| עידו 36 |
לפני 15 שנים •
23 ביוני 2009
"השקר הגדול" ?: יחסי שליטה ומונוגמיה - האם זה עובד
אחרי התלבטויות רבות אני מעלה לדיון ציבורי - את נושא הדו קיום ( או האי קיום ) של יחסי שליטה ומונוגמיה וזוגיות.
האם יחסי שליטה מתקיימים ( אם בכלל ) בהצלחה בתוך הזוגיות? או האם במציאות יחסי שליטה מתממשים בצורה מוצלחת יותר מחוץ לזוגיות - בין אם בבגידה או כחלק מזוגיות פתוחה ( ברשות בני הזוג ) או רק בין פרטנרים שהם עדיין לא בזוגיות? אני לגמרי מודע לכך שיהיו אנשים רבים שלא ירצו להחשף ...בין אם זה פרטנרים שבוגדים אחד בשני, ובין אם זה אנשים ( בעיקר גברים ) שבאופן טבעי מציעים יחסים מונוגמיים של שליטה בעוד שהמציאות היא אחרת לגמרי..אני מאמין שאני אקבל רק אחוזים בודדים של תגובות מקרב כל מי שהיה רוצה להשתתף בדיון.. אני יכול כבר מראש לחשוף את דעתי האישית - אני מאמין שכל נושא המונוגמיה ויחסי השליטה הוא תעלול גברי ( גם אם הוא לא מתוך כוונת זדון ) על מנת למשוך נשים לתוך מסגרת שלעולם לא תוכל להיות מונוגמית או להפןך לזוגיות ( כלומר לקשר שליטה ) . נשים - לצערם של רוב הגברים - משחקות ( לרוב ) את התפקיד הטבעי - המושך למסגרת מונוגמית שבבסיסה המיניות מתועלת לכיוון הקמת משפחה, בעוד שבפועל, במציאות, אני מאמין שאפילו הן יודו בכך שרוב יחסי השליטה המוצלחים יותר שהן חוו קרו עם פרטנרים שהם לא בני זוגם לחיים. הדברים מתקשרים לנושא שכתבתי עליו בפרופיל בעניין נושא בדסמ והקשר אל הסקס הטבעי - כלומר הסקס שנקרא כאן "ונילי" המוביל באופן טבעי - לילודה. אני מבקש מאד שוב להדגיש - המטרה היא לא לעורר שדים מריבצם או להרגיז - אלא לנהל דיון ענייני ומאיר עיניים בעניין יחסי שליטה ומונוגמיה וזוגיות - האם זה עובד, האם זה מספק, והאם בסופו של דבר ניתן אולי לגרום לאיזה שינוי ביחס האידאליסטי, החד מימדי, והכאילו מובן מאליו בקרב אנשים כה רבים כאן בקהילה - למונוגמיה.. _________________ יש לי חשק לסשן |
|
|
נולי
|
לפני 15 שנים •
23 ביוני 2009
Re: "השקר הגדול" ?: יחסי שליטה ומונוגמיה - האם זה עידו 36 כתב/ה: ... אני מאמין ... שרוב יחסי השליטה המוצלחים יותר ... קרו עם פרטנרים שהם לא בני זוגם לחיים. ...... זה נכון לא רק לבדס"מ. האדרנלין שרץ בדם הוא שעושה לנו את זה. בבגידה יש המון סיבות לאדרנלין לרוץ, מפחד ועד "מים גנובים ימתקו". חוץ מזה לי אין ספק שאפשר לנהל זוגיות בדס"מית מונוגמית.השאלה אם רוצים לנהל אחת כזו. נראה שמי שמסוגל לחוות בדס"מ ישתעמם בכל מקרה ממונוגמיה. מתי שהוא. N |
|
|
| עידו 36 |
לפני 15 שנים •
23 ביוני 2009
Deux points נולי
2 נקודות נולי!!
עכשיו אפשר להכיר אותך? 
|
|
|
כריסטיאן הרביעי(נשלט)
|
לפני 15 שנים •
23 ביוני 2009
אתה מנסה לקיים דיון או מחפש עוד דרכים להכיר מלכות?
|
|
|
ראובן
|
לפני 15 שנים •
24 ביוני 2009
האמת העירומה, מודל מונופולי
עידו,
ההבדל בין הכתיבה שלך פה לבין הכתיבה שלך בפורום שליטה גברית, הוא די משעשע. 'שם' אתה שקול, מהורהר ורציני. 'פה' אתה כייפי, פולט שטויות בצרפתית ומתחנפן. טוב, הנה אני מפר את החציצה ופונה אליך, פה, כמו היית גבר חושב ולא שרמוט מצועצע: זו זכותך, להנות מריבוי של דיאלוגים, בנות-זוג וחילופי תפקידים, אבל אם נהיה הוגנים רגע - אתה כל פעם מוצא את עצמך חוזר על אותם ריטואלים, פשוט עם פרטנרים אחרים. אנשים נידונים לחזור על הטקסים שלהם באופן קבעוני. זה נכון פי כמה בעולם השליטה, שיש בו מימד טקסי גם כך. יש שתי דרכים לגבור על קושי זה (כלומר, אם אתה מעוניין לראות את עצמך לומד ומתחדש): 1. היה גבר, חבר בין אהבותיך: שכולן תכרנה את כולן, כולם עם כולם ובלי שטויות. כך תחווה חופש ויצירה ספונטנית ותהיה משוחרר מהצורך להציג את אותן הצגות. 2. היה אפס, קבל את הדין: הודה בפני עצמך שאתה נשלט ותהיה שייך לגבירה שתחנך אותך להיות נאמן רק לה, בעוד היא נהנית כרצונה. נקרא לזה מודל מונופולי. ''באהבה, תמיד יש אחד שהוא אדון ואחד שהוא עבד'' (בצרפתית זה נשמע נהדר). זה בדיוק כך וכאשר קשר ארעי מתהדק, די מהר רואים למי המכנסיים ולמי חגורת הצניעות. לשיקולך, ראובן |
|
|
ניקי666 niki
|
לפני 15 שנים •
24 ביוני 2009
לדעתי אין טעם לקשור את שאלת המונוגמיות לבדסם ,אפשר לשאול אותה שאלה גם בתחום הונילי
והתשובות תהיינה די זהות ,ישנם אשים מונוגמיים יותר וישנם פחות ,אין נכון ולא נכון ,כל אדם יעשה את אשר מתאים לו וההמלצה שלי שיהיה שלם עם עצמו ואם בחירתו .. ראובן ,בתשובתך הצגת את הקוטביות של שאלת הדיון ,לטעמי אני חושב שהעולם אינו בנוי משחור ולבן ,לא כל מי שמאמין במונוגמיה הינו אפס וכלי בידי גבירה שמחנכת אותו ומזדיינת עם כל דיכפין ולא כל מי שמגדיר את עצמו כלא מאמין במונוגמייה מנהל הרמון של נשים כמו אצל השייחים במדינות הנפט ,צר לי שהרסתי לך את המודל המונופולי שבנית . |
|
|
| עידו 36 |
לפני 15 שנים •
24 ביוני 2009
תגובה לראובן וניקי ציטוט: עידו,
ההבדל בין הכתיבה שלך פה לבין הכתיבה שלך בפורום שליטה גברית, הוא די משעשע. 'שם' אתה שקול, מהורהר ורציני. 'פה' אתה כייפי, פולט שטויות בצרפתית ומתחנפן. טוב, הנה אני מפר את החציצה ופונה אליך, פה, כמו היית גבר חושב ולא שרמוט מצועצע: זו זכותך, להנות מריבוי של דיאלוגים, בנות-זוג וחילופי תפקידים, אבל אם נהיה הוגנים רגע - אתה כל פעם מוצא את עצמך חוזר על אותם ריטואלים, פשוט עם פרטנרים אחרים. אנשים נידונים לחזור על הטקסים שלהם באופן קבעוני. זה נכון פי כמה בעולם השליטה, שיש בו מימד טקסי גם כך. יש שתי דרכים לגבור על קושי זה (כלומר, אם אתה מעוניין לראות את עצמך לומד ומתחדש): 1. היה גבר, חבר בין אהבותיך: שכולן תכרנה את כולן, כולם עם כולם ובלי שטויות. כך תחווה חופש ויצירה ספונטנית ותהיה משוחרר מהצורך להציג את אותן הצגות. 2. היה אפס, קבל את הדין: הודה בפני עצמך שאתה נשלט ותהיה שייך לגבירה שתחנך אותך להיות נאמן רק לה, בעוד היא נהנית כרצונה. נקרא לזה מודל מונופולי. ''באהבה, תמיד יש אחד שהוא אדון ואחד שהוא עבד'' (בצרפתית זה נשמע נהדר). זה בדיוק כך וכאשר קשר ארעי מתהדק, די מהר רואים למי המכנסיים ולמי חגורת הצניעות. לשיקולך, ראובן ראובן אני חושב שאם מישהי לא מסוגלת להבין שאדם מסויים יכול להיות נשלט עם פרטנרית אחת ושולט עם פרטנרית אחד - היא המוגבלת, וסביר להניח שלא יהיה לי אתה משהו במשותף. גם לא הבנתי במה זה קשור לדיון שלנו. ניקי - אני מסכים לגמרי שנושא הריגוש המיני בזוגיות לא קשור בהכרח לבדס"מ. בכל זאת אני עשיתי את הקישור לבדס"מ כדי לשמוע מחוויותיהם של אנשים כאן - בעניין הספציפי של קשרי שליטה ואיך זה מסתדר להם בזוגיות - או מחוץ לזוגיות. חוצמזה מעניין אותי האם אנשים נוספים נתקלים בפער העצום בין ההצהרות של אנשים ( ובעיקר נשים )- לרוב בפרופילים בהתחלות קשרים - ההצהרות על עניין רק בקשר שליטה מונוגמי, והפער בין ההצהרות האלה לבין מה שמתרחש בפועל במציאות. האם רק אני נתקל בפער הזה? איך מתגברים על הפער הזה? |
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
24 ביוני 2009
niki 666 כתב/ה: לדעתי אין טעם לקשור את שאלת המונוגמיות לבדסם ,אפשר לשאול אותה שאלה גם בתחום הונילי
והתשובות תהיינה די זהות ,ישנם אשים מונוגמיים יותר וישנם פחות ,אין נכון ולא נכון ,כל אדם יעשה את אשר מתאים לו וההמלצה שלי שיהיה שלם עם עצמו ואם בחירתו .. ראובן ,בתשובתך הצגת את הקוטביות של שאלת הדיון ,לטעמי אני חושב שהעולם אינו בנוי משחור ולבן ,לא כל מי שמאמין במונוגמיה הינו אפס וכלי בידי גבירה שמחנכת אותו ומזדיינת עם כל דיכפין ולא כל מי שמגדיר את עצמו כלא מאמין במונוגמייה מנהל הרמון של נשים כמו אצל השייחים במדינות הנפט ,צר לי שהרסתי לך את המודל המונופולי שבנית . לי דווקא לא צר בכלל. יפה אמרת ניקי 
גם בעולם הונילי וגם בעולם הבדס"מי שני עולמות שממש לא חייבים להיות מופרדים כאילו אין שום מקום לקשר ביניהם יש אנשים שבאמת מסוגלים ורוצים להיות בקשר זוגי ויש כאלה שרק מחפשים לשרת את עצמם ולא אכפת להם עם כמה אנשים הם יעשו את זה הדרישה שלי למונוגמיות היא ממש לא חד צדדית והמחשבה שגבירה היא אישה המזדיינת עם אלפי, מאות או אפילו עשרות גברים היא מגוחכת מיסודה שאלה של אופי ובוודאי שלא תתכן אמת אחת אבסולוטית לכולם מבחינתי גבר שרואה בי גבירה אך לא בת זוג לועג לי במידת מה וממש לא ראוי לי אגב, אפשר גם לשאול את השאלה הנ"ל ביחס לתפישת מושג החופש יש החושבים שחופש הוא היכולת להיות עם כמה שיותר פרטנרים ולא מחוייב לאף אחת ספציפית בעיני יש בזה לא מעט מהשעבוד ואני מאמינה שחופש אמיתי נמצא בהתמסרות אוהבת והדדית לאורך זמן ולאותו הפרטנר שוב, שאלה של אופי, עומק, רגישות ותפישת עולם בלי קשר להנאות אפשריות במיטה, כאלה או אחרות |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 15 שנים •
24 ביוני 2009
ולי יש שאלה: מדוע אנשים (בעיקר בכלוב) מגדירים את מה שלא מתאים להם ספציפית, כ"נחות" "אפס" או להבדיל, "רדידות רגשית"?
פוגעת בי קצת העובדה שראובן מגדיר את תכלית קיומי במילה "אפס". זה לא היה מפריע לי אם הוא היה מאונן על זה בבנים על הבנות. זה מפריע לי שהוא מאונן על זה פה, בפורום הזה. אבל! אני גם לא חושב שלהיות פוליאמורי זה יותר רדוד רגשית מלהיות מונוגמי, רק בגלל שאני כזה. זה נראה לי סבבה. וזה יכול להיות עמוק, ומשמעותי באותה מידה. לטענה המקורית: אם הבנתי נכון, היא אומרת שגברים נשלטים מסווים את רצונם לחוות שליטה נשית במסיכת ה"בואי נהיה אחד לשני לעד", בעוד נשים מסוות את רצונן במשפחה וילדים ותמיכה כלכלית ולאפות פאיים כל היום, ולבלות במספרה, ב"בוא אני אזיין לך את הצורה". אולי
|
|
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
24 ביוני 2009
fog כתב/ה: לטענה המקורית: אם הבנתי נכון, היא אומרת שגברים נשלטים מסווים את רצונם לחוות שליטה נשית במסיכת ה"בואי נהיה אחד לשני לעד", בעוד נשים מסוות את רצונן במשפחה וילדים ותמיכה כלכלית ולאפות פאיים כל היום, ולבלות במספרה, ב"בוא אני אזיין לך את הצורה". אולי ואולי לא... תלוי את מי תשאל...
מה שבטוח הוא שיש אנשים היוצאים מנקודת הנחה שכולנו איזו הפיכה על נורמה הכרחית והשמתה בסאב טקסט בעוד בהחלט יתכן וחלקנו פשוט יודעים ורוצים אחרת... פעמים רבות, במיוחד בקרב אנשים רבים בהם אני נתקלת באתר הזה, לצערי הרב, הצורך להדגיש חולשות ואפסיות של אחרים נובעת מחוסר היכולת להתמודד ו/או לקחת אחריות עם/על החולשות ותחושת האפסיות הפנימית של הדובר אני לא אופה פאיים, אני מאוד נהנית לזיין לגבר שלי את הצורה, אני מעדיפה לפרנס את עצמי אבל לא רואה בשני מפרנסים בבית כל רע ואם הוא מספיק קרוב אלי לזיוני צורה, אין סיבה שלא אהרה לו ואהיה אם ילדיו, באם בזאת חפצנו ולא, אין בכך כל רע ושלמותי, לצד שלמותך, עם האמת שלנו אינה חולשה גם אם החלש חולש, או לפחות מבקש, על זו העוצמה
|
|
|