אילופה של קייט (פרקים א'-ג')

אילופה של קייט (פרקים א'-ג')

Belisana​(שולטת) • 9 בנוב׳ 2006

פרומו:

שוב הרכב הדפוק הזה, היא היתה צריכה להחליף אותו מזמן, חשבה קייט לעצמה. חצות. גרמניה והיא תקועה במשהו שנראה כמו יער שאין לו סוף. לפני חצי שנה עברה לחיות כאן ומאז דברים לא זרמו כפי שציפתה. ועכשיו היא תקועה בגשם סוחף עם מכונית שמסרבת לזוז. למה היא היתה צריכה לעזוב את הארץ בשביל עוד 5000 יורו מזויינים לחודש ומשרה שנראתה זוהרת רק מרחוק? היא היתה צריכה לשנן את החלק על המנוע בספר התאוריה, במקום זה חיפפה, כרגיל ומה עושים עכשיו? חצאית מיני, סנדלי עקב 20 ס"מ, בוץ וגשם סוחף.

קייט חלצה את נעליה מצאה זוג גרביים ישן במושב האחורי ועזבה את המכונית. אולי זה לא רעיון נפלא לצאת לגשם השוטף, אבל היא לא מוכנה להשאר תקועה במכונית המצחינה הזאת. המטריה התהפכה וגשם שטף את כולה. החולצה הלבנה החלה להשחים והפכה לכמעט שקופה ומאד מלוכלכת. היא החלה לרוץ, ככל שניתן לרוץ עם חצאית שלא משאירה מקום רב לתנועת הרגליים. לבסוף הבחינה באור. בית. אולי יהיו בו אנשים נחמדים שיועילו לתת לה מקלט לכמה שעות, עד שהגשם יפסק. בבוקר תמצא תחנת אוטובוס או מונית. היא שונאת גרמנים, מאז שעברה לכאן עוד יותר מתמיד, אבל בהתחשב באלטרנטיבה, זה יכול להיות הרבה פחות רע.

הבית נראה מקרוב כטירה עתיקה. היא הגיעה לשער הברזל הכבד וצילצלה בפעמון. עינית המצלמה התמקדה בה והשער נפתח. קייט גמעה את 50 המטרים עד לדלת בריצה נוספת. משרת בבגדים שלא הותירו מקום לטעות לגבי תפקידו פתח לה את הדלת ולא נראה מופתע. "כנסי, גבירתי מחכה לך", אמר באנגלית במבטא כבד.

קייט הורידה את גרביה, נעלה חזרה את סנדליה ופסעה לחדר הארוח. היא עמדה וצפתה בחדר המפואר. המשרת חזר כעבור דקות אחדות עם חלוק רחצה קצר ואוורירי בצבע שמנת. "תחליפי לזה", הוא אמר בקול כמעט מצווה. "גבירתי לא תאהב לראות אותך כך".
היא המתינה עד שיצא מהחדר, פשטה את בגדיה, נחלצה מלבניה הרטובים והתעטפה בחלוק.

כעבור דקות אחדות שמעה רחש מאחוריה. אשה גבוהה עטופה בגלימה אדומה, נעולה בנעלי בית פרוותיות בלבן, נכנסה לחדר. "אז את קייט?", שאלה בחיוך המפחיד ביותר שקייט ראתה בחייה. "חיכיתי לך. הכוכבים אמרו לי שהיום תגיע השפחה החדשה שלי".

קייט נותרה המומה. שפחה? מה? איך היא ידעה את שמה? הכוכבים? לאיזה בית של איזה פסיכית היא נקלעה?

הגבירה התבוננה בה, כמו מפשיטה אותה במבטיה. קייט לא ידעה מה לומר, היא רצתה לברוח. אבל לגבירה היו תוכניות אחרות.
"אני גרטה, אבל את תקראי לי גבירתי. אני אקרא לך זנזונת", אמרה ולפני שקייט הספיקה לומר מילה, שמעה את קולה של גרטה מצווה "הנס, תגיע לכאן מהר עם הציוד".

המשרת הופיע תוך שנייה. בלי לומר מילה הוא הפשיט את קייט ולפני שהיא הספיקה להתחיל להאבק, מצאה עצמה כפותה, שתי ידיה קשורות לאחור ומחוברות יחד לכורסא.

"הו, כך הרבה יותר יפה לך", אמרה גרטה. לאט פסעה לעברה של קייט, נועצת מבטים עמוק לתוכה. קייט התחילה לומר "תגידי השתגעת? מה זה?". מחאתה נבלעה לצעקה כשגרטה אחזה חזק בשדיה וסובבה את הפיטמה בעוצמה.

"אם לא הבנת קייט, הגעת לכאן לאילוף. את עומדת להיות השפחה והזנזונת הפרטית שלי ואני, אם לא הבנת, המכשפה של היער השחור. אנחנו יכולות לעשות את זה בשתי דרכים, כואבת וכואבת יותר - לבחירתך, אבל במה שלא תבחרי, התוצאה תהיה זהה - את תהיי שפחה מאולפת".

קייט פלטה קללה עסיסית, פה גדול תמיד היה לה, הסטירה שחטפה בעוצמה על לחייה השתיקה אותה. "אני רואה שנתחיל מהר ממה שחשבתי", אמרה המכשפה וצחקה צחוק מתגלגל.

פרק א'

קייט רצתה לצבוט את עצמה כדי לבדוק שהיא לא באמצע של איזה חלום רע במיוחד, אבל היו לה כמה בעיות עם הרעיון היצירתי הזה. ראשית, ידיה היו קשורות, שנית, כאב לה מספיק גם כך והיא תהתה אם הפיטמה שלה תשוב להיות נעימה ורכה אי פעם ולסיום - נראה היה שלמכשפה גרטה היו תוכניות אחרות לגמרי עבורה.

"אז ככה, זנזונת", אמרה גרטה, "מדי שנה אני מאמצת לי שפחה חדשה ועבד חדש. ולפני שאמשיך, אני ממליצה לך בחום לסתום את פיך, אחרת אאלץ לסגור אותו באופן הרמטי".

קייט האמינה לה וסתמה, מקשיבה בהלם מוחלט.

"השפחה עוברת אצלי חינוך קפדני ביותר. תפקידה של שפחה טובה לציית, ללא שאלות, ללא תהיות ובמהירות. לא תצייתי? תענשי. לא תצייתי מהר? תענשי, תשאלי שאלות בלי רשות? תענשי, תהיי זנזונת טובה? תענשי כשיבוא לי", גרטה צחקה את הצחוק המרושע שלה.
"את רוצה לשאול משהו זנזונת, לפני שאני ממשיכה?"

"ככ...ככן", ענתה קייט, "אפשר לשכוח מכל הסיפור הזה? אני אלך עכשיו ושתינו נשכח מזה שהגעתי. האופציה השנייה היא שברגע שאוכל אברח ואסגיר אותך למשטרה. לא נראה לי שתאהבי את הפרסום השלילי, המאסר והישיבה בכלא, זה לא יהלום לך לחלוק".

"אנחנו, הגרמנים, ידועים בנימוסינו הטובים, בקרוב את תהיי המומחית מספר אחד לנימוסים והליכות", השיבה גרטה.

גרטה סימנה להנס בעיניה בלבד. זה שיחרר את כבליה של קייט והוליך אותה כשהיא מתפתלת ומנסה להשתחרר לעבר הקמין הבוער. מעליו היו תלויים שני ווים גדולים. במיומנות קשר את גופה העירום של קייט לווים, הידק את ידיה ורגליה, כך שישבנה פנה לחדר ובטנה נותרה סנטימטרים ספורים מהאש.

"אני אצליף בך עכשיו, זנזונת ואת לא תזוזי. חבל שהבשר הלבן והיפה הזה יקבל כוויה", פסקה גרטה והחלה ללטף את שוט הרצועות האדום שבידה. אני אמשיך עד שתאמרי "סליחה גבירתי" ואז נראה מה אחליט לעשות בך".

קייט נשבעה לעצמה שלא תתנצל בפני המכשפה הפסיכית הזאת לעולם. יכאב כמה שיכאב. היא לא העריכה נכונה את כישוריה של המכשפה בהצלפות.

שריקת השוט נשמעה באוויר לשניה ואז הוטחה בישבנה הלבן של קייט. הצרחה השתחררה מפיה ללא שליטה. ההצלפות הבאות היו חדות וכואבות לא פחות. "אני לא אשבר, אני לא אשבר", שיננה קייט לעצמה כשהיא מנסה לעצור את הצרחות והדמעות, אבל רגע, אאוצצצ..הייייייייייייייייי ההצלפה הבאה כוונה בדיוק רב אל בין רגליה. די, זה בלתי נסבל "תפסיקי יה פסיכופטית שרמוטה", קיללה קייט בעברית.
גבירתה חייכה והשיבה " רק אחרי שתתנצלי שפחה". היא לא יכלה יותר, היא תגיד לפסיכית מה שהיא רוצה ואז תמצא דרך להמלט
"סליחה גבירתי", אמרה בקול מהוסס.

"הרבה יותר טוב כך, נכון זנזונת?", אמרה המכשפה וליטפה את ישבנה הדואב של קייט. סימון נוסף והנס שיחרר את קייט מהווים.
"כרעי על ברכייך, רגליים פשוקות", ציוותה גרטה. קייט צייתה כשהיא מקללת בכל שפה שידעה בליבה.

"כך זונה טובה וצייתנית מקבלת את פני גבירתה", הסבירה גרטה "ותשפילי עיניים", שפחה לא מעזה להתבונן בעיני גבירתה".

קייט השפילה את עיניה, חשה עירומה מאי פעם והחלה לתכנן בליבה מה תעשה למכשפה חולת הנפש ברגע שתצליח להשתחרר. היא לא ידעה שהשנה הזאת תהיה השנה המשמעותית בחייה, שנה שבה תהפוך מאשה לשפחת המין של גבירתה ושל כל מי שגבירתה בחרה לחלוק בה.

פרק ב'

קייט התעוררה לתוך החשיכה. כשעיניה החלו להתרגל למצב החדש, גילתה שהיא כלואה בכלוב מוזר בתוך חדר טחוב, כנראה מרתף. הדבר הראשון ששמה לב אליו היה שידיה כבולות באזיקים לוו בקיר. לא, לא וו שניתן להשתחרר ממנו, בטח שלא במצבה. "כוס אממקקק", חשבה לעצמה, "תהיי רגועה, קייט, עצבים לא יובילו אותך לשום מקום. הערכת מצב קטנה לפני שחוטפים את החלסטרה. את כבולה במרתף, בגרמניה, על ידי פסיכופטית סדיסטית שטוענת בתוקף שהיא מכשפה ושאת עומדת להיות השפחה שלה ונעזרת במשרת שלה, שחוץ מזה שהוא גוליבר שעיר ודוחה, גם נראה מאד נהנה לציית לגבירתו ולהתעלל בך. מה האופציות?
אם לא תצייתי היא תקרע לך את הצורה. כנראה שהכי טוב זה לעשות לה פוזה של צייתנית ולחפש את ההזדמנות הראשונה לברוח. ישר למשטרה. האשה הזאת תשלם וביוקר". עכשיו, כשהאסטרטגיה שלה היתה ברורה לה, היא יכלה להרגע קצת, אבל לא לזמן רב.

צלילי מפתחות נשמעו מפינת הכלוב. כעבור שנייה הצליחה להבחין שהנס הוא זה שפותח אותו. בלי לומר מילה הוא הצמיד מפתח נוסף לאזיקיה ושחרר אותה. ביד אחת אחז בה בחוזקה ובשנייה הצמיד גאג לפיה והידק אותו מאחורי ראשה. היא לא יכלה לדבר. היא חשה כיצד הפניקה ממלאה אותה. מה הפסיכופטים האלה עומדים לעשות עכשיו? הנס המשיך לשתוק והוביל אותה לחדר האורחים של גרטה.

החדר היה ריק. שטיח בצבע בורדו כיסה את רצפתו, האח בער, כורסאות קטיפה נשענו בנוחות על הקירות המוזהבים. המראה נצנצה מעל האח. "על 4" צייוה הנס וקייט צייתה בחוסר ברירה. "תשפילי מבט, שפחה, גבירתך בדרך", אמר ויצא מהחדר. קייט הרימה את מבטה וסקרה את החדר, מחפשת פתח מילוט. היא לא העזה לקום מהתנוחה שצוותה לחכות בה, הפסיכית הרי צריכה להופיע כל רגע ועכשיו זה לא זמן טוב לברוח.

"מישהו הרשה לך להרים מבט?", שאלה גרטה בקול שהעביר צמרמורת בגופה של קייט. היא יכלה להבחין במגפיים השחורים, המבריקים ובקרסוליה החטובים של גרטה. מעבר לשם לא העזה להרים את מבטה ורק השיבה מבעד לגאג: "לא, סליחה, טעות", בגרמנית הרצוצה שלה.

"חההה, את לא נשמעת משהו. סליחה גבירתי, כך את אמורה להשיב לי. כבר שכחת כלבה? צריכה שאזכיר לך?", אמרה גרטה.

"לא גבירתי, סליחה גבירתי", השיבה קייט, מנסה לתקן את טעותה לפני שתרגיש שוב את השוט של המכשפה.

"תזחלי לכאן כלבה", ציוותה גרטה וקייט ניסתה להבין למה היא מתכוונת במילה זחילה. היא החלה ללכת על 4 לכיוון גבירתה.

"אמרתי לזחול, כלבה, מה לא ברור? את לא מבינה כלום בלי כאב?", גרטה נשמעה עצבנית מהרגיל.

קייט השתטחה על הריצפה וניסתה להתקדם לעבר גרטה במה שנראה לה עונה לדרישה.

"את משתפרת כלבה, אל תדאגי, את עוד תלמדי לזחול ועכשיו, עד למגפיים שלי ותצחצחי לי אותם טוב טוב עם הלשון".

קייט רצתה להקיא מגועל ופחד, אבל נזכרה באסטרטגיה שלה. "יה זונה מזדיינת בת זונה כלבה ביטצ'ית ינעל אבוק", קיללה בליבה כשלשונה נשלפה באיטיות והחלה ללקק את המגף.

"כן, כך, תלקקי כמו כלבה טובה", אמרה גרטה בחיוך מקפיא.

לפתע חשה כיצד שערותיה נמשכות בחוזקה והיא מוטחת על הריצפה. רגליה פושקו בכוח ואצבעה של גרטה חדרה אל בין שפתיי ערוותה. "איייי מטורפתתתתת", צרחה קייט. הגאג חסם את הצעקה. אצבעותיה של גרטה היו מיומנות. היא החלה לעסות את דגדגנה של קייט ולמורת רוחה, היא החלה לחוש שהיא מתרטבת.

"כן, ככה כלבונת, את תהיי תמיד רטובה לגבירתך, כמו זונה טובה והכלבה המאולפת שאת".

בניגוד לרצונה, גופה החל לנוע על האצבע ודווקא ברגע שבו החלה לשכוח ממאבקה ורק לרצות שהאצבע תחדור עמוק יותר לתוכה, גרטה הפסיקה, שלפה את אצבעה במהירות ונתנה לה סטירה מצלצלת על לחייה. "כלבה מיוחמת לא גומרת בלי רשות", הסבירה בחומרה.

קייט נותרה המומה. הגוף הבוגדני שלה, תמיד היתה חרמנית מדי. איך הוא העז לבגוד בה ולהענות לאצבעות של הבת זונה הזאת? בפעם הבאה היא תחשוב על משהו עצוב, נגיד על... מס הכנסה.

פרק ג'
"עכשיו כשראיתי איזה כלבה רטובה את יודעת להיות, הגיע הזמן להתחיל באילוף שלך", אמרה גרטה במבט משועשע.

קייט היתה ערומה לגמרי. מעולם לא חשה כה חשופה. להפתעתה, הנס הגיע עם בגדים עבורה והחל להלביש אותה. תחתוני חוטיני מתחרה שחורה, מכנסונים קצרצרים מויניל שחור, שריצ'רץ' אחד מהדק אותם לגופה ונמשך מטבורה ועד למרום ישבנה וחזיית עור תואמת. "חזייה" היא אולי מילה גדולה לשני העיגולים החלולים שאחזו חזק בשדייה והותירו את אותם חשופים וזקופים. הנס סיים את עבודתו בכך שהצמיד לשתי רגליה סנדלי עקב שחורים, מבריקים, עם עקבי סטילטו מרשימים ומכאיבים במיוחד.

"תעמדי", ציוותה גרטה וקייט מיהרה לציית. פתאם לעמוד הרגיש לה מוזר, רגליה שהיו מקופלות זמן כה רב, כמעט וכשלו.
"תזדקפי", הורתה גרטה בקשיחות, "שפחה טובה עומדת עם גוף זקוף שמראה כמה היא גאה בתפקידה. גוף זקוף וראש מושפל, הא"ב של הזנזונת". קייט צייתה, מנסה לנתק עצמה רגשית מהסיטואציה.

"ועכשיו נעבור לשיעור הראשון - תצוגה", החלה גרטה ללמד, "כשאת שומעת את המילה הזאת ממני, את מצופה להפשיל את מכנסייך ותחתונייך באחת, להסתובב, להתכופף, לאחוז את ברכייך בידייך, לפשק מעט את רגלייך ולהציג בפניי את ישבנך. בתנוחה הזאת תחכי לי להצלפה או סתם כשארצה להשתעשע בך בדרכים אחרות. מילה אחת ואת מבצעת את הפקודה תוך שלוש שניות. אני אספור 1-2-3 ואת תהיי במצב תצוגה. ברור שפחה?"

קייט מלמלה "ברור גבירתי".

"יפה", צחקה גרטה, "בואי נראה אם את לומדת מהר. תצוגה".

קייט ניסתה להשתחרר במהירות ממכנסיה החדשים ומתחתוניה הצמודים. זה לא כל כך הלך. המכנסיים היו צמודים מדי, לא ניתן להוריד אותם ללא שחרור הרוכסן. התחתונים נתקעו בישבנה. עברו שלוש דקות עד שהצליחה להשלים את המשימה.

"את איטית מדי שפחה, נצטרך לזרז אותך. עמדי בתנוחה של תצוגה".

קייט נתנה למכנסונים ולתחתונים להשתלשל עד לקרסוליה ואחזה בברכיה כמצופה. היא פישקה מעט את רגליה והבליטה את ישבנה.

"הנס, חגורה!", ציוותה גרטה ולא עברה שנייה לפני שזאת היתה כבר בידה.

"נצליף בך עד שתלמדי, כך כלבות הופכות למאולפות", אמרה גרטה ולפני שסיימה, החגורה כבר פגשה מקרוב בישבנה של קייט.

קייט קפצה וצרחה, בורחת מהמכה הבאה.

גרטה סימנה להנס וזה מיהר לאחוז בקייט, כך שלא תוכל לזוז.

"בפעם הבאה שתזוזי, תחטפי גם על זה", הסבירה גרטה והחלה להצליף שוב. ההצלפות ירדו כגשם עז ואכזרי על ישבנה של קייט. היא חשה שהיא בוערת מכאב, מנסה לא לזוז ולא מצליחה. אחרי 20 הצלפות גרטה הפסיקה.

"בואי נראה מה למדת כלבה שלי", אמרה גרטה. הנס מיהר להלביש לקייט את התחתונים והמכנסיים.

"תצוגה" ציוותה גרטה בקול חד ורם.

קייט מיהרה לפתוח את הרוכסן ולהפשיל את המכנסים והתחתונים.

"את משתפרת כלבה, החגורה ללא ספק משפיעה עלייך לטובה, אבל עדיין זמן הביצוע ארוך מדי ואיטי מדי. אני רואה שאת זקוקה לעוד 20 הצלפות ורק אז אולי תתחילי לעמוד בזמנים".

"לאא, בבקשה לא", התחננה קייט, "תני לי עוד הזדמנות ואני אצליח לבד".

"תשכחי מזה", צחקה גרטה, "תצוגה!"

קייט מיהרה להבליט את ישבנה ולאחוז בברכיה. ההצלפות הוטחו שוב ושוב והיא חשה שעוד דקה תיפול מכאב והלם.
גרטה התקרבה אליה, ליטפה את ישבנה, "כואב לך מתוקה?", שאלה לפתע בקול רך שקייט לא ידעה שהיא מסוגלת להפיק מפיה.
"כן, כואב נורא", ענתה בקול מתפנק. גרטה צחקה צחוק רם ומרושע "טוב מאד כלבה, אני אוהבת שכואב לך", אמרה והחדירה שוב את אצבעה לכוס של קייט. "שוב את רטובה כלבה, בסוף אני אחשוב שאת ממש אוהבת את הכאב הזה".

קייט ניסתה לא לנשום, לחשוב על הדברים הכי עצובים בעולם, אבל גרטה היתה מנוסה ממנה. לאט החלה להחדיר חפץ כלשהו לאיבר מינה, כנראה ויברטור, חשבה קייט. הוא החל לחדור אליה ולצאת מתוכה וקייט החלה להשתולל בניגוד לרצונה, כשהחלה להודות בפני עצמה שדמט, היא נהנית, גרטה שלפה אותו מתוכה, משכה בשיערה עד שפיה נפער והחדירה אותו לפיה, כשהיא צוחקת. "תמצצי כלבה ועכשיו, בלי להוציא מהפה, תצוגה!".

האימונים של קייט נמשכו שעה ארוכה. בסופה הצליחה לעמוד במשימת התצוגה תוך 3 שניות. היא התביישה, היא היתה רטובה, היא שנאה את גרטה והרגישה שאם לא תגמור עכשיו היא פשוט תשתגע. מה קורה לה? לעזעזל, זה באמת מחרמן אותה. בלילה, בלילה היא כבר תאונן ותרגע ואחר כך תחשוב על פתרון למצב הבלתי נסבל הזה.

קלייר​(נשלטת) • 9 בנוב׳ 2006

את משגעת את השפחה שלך גברתי.
זה כתוב משגע ומחרמן, אבל רק דבר אחד לא הבנתי...
כבר אחרי עשרים הצלפות קייט מבקשת שהן ייפסקו?

מותר לי לדמיין שאני שם, נכון גברתי? אני פשוט מזהה לא מעט אלמנטים מוכרים בגרטה הזו

פעם פרח​(נשלטת) • 9 בנוב׳ 2006

קצת רחמנות קלייר, היא רק בתחילת דרכה השפחה המסכנה.
ונפלה עליה המכשפה הזאת

Ghost of a rose​(נשלטת) • 22 בנוב׳ 2006

אהה, מעולה!

outsider1 • 31 בדצמ׳ 2006

סיפור יפה מאוד.
אבל למה את צינזרת את הקללות בכמה מצבים?