים - שהכל מדובר בהרגשה פנימית, ברגשות מדבר אלי מאד.
הבעיה היא שלא תמיד ברור לי מהן אותן הרגשות.
נבט{marlena}
לפני 17 שנים • 15 בנוב׳ 2006
נבט{marlena} • 15 בנוב׳ 2006
הקישור לקוח מתוך הבלוג " הגיגים מבית היוצר של דמי":

מתחלף שהפך לשולט עד שהבין שהוא ונילה קינקי!
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=6078&blog_id=820

הטקסט קצת ארוך וקשה לקריאה, אבל בהחלט שווה את המאמץ. עמדתו אינה שונה מהותית מזו של זאלופון ומיוחדת. הוא מציג אותה בצורה כנה, מתוך חוויה אישיות והתבוננות פנימית. אולי איני מקבל את עמדתו במלואה אבל אני מוצא אותה כקצה חוט מעניין לחשיבה בנושא.