שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מצולות

Stranger
לפני 16 שנים • 6 בינו׳ 2008

מצולות

Stranger • 6 בינו׳ 2008
ואז צללתי.
העין התאבנה בכדי שמלח המצולות לא יצרוב.
והעמוק...האפל...גדל והתקרב. קרני השמש נעלמו.
קר אבל בטוח. הבועה האפלה שלי.

ואין מצמוצים. העין מאבן יציבה. נחושה.

אחרי שנים במצולות, מפלס דרכי בקרקעית הכי גבוה שמצאתי.
ואז...רגלי נכרכה במשהו. משהו נכרך בתנועה גלית סביבה.
''עוד צמח מצולות'' חשבתי, ''עם עלים סוררים''.
אך הלפיתה התהדקה סביב רגלי. מגבילה את תנועתי. והחלה מושכת בקצב פעימה.
ציפורני נקברו עמוק בחול, מחפשות אחיזה. אך לשווא.

בהינף, נשלפתי אל מחוץ למים תלוי מכפות רגלי.
גופי נוטף בשמש...כך, בין אויר למצולות.
והנה מגיעה עוד אבחה ואני מוטל על סלע באמצע האוקיינוס.
סלע דוקרני המאיים לחדור בבשרי החשוף.
מטפס עליו בעדינות על ברכיי. נזהר שלא להיחתך.
ורואה אותה מולי.

עומדת זקופה בקצה הסלע ושערה מפלח את האוויר סביבה.
ניגש עד אליה על ברכיי ונעצר.
רואה את כף רגלה מולי. שוב.
מהסס לנוכח עוצמתה ומוריד את מבטי מטה. מבחין בטיפות המים שגופי יוצק על הסלע.

רגלה כהרגלה מתמקמת על גבי בין שכמותי. מעבירה את כובד משקלה אליי.
חיכתה. ייחלה כבר לרגע בו אקח מעומסה קצת.
וכמו תמיד, לאחר מספר דקות ידיי מתחילות לרעוד.
מנסות להרחיק את הסלע המשונן מגופי. נואשות אך לשווא.
כף רגלה דורשת ומכריעה.

במגע הראשון של הסלע בגופי נשמעת זעקה. קולי.
עורי נחדר באלפי נקודות ורגלה העיקשת מצמידה אותי לסלע החודר.
בניעות קלות ומשובבות מותירה אלפי חתכים מדממים על גופי.
מוודאת שהצלילה הבאה למלח תאפשר לי לחוש את מגעה בכל שנייה צורבת שתחלוף.

רגלה משחררת את אחיזתה עליי ומונחת בין גופי לסלע האדום.
כמו אומצת בשר הופכת אותי על גבי ודואגת לאותה סימטריה משכרת. קול, גוף וצבע.
ואז...נעלמת.
מביטה מרחוק בתנועותיי המדממות.
מחייכת.
חיה.
בוערת.

ואז. חוזר הריטואל הקבוע.
עטה לעבר עונגה. טסה לעבר השיא. חיה.
לוקחת את גופי השמוט. אוחזת בנקודה היחידה שנותרה מדממת אך לא שמוטה ומלפפת אותה בשפתות גופה. דוהרת עליי.
כל תנועת אגן חדה מקרבת את שנינו אל תוך המים המלוחים.
צריבתי וצריבתה מתאחדים.
זעקות עונגה וזעקותיי מתאחדים.

המפלס עולה לו אט אט ושורף כל תא בגופי.
ובזעקתנו האחרונה היא שומטת את גופי למצולות ונושקת לשפתיי. מחייכת.

יודעת שלשם גופי נוסק ומחכה ששערה יצוד שוב את רגלי.
במצולות.
שוטרת*
לפני 16 שנים • 6 בינו׳ 2008
שוטרת* • 6 בינו׳ 2008
מיוחד שלי }{

לקרוא אותך , זה עוצר נשימה
טמונה במסגרת
לפני 16 שנים • 7 בינו׳ 2008

צמרמורת

טמונה במסגרת • 7 בינו׳ 2008
מזמן לא היתה לי.



תודה. לכם.
}{
נולי
לפני 16 שנים • 9 בינו׳ 2008
נולי • 9 בינו׳ 2008
איזה יופי היחד הזה שלכם!