אלילה בעליל |
לפני 16 שנים •
19 בנוב׳ 2008
לפני 16 שנים •
19 בנוב׳ 2008
אלילה בעליל • 19 בנוב׳ 2008
המון מזל טוב בייב...
שפע מהכול !! }}{{ |
|
Christine Daae |
לפני 16 שנים •
20 בנוב׳ 2008
מזל-טוב...
לפני 16 שנים •
20 בנוב׳ 2008
Christine Daae • 20 בנוב׳ 2008
לעדי...
מהשכנה קריס |
|
עדי זילברברג |
לפני 16 שנים •
20 בנוב׳ 2008
לפני 16 שנים •
20 בנוב׳ 2008
עדי זילברברג • 20 בנוב׳ 2008
אוף, קשה לעזוב את הכלוב.... עד שאני כבר נכנס לכאן רק לעיתים רחוקות פתאום צץ מן שרשור טורדני כזה שמופנה אליי באופן אישי ונורא מחמם לי את הלב... ואז אני נכנס לכאן כמה וכמה פעמים בתדירות שמוכרת מהימים הרעים ההם, ועוד מסתכל סביב... עדיף באמת שאני כבר אגיב כאן ונגמור עם זה, לא?
ואם לא היה ברור - ! שמעו, סוטים יקרים שכמותכם (כן, כרגיל - בעיקר סוטות...): עשיתם לי מאוד נעים בלב, כשגיליתי (גיליתי אלק - ציפור קטנה מאוד מסויימת לחשה לי בטלפון) את השרשור הזה. הלב אשכרה התרחב, רוגשתי וחוייכתי. אז קודם כל - תודה לכל מי שבירך. גם לזאת בפרטי עוד לפני שהכל התחיל. אם עוד מישהו ירצה לברך - הוא מוזמן (או היא מוזמנת, והתודה מראש. כמו שאתם שמים לב, כרגע אני כבר רגוע ומחושב כדרכי, אבל בכל זאת - משתדל לא להיות ציני. כי באמת זה עשה לי טוב. זה עושה לי טוב. חשבתי אולי, ככה על הדרך, להגג קצת בתמורה בנושא, שהרי בלוג כידוע אני לא כותב באתר... אז מה יש לי לספר על ימי הולדת? ימי ההולדת שקופצים לי לראש הם שלושה: זה של גיל 27, זה של גיל 30 וזה של גיל 33 ושליש. זה של גיל 27 היה קצת מדכא. כשאני ודן הינו נערים, שילבנו יום 1 את ידיעותנו לגבי גיל מותם של כמה מאלילנו, ואיזה צוק יפה שראינו, והסכמנו שאם נגיע לגיל המופלג הזה נתאבד. זו כמובן הייתה טפשות נעורים טיפוסית, אבל בכל זאת - איך שהוא, הצד המיסטי שלי (יש לי כזה מודחק) נדבק בתחושה שזה יהיה סופי. המסיבה עצמה הייתה רבת משתתפים וזכורה לטוב - עשיתי בית פתוח והיה מגניב לי - זכר לימי ההתבגרות שלי שבאמת חייתי בבית פתוח, משולב במאכלים נהדרים. שנת 27 עצמה הייתה רווית דיכאון שהסתיים, איך לא, בדיוק ביום הגיעי לגיל 28. יום הולדת שלושים היה במתכונת דומה של הבית הפתוח, רק קצת יותר ארוך, וגם החלטתי להזמיןאת כל מי שאני יכול, כולל לדוגמא תלמידים, ואני ידוע בכך שלא מערבב ביזנס ופלז'ר. היה מגניב ביותר. תכננתי לנגן כל מיני דברים לאורחים, בין היתר על הכינור והפסנתר, והתכוננתי לכך רבות. לצערי לא הצלחתי להגיע לרמת הביצוע המקווה, ולשמחת כל הצדדים, אני מניח, גם לא יצא שניגנתי יותר מדיי בכלים הללו ביומולדת. יחד עם זאת - אחת המוזמנות הייתה מורה שלי לשעבר באיזה קורס, שאיזה תלמיד אחר שלה שידך בינינו שוב אחרי נתק של שנים, שבאה לבדוק בעצם מה קורה איתי, ובעקבות מה שהיא גילתה היא שילבה אותי בחזרה בתחום המוזיקה העתיקה, בו לא הייתי פעיל מאז ששבתי לארץ מהלימודים כמה שנים לפני כן. ובכן, אחרי שני ימי הולדת כאלו (ויצויין שאת כל האחרים אני חוגג ממש בצניעות, אם בכלל, ורק במעגל מצומצם), ובעקבות שאיפתי לעשות דברים באופן מיוחד, ולא רק מתוך נסיון לייצר מסורת ולשחזר הצלחות, חשבתי לעצמי שאולי השנה אעשה משהו בהגיעי לשליש מאה. קודם כל - יומולדת באביב עוד לא היה לי, ובאמת הגיע הזמן. דבר שני - נכון שאני לא לחוץ, אבל בתור מישהו שמפגין, או לפחות הפגין, נטייה לסימבוליקה, נראה שהפעם הבאה תהיה רק עוד 7 שנים, נראה לי אולי יש כאן מקום לשקול בכל זאת. חוץ מזה - אני מחפש הזדמנות להכין רבע כבש בתנור. אז מה אתם אומרים? (אלו היו 30 שניות (לקוראים המהירים(מדיי) על ימי הולדת שלי שקופצים לי לראש) שוב - תודה. אני הולך לחפש איזה אייקון מחבק או משהו (שמח שאתם אוהבים אותי. אוהב המון גם) |
|