זהירות אונס!

Queencie​(שולטת) • 9 במאי 2008

CAI, למיטב הבנתי הכוונה בתקיפה כלפי הגברים היא בעת ביצוע ברית המילה. בהחלט עלולה לעורר תחושת תקיפה ולמרות שהפעולה עצמה הינה כירורגית באופיה וללא קונוטציה מינית ישירה, אין ספק שלו היה נשאר זכרון הארוע לקורבן יש שם הקשרים למיניות.

בגיל 3 בערך (כשאתר וכלורופורם עוד שימשו להרדמת בני אדם) עברתי הליך רפואי, שבמהלכו פגה השפעת ההרדמה, מה שהותיר בי זכרון חזק של הארוע והזכרון הזה בהחלט מצטייר בתור חוויה אלימה ומעין האבקות שלי עם המטפל (כולל נשיכות בעיטות וצרחות), דם בכל מקום ומישהו שמנסה להצמיד סמרטוט מסריח אל פרצופי...

אני מניחה שלו גבר היה זוכר את חוויית ברית המילה זה היה משהו דומה לכך, אולי במקום סמרטוט מסריח - פה מסריח של המוהל ....

האם ניתן להשוות את החוויה הטראומטית הזו לאונס? לדעתי לא. בעיקר כיוון שאין (לפחות אצלי) תחושה של רמיסה מינית ובודאי שאין תחושה של אשמה שכאילו יכולתי למנוע את מה שקרה, תחושה שנפוצה מאוד אצל נאנסות. ומן הסתם יש עוד עשרות סיבות להסביר למה זה לא דומה.

בכל מקרה, חווית התקיפה הרפואית שלי נשארה בזכרון, כחוויה קשה, שעברה ולא תחזור ואני מסוגלת גם לצחוק עליה וגם ללכת לביקורי רופאים.
מאחר וכך, אני גם לא מסכימה שאפשר להשוות ברית מילה ובין חווית אונס או תקיפה.

Re: האומנם?

עלומה​(אחרת) • 9 במאי 2008

יש לאדם תכונה לנסות להבין מהנסתר,
אם היית צינית (לא אמרתי שהיית, רק שאלתי.) מקווה שזה נתן לך סיפוק כלשהו.

Re: האומנם?

זיקית • 9 במאי 2008

לא, אין מקום לציניות בדיון על אונס. אין מדברים סרה על התלוי בביתו של התלוי (וסליחה אם עיוותתי את המשפט המקורי).

רגע

ג'ולי​(לא בעסק) • 9 במאי 2008

אנחנו חיים בדמוקרטיה. לא?

זכותה של העלומה, לחשוב שאונס הוא לא כל כך נורא או שתקיפה קשה יותר מאונס

(האמת היא שאני אפילו יכולה למצוא את הדוגמאות המתאימות).

העניין הבעייתי הוא, לדעתי, הנסיון לבטל את הדעות והרגשות אחד של השני.

לא מאחלת לאף אחת/ד לעמוד מול הצורך להתמודד עם תקיפה מכל סוג.

ואם, במקרה, קרה... שיהיו בעלי מבנה אישיות כזה, שיאפשר להם להסתכל

על "חצי הכוס המלאה", בדומה לעלומה (ר"ל, להיות משוכנעים שיכל להיות גרוע יותר).

Re: רגע

עלומה​(אחרת) • 9 במאי 2008

אני לא יודעת מה יותר קשה, אני גם מאוד מקווה שאני לא אדע.

amy​(נשלטת) • 9 במאי 2008

אני חושבת שאחת הסיבות שכיום אונס מאוד מודגש כטראומה, היא שבעבר מושג האונס לא ממש היה קיים. היו ויש תרבויות שהגבר רשאי לכפות את רצונו, אפילו ביהדות היו מנסים להכריח את האנס להתחתן עם הנאנסת שלו (סוג של פיתרון לשמור על כבודה, אבל תחשבו על הנאנסת המסכנה שצריכה לבלות עם מענה את כל חייה!)
בתרבויות ערב יש שמשתמשים באונס קבוצתי כעונש. ורצח על כבוד המשפחה קיים, למיטב ידיעתי, כאשר מישהי נאנסה- רוצחים את הנאנסת.
איכשהו- זו תמיד אשמת האישה.

אולי כחלק מעליית הפמיניזם, היה מקום להדגיש שאונס הוא לא רק פגיעה בכבוד המשפחה ובכבוד הנאנסת, הוא גם גורם לטראומה של ממש. הרעיון שגוף האישה שייך קודם כל לה- לא לאביה ולמשפחתה, ולא לבעלה- הוא רעיון חדש בעולמנו הפטריאכלי.

זאת אומרת, אולי ההדגשה וההתעקשות הבולטת שמדובר בטראומה של ממש במקרי אונס ותקיפה מינית, באה לתקן ניסיון היסטורי לאורך השנים להקטין את הנזק הנפשי הממשי שנגרם לנאנסת על ידי אונס. ניסיון היסטורי לטאטא דברים מתחת לשטיח. להשתיק את הנאנסת.



אני לא מתיימרת לקבוע סולם דרגות לסבל האנושי. לא יודעת מה יותר גרוע- אונס, פריצה לבית, או מה שלא יהיה. אני חושבת שדירוג רמות הסבל הוא מיותר. בכל מקרה של סבל וטראומה יש לטפל בעניין לגופו, מבלי לנסות להקטין את רמתו, או להתבונן עליו בעיניים פוליטיות כאלו או אחרות, המשפיעות על התפיסה האובייקטיבית של המצב.


מחכה להתקפה הרגילה של הגרופיות שלי

Re: זהירות אונס!

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 9 במאי 2008

אוקיי, החלטת לשחוט פרה קדושה, שזה בסדר,
אנחנו לא בהודו, אך מכל דברייך (שיש בהם עניין רב לעניות דעתי) צרמה לי
השורה האחרונה של הפוסט שלך,אותה ציטטתי לעיל.

את באמת מאמינה שנפגעי/ות האונס נתלים על כך ומסתמכים על מה שעברו
ובאמת לא עושים מאמץ לחזור לנורמטיביות שהיתה(או לא) בחייהם לפני
שחיללו את גופם ונפשם והפקיעו מהם את זכות ההחלטה על גופם?
את באמת מאמינה שזה מה שהם רצו/רוצים?

נתת דוגמאות מעניינות בדברייך אך חלקן לא רלוונטיות ואינן מקבילות
כלל לאונס, ולמה?
כי כשאת עוצרת באור אדום (בעל כורחך כדברייך) את מונעת בדרך כזו או אחרת
תאונת דרכים שעלולה לקפד חיים של אחרים, אם לא היית עוצרת באור אדום.

כשאת משלמת מיסים (בעל כורחך לדברייך שכן אפ'חד לא אוהב לשלמם)
זה כי את חיה במדינה שבה המס הוא חובה, אך תמיד יכולה לבחור לעבור
למדינה אחרת (או לפחות לחפש אחת כזו) שבה תשלום המיסים אינו חובה.
וזה רק על קצה מזלג הדוגמאות שלך.

באונס אין לך את אפשרות ההחלטה ו/או הצלת חיים. שוללים ממך כל אפשרות
החלטה ולרוב גם כל אפשרות התנגדות.
כל אחד מנפגעי התקיפה החמורה הזו, מתמודד עם זה בדרכו שלו, ואל לנו לנסות
לתת רעיונות להתמודדותו, שכן אף אחד לא בנעלי אותם נפגעים.
אל לנו להוזיל את המעשה החמור שהם עברו, בדוגמאות שאינן משתוות
כלל לנזק הנפשי והגופני אותו הם חוו ואשר לעיתים לא עובר.

אונס, הינו מבחינתי באותה שורה חמורה של פדופיליה, התעללות ורצח-דברים
שיש להוקיעם מהחברה ועל מבצעיהם לשלם את מחיר מעשיהם בדרך הכי חמורה.

עוגיעוגי​(לא בעסק) • 9 במאי 2008

אם הייתי מרגישה שפתחת את השרשור הזה בתום לב ושאת באמת מעוניינת להבין את הנזק שאונס גורם, הייתי מביאה לכאן לינקים, עדויות ומאמרים ומתייחסת בשיא הרצינות.
אם אכן עברת אונס ואת מרגישה שלא קרה לך כלום ושלא נפגעת, מנסיוני, זו ההדחקה האולטימטיבית וחבל שאת לא מטפלת בזה, כי הנזק לטווח רחוק הרבה יותר גדול במצב כזה.
אני תמיד נזכרת ברגעים כאלה בסצנה מ"מלון ניו המפשיר", כשרוב לאו אומר לג'ודי פוסטר אחרי שהיא נאנסת שאם מישהו נגע בה והיא לא רצתה, זה כאילו הוא לא באמת נגע בה - זו גישה מאד גברית אבל מאד לא מציאותית.
אני כן אומר דבר אחד לגבי הסימפטום הגדול, אובדן תחושת השליטה בחיים, לפי מה שאת כותבת בפרופיל שלך אנחנו שולטות דרך הכוס שלנו – זה מריח מהמלחמה האולטימטיבית להשגת שליטה בחיים בחזרה, להשיג שליטה דרך האיבר שהכי נפגע, במקום לשלוט ביקום שלנו דרך האיבר הכי מתאים לעניין, המוח שלנו.

אם לא עברת את זה והשרשור הזה נועד לעורר פרובוקציה או שסתם קינאת בקטסטרופה ובמנגינה ובכמות הרייטינג שהם הצליחו לייצר, זה די פתטי ועצוב, כי עשית את זה על ידי דריכה והכאבה לאנשים שעברו אונס וצריכים להתמודד עם זה כל יום, (ורק לידיעתך יש כאן גם גברים ולא רק נשים, שעברו את זה, פגעת בכל המינים).
ובמקרה הזה גם יש צעקת צומי רצינית וגם חשיפת קנאת הפין שלך, סוג של "אני יותר גבר מכל הגברים כאן ואני אראה להם עד כמה אני בצד שלהם והם יאהבו אותי יותר מכל הבנות באתר".

בכל מקרה נשמע לי שאת זקוקה דחוף לעזרה.

כמה דברים

א-דום​(שולט) • 9 במאי 2008

לטעמי נעשה כאן ערבוב נושאים שהקשר בינהם רופף ואסוציאטיבי.
אונס ברוח הגדרתם של כמה כותבים הוא כפייה של אדם אחד על אדם אחר התנהגות המינית פאסיבית או\אקטיבית.(הדיוקים הם שלי).
כל אחד מהעניינים האחרים מילת נשים, מילת גברים,תקיפה פיזית לא מינית,קיום הוראות חוק קשור לאונס בשני הקשרים: הקשר סמנטי, היות ואונס משמעותו המילולית היא כפייה ואף הם נעשים בכפייה. טרמינולוגית זה לא נכון אף על פי שסמנטית זה נכון. היות ואונס משמש בעברית המודרנית גם לכפייה ספציפית בתחום המיני.
ההקשר השני הוא ברמה הפסיכולוגית. אדם שהוכרח לבצע דבר מה בניגוד לרצונו, חש חוסר אונים. תחושת חוסר אונים חריפה היא אחד הגורמים המרכזיים בסבלו הנפשי של קורבן אונס. למעשה, מי שמצליח\ה להתגבר על תחושה זו מגיע\ה להחלמה גבוהה מהפגיעה.

קשה להניח שרמת חוסר האונים של אשה שנאנסה (מינית) קרוב או דומה למי שהוענש על כך שעבר באור אדום ע"י הרשויות.למשל, הוא יכול היה לבחור שלא לעבור באדום, הוא יכול לערער על כך וכו' מה שאינו נכון כלל באונס.
מילת גברים הגם שבעיני היא מטופשת ביותר ואף מזיקה במרבית האספקטים, נעשית בד"כ בגיל שבו רמת המודעות נמוכה ואין לה זכרון מודע. לכן ,השפעתה על תחושת חוסר האונים נמוכה. אם זה משפיע באופן לא מודע? קשה לדעת אם כן ועד כמה; זו ספקולציה.
מילת גברים בגיל מאוחר (3 ומעלה) אם תעשה בכפייה ובעיקר באופן ברוטלי היא ללא ספק חוויה קשה שתותיר את הקורבן בתחושת חוסר אונים קשה שיתכן והיא דומה למי שעבר אינוס מיני.
גם מילת נשים בגיל מודע, בכפייה ובברוטליות היא כזו. מה גם שהנזק למיניותה של האשה בביצוע אקט כזה הוא חמור מאוד. לעומת זאת, מי שעבר מילה גברית או נשית מרצונו ומתוך אמונה שהדבר משפר את מצבו בתחום חיים כזה או אחר סביר להניח שלא יסבול מתחושת חוסר אונים. אולי אפילו ההיפך.

לגבי ההצעה להפחית התייחסות חברתית לאונס כדי לעזור לקרבן להתגבר. יש בזה משהו נכון כי חלק מהפגיעה היא המשמעות החברתית של העניין. אבל זה לא הכל, זה רק מרכיב. צמצום ההתיחסות החברתית נעשה ע"י שמירה דיסקרטיות של הקרבנות, למרות שיש קורבנות שדווקא מוצאים שחשיפה מקלה עליהם משום שהם לא נאלצים להתמודד עם ההסתרה ועם הבושה החברתית.

אונס,אנסים,חוק,התיחסות חברתית

MACHINE GUN​(שולט) • 9 במאי 2008

אני ממש לא חושב שניתן לקחת לקחת משהו ולנסות להכניס אותו לטבלה עם אונס.
אני אפילו לא חושב שיש חוויה נוראית שדומה לאונס.אור אדום ותשלום מיסים הם דברים שבוחרים לעשות או שלא לעשות מתוך ענין של התוצאות העלולות להגיע ואילו אונס הוא אירוע בו לא ניתנה שום שליטה לקורבן לבחור מה לעשות.
ברגע שאמרת שאת חווית תקיפה מינית מסוג מסויים זה משייך אותך למשפחה ענקית לצערי של נשים נפגעות.לא ברור כלל מהדברים שלך אם את חיה בהכחשה מאז או שבאמת החלטת להמשיך את חייך מבלי להתעכב שם אולם כך או כך אין בזאת להמעיט את חומרת האירוע.
אנסים הם ה-low life של כל חברה.גם בחברה העבריינית פשעי מין הם הנמוכים בסולם ההערכה ובדרך כלל אנסים ומתעללים מינית שמגיעים לבתי סוהר עוברים בעצמם תהליך שמסביר להם היכן מקומם.אין מקום להקל ראש בכאלה,עבריינות מינית הינה מיגוון אירועים חוזרים ומתמשכים ויש חברות בעולם שסימנו את הרעה החולנית הזו בכל מיני צורות,לרבות הכרזה בנוסח: כאן גר עבריין מין מורשע.
ההתיחסות החברתית הנורמטיבית לאונס משתנה מקצה לקצה במיוחד אם עוברים רחוב או משוחחים עם אותם אנשים בתקופות שונות של השנה.יש אומרים אפילו הרכב ארוחת הצהריים משפיע על ההתיחסות האישית של כל אחד לנושא.את קצב רדפו בכעס רב ויתכן בצדק,כי במדינת חוק הוא עדיין חף מפשע עד לבירור דינו והרשעתו האפשרית,כאן יש הסכמה מקיר לקיר בציבור.
לעומת זאת אנו מביטים בסערה סביב אדם שהורשע באונס ונגזר דינו ממש כאן קרוב אלינו ויש כאן אנשים שבלי למצמץ משבחים אותו ותומכים בכל מיני אמתלות ולא לשכוח שאנו עוסקים בעולם מיני קיצוני ועם הכל הכבוד ל"שילם חובו לחברה" האם אנו לא מניחים לחתול לשמור על השמנת?
לכם הפתרונים.
תוספת אחרונה עוסקת בשירשור של הדום הבעייתי או מסוכן:
השירשור בעצמו מסוכן מאחר ורובו עוסק בפותחת השירשור שאינה מוכנה להקשיב לדיעות אחרות,קטילת דיעות של אנשים שקיבלו שיר הלל לפועלם ואיזכור של כמה נפלא,לא מסוכן ומאד לא בעייתי הוא הדום האישי שלה.טרוליזם הוא נושא מסוכן מאד אבל אין לו קשר כלל וכלל לשירשור הזה שאני מאד מקווה שישמור על דיון הולם כי הנושא טעון.