הערב, יום שישי, הדאנג'ן שלכם בחינם! 14 הרכבים, הופעות חיות.

הערב, יום שישי, הדאנג'ן שלכם בחינם! 14 הרכבים, הופעות חיות.

O-Dungeon • 4 במאי 2007

יום שישי 4.5.07 - א.ב דן –מוזיקאי, יוצר ועיתונאי ב- NRG , וסקולמאסטר- סקרצ'ר "התפוחים" - יחגגו את יום הולדתם במועדון. על הבמה יופיעו 14 הרכבים שינגנו במהלך הערב מתחילתו ועד אור הבוקר. בין המופיעים: רועי צ'יקי ארד, נערי פוסטר, אורדע, השרוט, The Werner Alarm, ליאור דטאוקר ושני סטנדאפיסטים – ביניהם ירון קייזר. את הערב ינחה – פרדי.
כניסה – חופשית.

פתיחת דלתות 23.00
תחילת ההופעות 24.00.

מתמסרתk​(נשלטת){HD} • 4 במאי 2007

בהחלט מפתה, אם נצליח להתאושש מאתמול...

pagosh​(שולט) • 5 במאי 2007

לא היה קל.
כל מועצת איגוד לובשי הפדלפונים (חידוד של אמילי) הגיע וגדשה את הבית ביום שישי למשמע צלילים צורמניים באופן מיוחד. הלהקות היו גרועות מאוד אבל הופעה חיה היא עדיין הופעה חיה ויש לה אפקט חיובי תמיד. למרות שחלק מהלהקות לקחו את האוונגארד כמה צעדים יותר מדי רחוק.

3 פרפורמרים בכל זאת תפסו את עיני העצלה:
1) צ'יקי ערד, נתן 2 שירים עם מלל מפותח (ישראליות בחלל - לא כיף כאן בכלל) והרבה תנועות גוף שמנסות לעקוב אחר מפעל חייו של צביקה פיק בתקופות הפסיכדליות של שנות השמונים המוקדמות.

2) "השמן" שאת שמו כרגע אני לא זוכר. נתן קטע סטנדאפ שהתמקד בשמנים. הוא היה באמת ענק. השם שלו פרח לי מהראש. אבל אל אלוהים, כמה כלבים היו יכולים להיזון מגופו כשהנ"ל יתפגר. ההופעה הייתה פושרת אמנם, אבל המראה שלו היה מאוד טוב. הוא גם הצביע על כמה עובדות מאוד כואבות ואמיתיות שקשורות ביחס החברה לשמנים ("כששמן הולך לרופא ומתלונן שכואב לו משהו, האוזן או הרגל או משהו - הרופא מייד אומר לו שהוא צריך להרזות" או "כשרואים אדם שמן בדרך כלל חושבים שהוא גם מטומטם").

3) ההופעה האחרונה של בחורה בשם מרי. מרי ניגנה עם גיטרה מאוד לא מכוונת. לצידה ניגן מישהו על כינור גדול ולצידם בחור שהפיק צלילים מקסילופון צעצוע ומתנור לחימום הרגליים. מפאת העובדה שהייתה זו ההופעה האחרונה ושלמעט עובדי המקום והנגנים לא היה כבר איש בדאנג'ן וטיצ'ר הסאונדמן המוכשר הספיק כבר להרדם כמה וכמה פעמים... צצה פתאום מרי הקטנה והמוזרה להחריד עם קולה החזק והגבוה והאירה את אזני כולנו. גם כשהכל היה כבר לא במקום, הקול המיוחד של מרי (מאוד מזכיר את הקול של הסולנית של ג'פרסון איירפלן) הרטיט את האוויר הריק. סיום טוב לערב מעניין.

הברמנית היפה, הננס, המלאכית, האמלית, ה-F והלהקות המוזרות הנעימו את זמני עד מאוד.
אני חושב שיש מקום לעשות ערבי הופעות חיות בסגנון הזה (בהנחה שהערב לא גרר הפסדים) והדבר מרחיב את הפונקציונליות (השימושיות) במועדון. אולי יש מקום לעשות קצת יותר סלקציה באשר למי עולה ומי לא. אולי במקום 14 להקות שנותנות 2 שירים יש לבחור 7 להקות שיתנו 4 שירים או אפילו2- 3 להקות שיתנו 8 שירים? פחות בכמות, יותר באיכות.

זה רק מודל נסיוני. גם למודל של אתמול אולי יש מקום... אני לא מבין שום דבר במודלים עסקיים שקשורים בתרבות או הנאת הציבור. אולי כדאי לנסות פעם ככה או ככה. ואז אפשר לבחור מה הכי נכון. אגב, גם הקטע של סטנדאפ זה קטע לא רע בכלל. במידה. בקיצור - יש פוטנציאל לא רע לשימוש במתחם הדאנג'ן. אין היום בת"א הרבה מקומות שבהם ניתן להופיע. לבונטין 7, הבארבי, אולי עוד איזה מקום כזה או אחר.

יאללה בלגן

בגדול....

knAAn • 5 במאי 2007

הופעות חיות הן סוג של טירוף ואנרגיות מאד טובות,אני אישית רואה בהופעה חיה כאחת החוויות הכי מדהימות של האנושות.
כמובן צריכים להתקיים 2 דברים מהותיים.
הרכב טוב וסאונד טוב.אם אחד מתוך השתיים לא מתקיים אין טעם להופעה שכן האנרגיה במלואה מוחמצת, הכל נשמע צורמני וזול...
הדאנג'ן מבחינת סאונד הוא מקום קצת בעייתי ללהקות ועל מנת שהופעה שם תשמע ברמה גבוה שמכבדת את עצמה חובה ציוד הגברה טוב ואיש סאונד שיודע להוציא את המיטב ולעשות נעים על הבמה כסאונד במה ומחוצה לה לקהל שבא להנות ממוסיקה.
עיצה ידידותית לי לאנשי הדאנג'ן (ואני יודע שאכפת לכם) או שעושים משהו טוב,או שלא עושים אותו בכלל...

כנען

עדי זילברברג • 5 במאי 2007

נשמע כמו ערב שהייתי נהנה ממנו.
אני חושב שלו הייתי קורא על זה אתמול אשכרה הייתי בא.
אבל אל יתהלל חוגר שלא תפס שתי ציפורים
חוץ מזה - נדמה לי שנתקלתי בא"ב פעם, רק שלבד מהשם אני לא זוכר דבר. א"ב - אם אתה קורא את זה - תרענן את זכרוני?

pagosh​(שולט) • 5 במאי 2007

תרשה לי לרענן את זכרונך:

מות הזקן (1957)
המאהב (1977)
מר מאני (1990)
השיבה מהודו (1994)
הכלה המשחררת (2001)

וכו'

רינג א בל?

עדי זילברברג • 6 במאי 2007

חמוד, אבל דווקא התכוונתי לא"ב הספציפי הנ"ל.
אגב - אם כבר הוזכר - את מר מאני נדמה לי שקראתי ונהניתי ממנו

pagosh​(שולט) • 6 במאי 2007

נקווה לפחות שא.ב. דן פחות פשיסט מא.ב. יהושוע (זה לא מסובך)
אשר כתביו (יהושוע) בלתי נסבלים בעליל
(מצד שני אני גם לא סובל את תומאס מאן, כך שאולי יש לי באג ספרותי)