בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תביעת דיבה, האמנם?

לא סתם עוד עבד
לפני 17 שנים • 29 במאי 2007
לא סתם עוד עבד • 29 במאי 2007
עבודת מאסטר, אני רואה שאתה חזק בענייני נזיקין השבוע icon_smile.gif

ובכל זאת, יש כמה אי דיוקים בדברייך: ראשית, לפי חוק איסור לשון הרע, בית המשפט מוסמך לפסוק למי שנפגע מלשון הרע פיצויים של עד 50,000 ש"ח בלא צורך בהוכחת נזק כלשהו, גם לא נזק של עוגמת נפש. יתרה מכך, אם הוכח שהפרסום הפוגע נעשה מתוך כוונה לפגוע, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים של עד 100,000 ש"ח בלא צורך שהתובע-הנפגע יוכיח נזק כלשהו שנגרם לו.

נקודה נוספת: יש אאוטינג ויש אאוטינג, ולא כל אאוטינג מהווה בהכרח עבירה על חוק הגנת הפרטיות. הרבה מהדברים שנחשבים אצלנו בקהילה לאאוטינג הם אומנם הפרה של אחד הכללים הבסיסיים שלנו כקהילה, אבל הם לא עבירה על החוק. להוציא בן אדם מהארון בעל כורחו או לפרסם תמונה שלו עושה סשן בדאנג'ן זו עבירה על חוק הגנת הפרטיות, וכך כל פרסום שיש בו חשיפה של צנעת חייו האישיים של אדם. אבל תסתכל טוב על סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, שמפרט מהם המקרים של פגיעה בפרטיות, ותגלה שפרסום פרטים על אדם כמו שמו המלא, כתובתו, מספר הטלפון שלו או מקום העבודה שלו - פרטים גלויים שכל אחד יכול לגלות עם קצת מאמץ ושאינם מוגדרים "מידע רגיש" - אינם מהווים עבירה על החוק, למרות שאצלנו בקהילה הם נחשבים, ובצדק, לאאוטינג שאין להשלים עמו ואין לעבור עליו לסדר היום.

רחפנית, האיום או הפחד מאאוטינג הם דו-כיווניים הרבה פעמים, ולפעמים הם אפילו חד-כיווניים, אבל בכיוון ההפוך מזה שדיברת עליו, זאת אומרת: לעיתים דווקא למי שמאיים בתביעת דיבה יש הרבה יותר מה להפסיד מתביעה כזאת מאשר ל"מאויים". לי, למשל, אין פחד מחשיפה. לחלק גדול אם לא לכל אלו שאיימו עליי בעבר בתביעות דיבה היה הרבה יותר מה להפסיד מאשר לי. וכמובן שאם הצורך היה נוצר הייתי דואג שהם אכן ישלמו את המחיר. אני מסכים איתך שאכן יש הרבה יותר מדי איומים בתביעות דיבה כאן בפורום ובכלל בין חברי הקהילה. אני מתייחס לאיומים האלה בזלזול ובגיחוך.ב-95% מהמקרים זו לא הדרך לפתרון בעיות וסכסוכים וירטואליים בין חברי הפורום.
קטסטרופה{Adonai}
לפני 17 שנים • 29 במאי 2007

תביעת דיבה מיי אס

קטסטרופה{Adonai} • 29 במאי 2007
אצלי זה נורא פשוט:
מי שיאמר עלי שאני ככה וככה אני פשוט מוציא לו/ה עין.

למה אתם חושבים ללסע"ע יש עין מזכוכית?
אה?

למה לשושו יש משקפיים?
אה?

למה כלובי לא העיף אותי עד עכשיו?
אה?
לא סתם עוד עבד
לפני 17 שנים • 29 במאי 2007
לא סתם עוד עבד • 29 במאי 2007
בינתיים אני רואה שבודיגארד הביא את הלינק לגבי פסק הדין המפורסם של השופט רמי אמיר מבימ"ש השלום בכ"ס, שבו נקבע שחשיפת שמו האמיתי של אדם בפורומים אינה מהווה עבירה על החוק.

אגב, הנושא של תביעות דיבה מרתק אותי, ואני אוהב לעקוב אחרי פסיקות חדשות בנושא. יש לא מעט כאלה, 2-3 בשבוע. סתם בשביל לסבר את האוזן, למשל בשבועות האחרונים נפסק שלכנות מישהו "מושחת" לא מהווה בהכרח לשון הרע, אבל לקרוא "עבריין" למי שלא הורשע בפלילים כן מהווה לשון הרע. במקרה אחר, חברה חשדה בעובד שלה שהוא גנב ממנה ופיטרה אותו. הם לא הסתפקו בזה, ושמו בכניסה, ב"בוטקה" של השומר, תמונה של העובד עם הכיתוב: "מסוכן לציבור". הם טענו שזה נעשה כדי שהשומרים ימנעו ממנו להיכנס לתחומם, אבל בית המשפט קבע שכל מי שנכנס בשערי המפעל ראה את תמונתו ואת הכיתוב ושהיה בכך כדי להשפיל אותו, ופסק לו פיצויים.
ניקי666 niki
לפני 17 שנים • 29 במאי 2007
ניקי666 niki • 29 במאי 2007
חוק לשון הרע פתוח לעיון של כולנו ,אני יכול לשלוח לך את לשון החוק כפי שהיא מתפרסמת ,

לגבי הפחד מאיומים >אתה מחליט ידידי אם לפחד או אם לאו ,אם החלטת שכן הרי האיומים בעזרת לגיטימצייה חוקית הצליחו ואתה תרמת לא מעט לכך ...

בעבודתי אני עובד עם משרד עורכי דין מהשורה הראשונה ,משרד שידע להתמודד עם כל תביעה הזוייה שתגיע בעקבות סטיותי וגלישתי באתר הנל
וכאן אני מצטרף לרחפנית ומוסיף גם התובע ידרש לאוטינג ,שיקח את זה בחשבון ...הרי דיונים בערכאות משפטיות הם לא קסמים ,מדובר בדיונים ארוכים במשך תקופה ארוכה כולל ערעורים שונים שיהיו בדרך ,מי שרוצה אולי כסף קל מהעניין עצתי היא שילך לעבוד או לחילופין יגלה יותר יצירתיות ..

המשך יום נעים לכולם .
לא סתם עוד עבד
לפני 17 שנים • 7 ביוני 2007
לא סתם עוד עבד • 7 ביוני 2007
והנה עוד פסק דין חדש (קי.אס.פי מחשבים נגד גיל ברלב), משבוע שעבר, שחזר וקבע שרשת האינטרנט אינה עיר מקלט למי שמפרסם דברים שמהווים לשון הרע:

בית משפט השלום בת"א קבע, כי פרסומים בפורומים שונים ברשת האינטרנט המציגים את התובעת, חנות מחשבים, כמרמה לקוחות, מהווים הוצאת לשון הרע כמשמעה בחוק איסור לשון הרע, ומזכים את התובעת בפיצויים בסך של 60,000 ש"ח.

השופט חגי ברנר קבע, כי הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע בתובעת ובעסקיה, וכי לא עומדות לנתבע ההגנות שבחוק. טענת הנתבע, כי שיקולי מדיניות משפטית צריכים להביא להפחתת הפיצוי, שכן עסקינן בפרסום שנעשה ברשת האינטרנט, תחום שטרם הוסדר בחוק, נדחתה. נקבע, כי חופש הביטוי אינו החופש להשמיץ, להכפיש ולפגוע. רשת האינטרנט אינה צריכה להפוך לעיר מקלט למי שמפרסם דברי לעז. פרסום שהיה נחשב לשון הרע לו נעשה במודעה, במכתב או בידיעה בעיתון, אינו משנה את אופיו הפסול רק משום שהוא נעשה בפורום באינטרנט.
Dolfi
לפני 17 שנים • 7 ביוני 2007
Dolfi • 7 ביוני 2007
האם זה אומר שבפורומים שמטרתם לקדם צרכנות חכמה למשל, ומתקיים שיח גולשים במסגרתו לא אחת עולה לדיון טיב השירות שמעניקות החברות השונות, אם אני מספרת על שירות לקוי בחברה מסויימת - אני מסתכנת בתביעת דיבה ויהיה עלי להוכיח שאמת דיברתי? גם אם נניח המגעים שלי עם אותה חברה היו ממש מזמן ואין שום תיעוד לתקלה בשירות?
המלט
לפני 17 שנים • 7 ביוני 2007
המלט • 7 ביוני 2007
D_o_l_f_i_n_a כתב/ה:
האם זה אומר שבפורומים שמטרתם לקדם צרכנות חכמה למשל, ומתקיים שיח גולשים במסגרתו לא אחת עולה לדיון טיב השירות שמעניקות החברות השונות, אם אני מספרת על שירות לקוי בחברה מסויימת - אני מסתכנת בתביעת דיבה ויהיה עלי להוכיח שאמת דיברתי? גם אם נניח המגעים שלי עם אותה חברה היו ממש מזמן ואין שום תיעוד לתקלה בשירות?


ברור שלא. אחרת איך גדעון רייכר היה מרשה לעצמו להתרגז?

במקרה של ביקורת על טיב (או ליתר דיוק, היעדר טיב) שירות של חברה פלונית,
יש לך לעניות דעתי המרודה 'הגנת אמת בפירסום' (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה
1965), משום שהיה בדבר אמת וגם היה בו ענין ציבורי.
Dolfi
לפני 17 שנים • 8 ביוני 2007
Dolfi • 8 ביוני 2007
ועל מי חלה חובת ההוכחה לגבי אותה 'אמת'?
זוהר צפוני
לפני 17 שנים • 8 ביוני 2007
זוהר צפוני • 8 ביוני 2007
D_o_l_f_i_n_a כתב/ה:
ועל מי חלה חובת ההוכחה לגבי אותה 'אמת'?


עליך, אם את מספרת על שירות גרוע של עסק.
גדעון רייכר מתרגז אבל בודק טוב את העובדות. אם יתבעו אותו הוא יוכל לומר:"אמת דיברתי".
לא שמתם לב שהוא מביא מסמכים ומנפנף בהם?
לא סתם עוד עבד
לפני 17 שנים • 8 ביוני 2007
לא סתם עוד עבד • 8 ביוני 2007
דולפינה, בעולם המשפט בכלל, ובתחום של הוצאת לשון הרע בפרט, קשה לעיתים לתת תשובות מוחלטות. יחד עם זאת, בהנחה שחוות הדעת שאת מפרסמת היא עניינית ולא משתלחת, ומתמקדת בתיאור החווייה האישית שלך ולא בהצהרות כלליות (למשל, את לא אומרת: "הם רמאים!" או "הם גנבים!", אלא כותבת: "הם הבטיחו לספק לי את המוצר תוך 7 ימי עבודה, אבל בפועל המוצר סופק לי תוך 23 ימי עבודה, ולא קיבלתי מהם כל התנצלות או פיצוי על כך"), סביר להניח שתוכלי לחסות בצילה של הגנת אמת בפרסום שבסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, וגם בצילה של הגנת תום הלב שבסעיף 15 לחוק. ברגע שאת נהנית מההגנות האלה, נטל ההוכחה עובר לתובע להוכיח שלא דיברת אמת או שפעלת שלא בתום לב. לדעתי, הנטייה של בתי המשפט תהיה שלא לראות בחוות דעת מהסוג שציינת הוצאת לשון הרע, משיקולים של מדיניות משפטית ומתוך רצון לעודד פורומים ואתרים כאלה, שבאים לקדם צרכנות נבונה.

בהקשר הזה ראוי לציין פסק דין שניתן לפני חודש וחצי בעניינו של האתר המפורסם להשוואת מחירים "זאפ". אומנם שם לא דובר על תביעת דיבה, אלא על תביעה בגין הפרת חוזה, אבל הייתה שם התייחסות של בית המשפט שרלוונטית לענייננו. זאפ תבעו חברה שסירבה לשלם להם כסף עפ"י חוזה ביניהם, לטענתה בגלל שזאפ איפשרו לגולשים לפרסם חוות דעת שליליות נגד החברה, שפגעו במוניטין שלה. בית המשפט דחה את טענות החברה וקבע: "חופש הביטוי וחופש המידע, השמורים לכל פרט, קיימים גם באמתחתה של התובעת ושל הגולשים המעוניינים להביע את דעתם על מוצר כזה או אחר. מתן ביטוי לדעת הגולשים אינו יכול להוות הפרה של ההסכם. מרחב האינטרנט הינו נטול גבולות, כאשר תגובה אחת של גולש לא יכולה להשפיע כה קשות על עסק כזה או אחר ואינה יכולה לפטור את הנתבעת מהתשלום לתובעת על-פי ההסכם."