שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ההפתעות הקטנות שמזמנים לנו החיים...

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 24 בינו׳ 2004

אוח הדימיון הזה..........

LM

אני רק תוהה מהיכן שאבת את הרעיון לדברים שכתבת כאן-האם עד כדי כך אתה משועמם שלוקח סיפור ועושה ממנו רף לנסיון להיכנס אישית בי (ואני מתחילה לתהות אם אכן אתה הינו מי שאתה-אז אולי זה מסביר לי הכל).

ועוד משהו, מחניף לי שאכן שייכת לי דמות של הפנטזייה הגברית/וונוס או כל דמות פאם פאטלית אחרת שכן אני לא שייכתי זאת לעצמי בסיפורי-אך שוב, עיניים סומות בקטנוניות וקנאה לא יראו אלא את האמת שלהם.

ואפרופו צניעות-רד בכוחות עצמך מהענף הגבוה עליו התיישבת שכן אתה כורת אותו לאט אבל בטוח.

אני גמרתי להגיב כאן, רמות שהינן נמוכות מים המלח לא שוות את תגובתי ובטח לא בפומבי.


רחפנית-הדומית המרחפת.
נסיכה{כחול עמוק}
לפני 20 שנים • 24 בינו׳ 2004
נסיכה{כחול עמוק} • 24 בינו׳ 2004
אז ככה אני מכירה את הסיפור הזה והוא אמיתי לחלוטין

LM תגיד לי משהו האם היא סירבה לך ????????

האם היא לא רצתה אותך ??????????.

בגלל זה כל הכעס שיש לך ?????????

אולי אתה זה שצריך להסתכל טוב טוב במראה ??????????.

תחשוב לפני שאתה פותח את הפה שלך יוצא משם סירחון

יום טוב ושבוע טוב לכולם

icon_smile.gif
יערה​(נשלטת){SEAMASTER}
לפני 20 שנים • 24 בינו׳ 2004

רחפנית מדהימה

יערה​(נשלטת){SEAMASTER} • 24 בינו׳ 2004
סיפור מדהים וכתוב נפלא, טוב אך לא יצא משהו מדהים מאישה מדהימה.

תמשיכי לכתוב לנו

אוהבת יערה
Tame
לפני 20 שנים • 24 בינו׳ 2004
Tame • 24 בינו׳ 2004
לדעתי זה מאוד לגיטימי ואף רצוי לפעמים לסופר לכתוב סיפור או ספר בגוף ראשון..
האם זה אומר שהסופר בהכרח מזהה עצמו עם המספר?
זה חלק מהאומנות...

אה כן.
וגם אם הסופר בכל זאת כתב על עצמו וחוויתו האישית והמציאותית, עדיין אין אף לגיטימציה להשתלח בו או בכל בנאדם אחר. ביקורת בונה על הסיפור זה בסדר (אפילו ביקורת שלילית שלא באה כניסיון לעזור גם מתקבלת.. ) כל עוד הביקורת עוסקת בסיפור ולא בסופר עצמו.

הדבר שקול לאותם אנשים שמכים שחקני טלנובלות על ה"פשעים" שדמותם ביצעה בסדרה...

אולי חסרה לנו קצת תרבות.. (אולי הרבה).
red-cell​(מזוכיסט)
לפני 20 שנים • 24 בינו׳ 2004
red-cell​(מזוכיסט) • 24 בינו׳ 2004
לגבי הסיפור WOW

לגבי השאר, אין לי מושג על מה אתם מדברים, וטוב שכך icon_eek.gif
LM​(נשלט)
לפני 20 שנים • 25 בינו׳ 2004
LM​(נשלט) • 25 בינו׳ 2004
לא היה לי שמץ של ספק שזו תהיה התגובה. .

כל מי שיוצא בדעה מנוגדת לחבורה העלובה הזאת מייד הודעותיו נמחקות ,והוא מושמץ
ומוכפש.

שיהיה לכם יום טוב בביצה המסריחה שלכם , אתם כל כך שקועים בה עד צוואר עד שאינכם
רואים את מה שסביבכם.

אנא תסלחו לי צפרדעים יקרות על כך שזרקתי אבן לתוך הביצה שלכם , ובכך הפרתי את שלוותכם .

תוצאות בעצם היו כבר ידועות מראש .
Tame
לפני 20 שנים • 25 בינו׳ 2004
Tame • 25 בינו׳ 2004
אם ידעת מראש שתיכנס לתוך ה"בוץ" הזה, אליו אתה בעליל לא אוהב להיכנס, למה נכנסת בכל זאת?
זיקית
לפני 20 שנים • 25 בינו׳ 2004

כי מותק..

זיקית • 25 בינו׳ 2004
הוא לא אוהב להכנס לבוץ..הוא אוהב להתפלש בעפר ולירוק לכל עבר כדי שיווצר בוץ.

כנראה...


icon_evil.gif
Angel​(שולט)
לפני 20 שנים • 26 בינו׳ 2004
Angel​(שולט) • 26 בינו׳ 2004
רחפנית..
איזו התאפקות ושליטה עצמית, נשיות.
לרוב הגברים זה לא היה קורה.
לפעמים שווה להינות רק מכוס יין משובח
עם טעם של עוד. ולהשאר עם החלום.
ולא חייבים את כל הבקבוק.( בטקילה למשל יש תולעת בסוף הבקבוק..)
מה שכן. אני זוכר מקרה בתחנת רכבת, שנתתי למישהו לצחצח לי טוב טוב
את הנעליים. (נתתי לו כמה דולרים ), התאים מאד.
הנעליים שלי הבריקו שבוע. icon_cool.gif

Angel.
aftercake​(נשלט)
לפני 20 שנים • 1 בפבר׳ 2004
aftercake​(נשלט) • 1 בפבר׳ 2004
קודם כל, סיפור מדהים. אבל מרוב מריבות, לא נענתה כאן אחת השאלות הכי חשובות: איפה נמצא בית היין הזה? (בלי קשר לסיפור, נשמע באמת מקום נפלא לארוחה רגועה)