על הקשר שבין בדס"מ לעולם.

על הקשר שבין בדס"מ לעולם.

ginger • 18 באפר׳ 2009

בדס"מ הוא פרקטיקה אשר מתנהלת בעולם, בין אנשים.

למעשה, זה אומר כל שהיה צריך להאמר כי מכך אפשר לגזור את כל השאר (ושוב השורה התחתונה - עליונה).
למשל,
אפשר להבין מכך כי בדס"מ הוא מיומנות נרכשת, פרקטיקה, דבר שבעשייה וכי הוא חסר נשמה וערך מוסף (להבדיל מיחסי שליטה, אך זוהי סמנטיקה כמובן, והגדרות של גישה). הוא אינו מצריך כישרון מיוחד כי ניתן ללמוד אותו, ניתן ללמוד איך לאחוז בשוט ואיך להנחית אותו על סדן או ישבן, איך לפתוח את החגורה, לשלוף אותה ולהניפה. ניתן ללמוד כיצד למשוך בפיטמה, לסובב אותה ולנעוץ בה מחט (סטרילית, בוודאי סטרילית). למעשה, זה דיי דומה ללימודי נגינה בפסנתר: ללמוד תווים כתובים ואת שמות הקלידים ואת האצבעות לדלג מעליהם בקלילות. בוודאי שאפשר ללמוד את זה. מה שלא ניתן ללמוד, הוא את הרגש אשר מוזגים פנימה ואת רכות או קשיות הלחיצה על הקלידים, זה דבר שצריך לבוא מבפנים וכשאדם מצליח לנטוע רגש זה אל תוך נגינתו, הוא יכול לחוש בה מבפנים, לקלוט אותה פנימה בהבנתו ומשכיל לדעת להקיא אותה החוצה חזרה, מתוכו עם טביעות אצבעותיו, אומרים עליו כי הוא מבצע וירטואוז, כי הוא שם מעצמו ומן הכישרון שלו בתוך הפרקטיקה (ולכך, בהחלט שצריך כישרון).

כך הם יחסי שליטה.

יחסי שליטה מטיבעם, הם יחסים בין בני אדם [אשר נוח להדגים אותם על שולט ונשלטת, זוג (אם כי ישנן צורות רבות של יחסים בין בני אדם אשר מכילים שליטה בתוכן גם שלא בין זוגות)]. לא ההגדרות מגדירות את היחסים כי אם בני אדם עצמם (מן הפועל אל ההגדרה ולא להפך כי האדם במרכז ולא ההגדרות). אם כך, בני האדם עצמם, מביאים את מה שיש בהם אל תוך מערכות היחסים באופן כללי, ואל תוך יחסי השליטה לצורך עיניין זה, בפרט.
לבני אדם יש בעיות, יש צרות, יש עכבות, יש טראומות, יש גישות ונקודות מבט, יש חולשות ויש חוזקות או עוצמות ויש המהות עצמה, מי שהם באמת, אחרי שמקלפים מהם את הנ"ל. עם כל אלו הם באים אל תוך מערכות היחסים שלהם ולעיניין זה - יחסי שליטה בפרט. במילים אחרות, מבחינה זו אין הבדל בין מערכת יחסי שליטה בין בני זוג לבין מערכות יחסים אחרות.

לכן,
נשאלת השאלה, מדוע שירשורי הסקרים כאן רבים כל כך ומחפשים כל מיני קשרים מוזרים כאלו ואחרים לבדס"מ (נניח בצד מחקרים וסטטיסטיקות וקשיי מחקר כאן). בדס"מ הוא פרקטיקה אשר מתנהלת בעולם, בין אנשים ומתוקף כך הכל קשור בכל ולא קשור בכלל (ספסל מנוחה לרגע של מחשבה לפניך).

~ספסל מנוחה לרגע של מחשבה~

(נסו להתאפק עוד קצת, הולך להיות גרוע בהרבה...):
יושבי הכלוב מעדיפים להגיב לשרשורי דיונים מאשר לשרשורים אחרים.
מתוך שרשורי הדיונים אליהם מגיבים יושבי הכלוב, מועדפים במיוחד אלו המכילים בתוכם פרובוקציות - בעיקר התכתשויות. אפשר להבין את זה שכן זו התערבות אקטיבית שיש בה מאבק, הרגשת עשייה ושותפות בדבר מה שמוכנים להלחם עליו בעוד מילים ועוד מילים... בהרבה מאוד מילים ורעיונות ורטוריקות וממגוון הצורות האפשריות לטקסטים כתובים.
נדירים מאוד הדיונים אשר מפרים בצורה חיובית את ההבנה האנושית, או לפחות את ההבנות של היושבים כאן באשר לאורח חייהם, גישותיהם ונקודות המבט שלהם על דברים שכן אלו האחרונות, לרוב מועדפות להיות מוצגות בצורת הויכוח וההתנצחות של מה/מי יותר טוב, יפה, גדול, מוכשר תוך ביטול זכות קיומו של האחר באשר הוא אחר, או במילים אחרות - זו שיפוטיות. התנהלות וירטואלית מאוד מתישה אשר רק נותנת אשלייה של יצירה ועשייה, של שותפות שאינה קיימת באמת. צורת המאבק והויכוח מאוד מאוד מאוד מתיש ומייגע שבשלב מסוים מאבד מכוחו והופך חסר טעם וריק מתוכן.
מתי הרגשתם שבאמת קיבלתם משהו כאן? משמעותי? בנועם ולא מתוך מדון? מתוך בנייה ולא מתוך הרס? שהקריאה נעמה לכם וזרמה בקצב נכון? דבר אותו לקחתם אל תוך החיים שלכם ועשה אתכם חיים יותר, חושבים יותר, מרגישים יותר, אוהבים יותר, מבינים יותר? משהו שנטמע בתוך ההווייה שלכם? (לא אומרת שזה לא קורה, אלא שזה פשוט מישני מאוד במקום להיות לפני הכל, עובר בין השורות וצריך להידלות מהן במאמץ - איש איש לעצמו, למה שטוב ומתאים לו לקבל ולהטמיע בתוכו, בחייו ובהתנהלות שלו בעולם. אולי זה צריך להיות כך, להידלות במאמץ ומתחת לפני השטח.. אולי, לא יודעת, זו שאלת החשיפה וההסתר, איזו דרך תופסת יותר אנשים בצורה טובה יותר, הגילוי או הכיסוי - מה עדיף, עבור מה/מי, מתי ואיך. אולי.. אולי כל הגבב הזה מוכרח להיות כדי שהשתיקה תהיה שקטה ומשמעותית לכשזו תהיה או שהדיבור האחר יהיה אחר כלומר, צריך את כל הבִּיצה כבִּיצה כדי שהנרקיס יוכל להיות נרקיס. זו גישה מאוסה כי היא מחייבת תלות שנסמכת ולא כזו המצמיחה שניים, כי אם רק אחד).
בוודאי שקיבלנו דבר מה כזה כאן, אחד אם לא המון... אחרת לא היינו ממשיכים לשרוץ ולהשריץ כאן (זמן, מילים, השקעה של כתיבה, השקעה של קריאה ותשומת לב, וקשרים ביניכם לבין עצמכם וביניכם לבין אחרים אחרים). מבקשת שנבדוק מתי זה קורה ובאיזה אופן היה *נעים/נוח לנו לקבל את הדבר הזה (ברור שיהיו תשובות שונות, אנחנו אנשים שונים ודברים שונים פועלים עלינו בצורה שונה).

הכל מתחיל ונגמר איכשהו בשפה.
כן, בשפה, במילים האלו אשר שוות כקליפת שום מתכלה ומן העֶבר האחר בכוחן להצית מלחמות שכן מילים הן תוצר של רעיונות ומחשבות, הן גילגולו האחרון של רעיון שישב בפנים וכעת יוצא. הן גילגולה של מהות לידי ביטוייה בפועל כך שגם אם נניח את העולם הוירטואלי הזה, העולם המילולי הכתוב תחת כותרת של סבילות, עדיין אפשר למצוא בתוכה הרבה מאוד אקטיביות, אלו מילים של מאבק ועשייה שהיה טוב בהרבה לוּ היה מצמיח ומפרה על פני מכבה ואטום.

החיפוש אחר הקשר בין בדס"מ למשקל, השמנה, עישון, ספורט, אימונים, גילאים, קרניבוריות, צימחנוניות, פטישיזם, עקבים ואודם אדום וכו'.. לא באמת יסביר לנו למה אנחנו פה על פני מקומות אחרים, שכן התשובות על כך הן תשובות אישיות של כל אחד ואחד מהנוכחים כאן. אין טעם לחפש אחר אמת אחת כי אין כזו, יש את מה שטוב לכל אחד ואחד מאיתנו. התשובה היא אחת: דע מה טוב ונכון לך. יש איזה אגואיזם אחד שיצא לו שם רע שלא בצדק כי כשטוב לך, טוב גם למי שנמצא סביבך (נניח שאלות מוסר ואתיקה בצד כרגע, אין הכוונה לפגיעה באחר כדי שלך יהיה טוב - זה דיון אחר). עשה מה שנכון וטוב לך ואם אתה בא אל תוך דיון, עשה זאת מתוך כבוד לטוב ונכון של מישהו אחר, הצג זאת כעוד אופציה, עוד נקודת מבט על דברים, הנח לאחר לבחור את דרכו (כן יש לקחת בחשבון כי יהיו מקרים של תקיפות והתערבות כשיש צורך לחרוץ עמדה חד משמעית, אך אלו מקרים נדירים ולא שכיחים כפי שהם כאן כעת כלומר לא בתדירות הזו, היחסיות מוטעה והפרספקטיבה צריכה להיות רחוקה יותר, אחרת נאבד את מה שחשוב באמת). הנח את הבחירה החופשית שלא מתוך מניפולציה חשופה או מוסתרת.
הקדישו קצת לטקסטים שאינם פרובוקציות ואינם דיונים. אנחנו עלולים לגלות כי יש דרך נוספת לקבל דברים שלא מתוך מאבק וכוחניות ויכוחית. שקלוּת הקבלה הזו לא תטעה אותנו ותהפוך דברים לפחות חשובים ו/או אטרקטיביים ומעבר לכך ואולי חשוב לא פחות, זה יביא את כל השותקים-החושבים לידי דיבור וכתיבה כי המקום הוירטואלי הזה, שהוא מקום אמיתי לא פחות ממקומות אמיתיים אחרים, יספק מעטפת ביטחונית לומר ולהשמיע דברים שכעת מתפספסים לנו בתוך שתיקה אטומה ומפוחדת שיש להפשיר אותה כי אנחנו מפספסים אותה, יש לה מה לומר שראוי להישמע ואף להיטמע חס וחלילה. אם נספק מסגרת מתאימה, נקבל הרבה יותר.

בדס"מ הוא בסך הכל פרקטיקה אשר מתנהלת בעולם, בין אנשים.
יחסי שליטה מכילים בתוכם לפני הכל - אנשים כפי שהם ועם מה שבא מהם וכן את הפרקטיקה, הכישרון והערך המוסף השתּוּק ומאפשרים את הבחירה החופשית בתוכם ללא כסות שהיא, בכל עת מחדש כאשר האדם מכתיב את ההגדרות ולא הן אותו. מתוקף כך הכל קשור בכל ולא קשור בכלל.

*
לא הכל צריך להיות נעים ונוח, לא הכל נעשה לשם הנאה, מותר שיהיה גם אחרת. הדיוק הוא באשר ל-מתי זה הצליח להיות הכי אפקטיבי, מתי ואיך זה נטמע הכי טוב ועשה שינוי.

עוד ספסל אולי?


ג'ינג'ר.

Re: על הקשר שבין בדס"מ לעולם.

רפאל • 18 באפר׳ 2009

לעיתים סאדיסט משתתף בדיון, ונראה כאילו הוא מנסה לשכנע מישהו במשהו. אבל רק לעיתים רחוקות הוא באמת מעוניין במשהו מהסוג הזה (משהו הדדי כמו שכנוע, הוכחה, הפריה, לימוד). לרוב הוא מעוניין להדגים שכל הליך של מחשבה וקומוניקציה הוא צורה של אלימות. הקומוניקציה שלו היא הדגמה של אלימות ומבע של מימוש עצמי. הוא לא חולק רעיונות עם אלו שאליהם הוא פונה, בדיוק כשם שאין צורך, מבחינתו, לחלוק עונג עם האובייקט שממנו העונג נשאב.

ואנחנו נמצאים באתר סאדו-מאזו.

Truth Seeker • 18 באפר׳ 2009

רפאל, אני לא מסכים איתך לגמרי. סאדיסט הוא סוג של אבטיפוס אידיאלי, והוא קיים בחלק מאיתנו. אבל אנחנו בני אדם - גם אלה מאיתנו שאוחזים בשוט. יש בנו רצון ללמוד, לחלוק רעיונות, לספוג דבר טוב או שניים מאחרים שיש בהם משהו ללמד אותנו, ולחלוק איתם את מה שיש לנו להגיד. אני לא חושב שכל השולטים פה רוצים רק "להצליף" בדיעותיהם של האחרים.

באמת יש פה הרבה פעמים התכתשויות על שטויות תחת מסווה של נסיון להגיע אל האמת. דיונים על שאלות לא מהותיות ולא רלוונטיות כמו הקשר בין עיסוק ב-BDSM לבין אכילת בצל מטוגן - שאלות שגם אם ניתן להשיב עליהן, התשובה לא חשובה ולא מעניינת. אבל יותר מכל, יש ויכוחים סביב "סוגיות מוסריות" כאלו ואחרות. הדבר הזה מצד אחד הוא הכרחי לפעמים, ומצד שני, לפעמים זה פאתטי לחלוטין ואף מסוכן.

ג'ינג'ר - באמת מגיע לך ח"ח על הפוסט הזה. טוב שהעלית את הנושא הזה. חבל שהטבע האנושי איכשהו לא יאפשר שינוי אמיתי באופי הדיונים כאן...

ג'ינג'ר

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 18 באפר׳ 2009

כל הכבוד. אמרת את זה היטב.
אפילו יותר טוב ממה שניתן היה לצפות.

אין לנו פה הרבה. מילים, מילים. הרי להשתיק אי אפשר. לא אם אנחנו רוצים להישאר בפורמט הנוכחי. מה שהייתי רוצה להגיד לכל הקשקשנים - נשמו עמוק. הרגעו. אנא מכם. בואו נישאר בנושא. בואו נזכור שאנחנו פה מתוך עניין משותף. זה כל הקטע באתר הזה, לא? נקודת מפגש וירטואלית לאנשים שחולקים עניין משותף? הרי משתתפים בשיח שכזה אמורים להיות ידידותיים להחריד.

על דיונים הכי קל להגיב. אי הסכמה יכול להיות מעניין ומפרה. הוא הופך למעצבן כשהמשתתפים מחליטים לעצבן, ולא מעצם אי הסכמתם.
אבל... היה מאד קל אם היינו כולנו אנשים חושבים, ואם בנוסף לזה גם היינו אנשים שלא מתלהמים. אבל לבקש מאנשים שלא חושבים, לחשוב בכל זאת? קטונתי...

אח, ג'ינג'ר, ג'ינג'ר. לו ירבו כמוך!

TooT​(נשלטת){פטרוניוס} • 18 באפר׳ 2009

כל מה שנותר לי זה לברך על קיומך כאן. על המילים שלך שתמיד יודעות לגעת, לא מסביב, ולא בעקיפין, אלא ישר ללב.

תודה.

Re: על הקשר שבין בדס"מ לעולם.

המלט • 18 באפר׳ 2009

אף פעם.


well, אולי היה רגע משמעותי כשכלובי העיף את פגוש בגלל שפגוש קרא לכלובי דפר.