isolde(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
28 בפבר׳ 2006
קשר שליטה יהיה מספק אם העבד יתאהב במלכתו
ומלכתו תתיחס אליו כמו לזבל. אולי לפעמים כמו לבטלר ותיק ואהוב.
כל וריאציה אחרת נראית לי תמוהה. עולם השליטה מלא ב"עבדים" אגואיסטיים חובבי ריגושים וסטוצים, כמו בעולם הונילי, אני משערת שבסופו של דבר גברים נשארים גברים. אין תועלת בעבד לא מאוהב. כמובן, שזה נפלא כשאפשר להמשיך לנמנם בלילה על כסיות המשי כשעבדנו קם בלילה וכולי וחוזר נקי וממורק למטבח להכין ארוחת בוקר ולהעיר אותך בלקיקות. רק אחרי פקודה כמובן. אני נותנת לעבדים אולטימטום, היות ומאסתי בחיי הרוקות, אך לא בחופש, חתונה קסומה עם זר שוטים בצורת סחלב עד 2008, או שאני הופכת לגבר ומוצאת לי פיליפינית קטינה. טוב, זאת היתה תגובה אלרגית ליום המשפחה. נחמד לי בדירת הרוקות העליזה שלי עם המשרת בסרבל לטקס מתקן את הנזילה בגג. והוא משלם לי! מה היתה השאלה? |
|
|
Tame
|
לפני 18 שנים •
28 בפבר׳ 2006
מזכיר לי את הפרק בלוניטונס כשדאפי דאק ומרווין המארשן (איש מאדים) שלחו אולטימאטומים אחד לשני.
זו קומדיה 
|
|
|
| ערן2(נשלט) |
לפני 15 שנים •
7 ביולי 2008
למאדם T
אומנם שירשור ישן אבל אקטואלי תמיד. כאחד הנמצא במערכת יחסים כבר למעלה מ 7 שנים עם מלכה , נשואה ואמא לילדים, אני חייב לציין שאם קרה לי משהו שמח שעושה אותי מאושר בחיים, זה לא אחר מאשר הקשר הזה. אתם לא מבינים אולי למה זה גורם לי.. ואני אסביר . הרגשות הפכו אצלי כח מניע שלא ניתן לבטל אותו בשום מצב. השלוב הזה של רגש עם בדס"מ, עם הדומיננטיות שהיא משדרת, עם הרצון העז לשמח אותה בכל הזדמנות, למלא את בקשותיה בכל מצב כמעט. לשרת אותה, להרגיש שפוט וכנוע, מכור, עושה דברה, זה אושר שאי אפשר לתאר במילים. אין רגע בכל יממה שאני לא חושב עליה. ואם עובר יום מבלי שנתראה, אני נכנס כאילו לקריז. נוצרו רגשות כלפי בני ביתה. נוצרה חברות כנה ואמתית. אין סודות בנינו , הכל גלוי ופתוח משני הצדדים. יש הבנה, ולא תאמינו יש גם טלפתיה הדדית בלתי מוסברת. הצורך הזה לרצות אותה כל הזמן, זה משהו שנובע מהלב והוא ממש בלתי מוסבר. אין לי הסבר איך זה קורה . אולי זו ההערצה האדירה לאישיות שבה, ליופי, לגופה, לדומיננטיות שהיא משדרת. אבל בכל יום אני מודה לאל שזכיתי לכבוד הזה להמצא איתה, ולידה, עבורה, למענה ועבור כל מה ומי ששיך לה. זו גאווה, זה כבוד. זו הרגשת שמחה ועונג בלתי ניתן להסבר. ואני כבר לא מדבר על הרגעים כמו סשנים משותפים או סתם ליקוק כף רגל, נגיעה פה ושם בחלק מגופה, נשיקת פרידה, או ההמתנה המיוחלת לקראת הפעם הבאה. אתם לא תאמינו שלמרות כל השנים האלו, לפני כל פגישה איתה אני מתרגש מחדש כאילו הייתה זו הפעם הראשונה. שלא לדבר על ההתרגשות לפני כל סשן, או נסיעה משותפת ועוד. כל זה הוא לא אחר מאשר קשר שמתחיל בבדס"מ, ממשיך בקשר חברות , ומסתיים ברגש אדיר ומין צורך שלא להרפות בכל מה שיכול לסייע למענה ועבורה. להמשיך ולהתענג על הכבוד שזכיתו לו מעצם הכרותנו, מהיותי עבדה, ו מהקשר המהודק הזה כל כך. ע. |
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
7 ביולי 2008
איזו נוסטלגיה השרשור הזה :) ערן{S} כתב/ה: למאדם T
אומנם שירשור ישן אבל אקטואלי תמיד. כאחד הנמצא במערכת יחסים כבר למעלה מ 7 שנים עם מלכה , נשואה ואמא לילדים, אני חייב לציין שאם קרה לי משהו שמח שעושה אותי מאושר בחיים, זה לא אחר מאשר הקשר הזה. אתם לא מבינים אולי למה זה גורם לי.. ואני אסביר . הרגשות הפכו אצלי כח מניע שלא ניתן לבטל אותו בשום מצב. השלוב הזה של רגש עם בדס"מ, עם הדומיננטיות שהיא משדרת, עם הרצון העז לשמח אותה בכל הזדמנות, למלא את בקשותיה בכל מצב כמעט. לשרת אותה, להרגיש שפוט וכנוע, מכור, עושה דברה, זה אושר שאי אפשר לתאר במילים. אין רגע בכל יממה שאני לא חושב עליה. ואם עובר יום מבלי שנתראה, אני נכנס כאילו לקריז. נוצרו רגשות כלפי בני ביתה. נוצרה חברות כנה ואמתית. אין סודות בנינו , הכל גלוי ופתוח משני הצדדים. יש הבנה, ולא תאמינו יש גם טלפתיה הדדית בלתי מוסברת. הצורך הזה לרצות אותה כל הזמן, זה משהו שנובע מהלב והוא ממש בלתי מוסבר. אין לי הסבר איך זה קורה . אולי זו ההערצה האדירה לאישיות שבה, ליופי, לגופה, לדומיננטיות שהיא משדרת. אבל בכל יום אני מודה לאל שזכיתי לכבוד הזה להמצא איתה, ולידה, עבורה, למענה ועבור כל מה ומי ששיך לה. זו גאווה, זה כבוד. זו הרגשת שמחה ועונג בלתי ניתן להסבר. ואני כבר לא מדבר על הרגעים כמו סשנים משותפים או סתם ליקוק כף רגל, נגיעה פה ושם בחלק מגופה, נשיקת פרידה, או ההמתנה המיוחלת לקראת הפעם הבאה. אתם לא תאמינו שלמרות כל השנים האלו, לפני כל פגישה איתה אני מתרגש מחדש כאילו הייתה זו הפעם הראשונה. שלא לדבר על ההתרגשות לפני כל סשן, או נסיעה משותפת ועוד. כל זה הוא לא אחר מאשר קשר שמתחיל בבדס"מ, ממשיך בקשר חברות , ומסתיים ברגש אדיר ומין צורך שלא להרפות בכל מה שיכול לסייע למענה ועבורה. להמשיך ולהתענג על הכבוד שזכיתו לו מעצם הכרותנו, מהיותי עבדה, ו מהקשר המהודק הזה כל כך. ע. מאז עברו הרבה מים בכל מיני ימים ונהרות... יפה כתבת, ערן, אשרי המלכה שזכתה בעבד רגיש, מעריץ ואכפתי כמוך. אני תוהה ביני לבין עצמי האם דעתי בנושא שרשור זה השתנתה מאז פתחתי אותו בפברואר 2006.... עדין לא ממש החלטתי 
|
|
|
Afroditi
|
לפני 15 שנים •
8 ביולי 2008
מסכימה ויותר ממסכימה לכל מילה של וונוס. Venus in Furs כתב/ה: עבורי, ואני אשתדל שלא להישמע מתלהם, אין שום דרך אחרת.
או שמדובר בסטוצים סטייל "מלכה בתשלום"...מפגשים בודדים ומבודדים שבהם עוסקים בהגשמת פנטזיות, ללא משיכה מינית של ממש... או, וזו כמובן האופציה המועדפת, מדובר בסיפור אהבה סוחף טוטאלי ועמוק, שבו יחסי המין תופסים צורה של סשנים ומשחקי שליטה. אני לא הייתי מסוגל להתמסר, להעריץ, ולהישלט ע"י מישי שאיני יכול להתאהב בה. מה הטעם? זה אינו משחק עבורי....בדסם עבורי זה לאב-מייקינג, רומנטיקה. פעילות שמצריכה המון איכפתיות ותקשורת ואינטימיות ותשוקה ואהבה....אם עושים את זה עם פרטנר שלא באמת נמשכים אליו, כיצד זה יכול להיות מספק באמת? במקרה כזה, זה יכול להיות מקסימום משעשע, ותמיד יותיר תחושה של תסכול, ריקנות, והעמדת פנים. גם כשולט, לא הייתי מסוגל לתפקד עם מישי שאיני נמשך אליה מינית. בעיני זה חייב לבוא ממקום של תשוקה, ואיני יכול להימשך מינית למישי שאינה מגרה אותי שכלית, שאינה חמודה בעיני, ושאין לי חיבור רגשי איתה. ואם יש את כל הדברים האלה, אז למה שלא אתאהב בה? |
|
|
|
Afroditi
|
לפני 15 שנים •
8 ביולי 2008
מסכימה ויותר ממסכימה לכל מילה של וונוס. Venus in Furs כתב/ה: עבורי, ואני אשתדל שלא להישמע מתלהם, אין שום דרך אחרת.
או שמדובר בסטוצים סטייל "מלכה בתשלום"...מפגשים בודדים ומבודדים שבהם עוסקים בהגשמת פנטזיות, ללא משיכה מינית של ממש... או, וזו כמובן האופציה המועדפת, מדובר בסיפור אהבה סוחף טוטאלי ועמוק, שבו יחסי המין תופסים צורה של סשנים ומשחקי שליטה. אני לא הייתי מסוגל להתמסר, להעריץ, ולהישלט ע"י מישי שאיני יכול להתאהב בה. מה הטעם? זה אינו משחק עבורי....בדסם עבורי זה לאב-מייקינג, רומנטיקה. פעילות שמצריכה המון איכפתיות ותקשורת ואינטימיות ותשוקה ואהבה....אם עושים את זה עם פרטנר שלא באמת נמשכים אליו, כיצד זה יכול להיות מספק באמת? במקרה כזה, זה יכול להיות מקסימום משעשע, ותמיד יותיר תחושה של תסכול, ריקנות, והעמדת פנים. גם כשולט, לא הייתי מסוגל לתפקד עם מישי שאיני נמשך אליה מינית. בעיני זה חייב לבוא ממקום של תשוקה, ואיני יכול להימשך מינית למישי שאינה מגרה אותי שכלית, שאינה חמודה בעיני, ושאין לי חיבור רגשי איתה. ואם יש את כל הדברים האלה, אז למה שלא אתאהב בה? |
|
|
| 03051963 |
לפני 15 שנים •
9 ביולי 2008
אהבת מלכות
אמנם אני חדש בעניין ומעט חסר נסיון אבל אסתכן ואביע את דעתי.
לטעמי מצב בו עבד ומלכה מתאהבים אינו רצוי ועלול להוביל למחוזות לא רצויים. נכון, העבד בחר להשתעבד והמלכה למלוך. אולם עבד, מעצם היותו עבד, שואף להשתחרחר גם אם הוא לא יודע ממה ולא יודע איך. השלטיה שהעבד חווה,(ואני כותב מנקודת מבטו של עבד) מעניקה שחרור וסיפוק כאחד. ההכנה למפגש המפגש והחוויה האדירה לאחריו היא זאת שמובילה לשחרור ולסיפוק עד לטעינת הצורך מחדש. מסלול של התאהבות עלול להדק את הקשרים ולגרום להם לפתח צדדים שגרתיים יום יומיים כגון מטלות בית שונות שלא באות מיחסי שליטה. התוצאה, מבט העבד למלכה יפגע ובמקום לראות אותה באור מעריץ ונשגב, העומד מעל הרגיל הפשוט והשגרתי והעבד עלול לאבד מהערצתו לאורך זמן וחבל. |
|
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
11 ביולי 2008
Re: אהבת מלכות borneoo כתב/ה: אמנם אני חדש בעניין ומעט חסר נסיון אבל אסתכן ואביע את דעתי.
לטעמי מצב בו עבד ומלכה מתאהבים אינו רצוי ועלול להוביל למחוזות לא רצויים. נכון, העבד בחר להשתעבד והמלכה למלוך. אולם עבד, מעצם היותו עבד, שואף להשתחרחר גם אם הוא לא יודע ממה ולא יודע איך. השלטיה שהעבד חווה,(ואני כותב מנקודת מבטו של עבד) מעניקה שחרור וסיפוק כאחד. ההכנה למפגש המפגש והחוויה האדירה לאחריו היא זאת שמובילה לשחרור ולסיפוק עד לטעינת הצורך מחדש. מסלול של התאהבות עלול להדק את הקשרים ולגרום להם לפתח צדדים שגרתיים יום יומיים כגון מטלות בית שונות שלא באות מיחסי שליטה. התוצאה, מבט העבד למלכה יפגע ובמקום לראות אותה באור מעריץ ונשגב, העומד מעל הרגיל הפשוט והשגרתי והעבד עלול לאבד מהערצתו לאורך זמן וחבל. כשהעליתי את השרשור והתהיה הזאת לפני כשנתיים וחצי גם כן הייתי פחות או יותר בראשית דרכי בעולם השליטה. כיום אני תוהה אם אכן זה אפשרי לקיים לאורך זמן קשר של שליטה, שהוא נטו 'מלכה ועבד'. בסופו של דבר כולנו בני אדם עם רגשות, שמתפתחים עם הזמן וקשה להמנע מלפתח רגשות עמוקים יותר או עמוקים פחות זה כלפי זו ולהיפך, למרות שיש כאלה ששואפים 'לנטרל' את הרגשות ולקיים קשר עם דיסטנס כפי שציינת לעיל, שבו השולטת אכן 'מורמת מעם' ועומדת 'מעל הרגיל, הפשוט והשגרתי'... |
|
|
ביג-אן
|
לפני 15 שנים •
11 ביולי 2008
השערות וטחינת מים
מי יכול להגיד מה נכון ומה לא. שני אנשים נפגשים ... משהו קורה. חצי מתוך הזוג הזה יפגש עם חצי מתוך זוג אחר.. יקרה משהו אחר. ויום אחרי עם פרטנר אחר שוב יקרה משהו אחר. לאחד יהיה נהדר, השני יתאהב ויעזוב, השלישי יתרגש ויתחנן להשאר, הרביעית תמצא את ההתאהבות כאופציה לחיים משותפים. והחמישית תנשום עמוק ותתחבט על גבי פורומים למינהם מה לעשות עם העבד שהתאהב בה..
לא ניתן לצפות כלום מראש. כלום. וכך לגבי התיאוריה בנושא. אפשר לפתח תיאוריה כללית שכזאת? לא. ממש לא. נניח שקבעת שאת הולכת עוזבת, נושטת, זורקת , יורקת - אם את מתאהבת. ונניח שגבר חייך הגיע בתור עבד שלך... מה לתיאוריה עכשיו וליכולת ההחלטה שלך? בחייך, עזבי שטויות, תאכלי יותר פירות. בהצלחות. |
|
|
המכשפה בג'ינס(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
12 ביולי 2008
Venus in Furs כתב/ה: עבורי, ואני אשתדל שלא להישמע מתלהם, אין שום דרך אחרת.
או שמדובר בסטוצים סטייל "מלכה בתשלום"...מפגשים בודדים ומבודדים שבהם עוסקים בהגשמת פנטזיות, ללא משיכה מינית של ממש... או, וזו כמובן האופציה המועדפת, מדובר בסיפור אהבה סוחף טוטאלי ועמוק, שבו יחסי המין תופסים צורה של סשנים ומשחקי שליטה. אני לא הייתי מסוגל להתמסר, להעריץ, ולהישלט ע"י מישי שאיני יכול להתאהב בה. מה הטעם? זה אינו משחק עבורי....בדסם עבורי זה לאב-מייקינג, רומנטיקה. פעילות שמצריכה המון איכפתיות ותקשורת ואינטימיות ותשוקה ואהבה....אם עושים את זה עם פרטנר שלא באמת נמשכים אליו, כיצד זה יכול להיות מספק באמת? במקרה כזה, זה יכול להיות מקסימום משעשע, ותמיד יותיר תחושה של תסכול, ריקנות, והעמדת פנים. גם כשולט, לא הייתי מסוגל לתפקד עם מישי שאיני נמשך אליה מינית. בעיני זה חייב לבוא ממקום של תשוקה, ואיני יכול להימשך מינית למישי שאינה מגרה אותי שכלית, שאינה חמודה בעיני, ושאין לי חיבור רגשי איתה. ואם יש את כל הדברים האלה, אז למה שלא אתאהב בה? אני חותמת בעיניים עצומות על מה שאמרת! |
|
|