בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המורה הפרטית - פרק ח'

Belisana​(שולטת)
לפני 15 שנים • 19 באוג׳ 2009

המורה הפרטית - פרק ח'

Belisana​(שולטת) • 19 באוג׳ 2009
"קדימה, כלבונת, הגיע הזמן לקום", שחף שמעה את קולה של זויה באמצע אחד מהחלומות הרטובים שחלמה עליה. כל הלילה חשה בידייה העוטפות של זויה, מחבקות אותה, מלטפות אותה והמגע חדר לה לחלומות. אפילו בהם היא לא יכולה לברוח ממנה. היא חשה כאב בשדה השמאלי וכשהצליחה לפקוח את עיניה, ראתה שכף רגלה של גבירתה מוחצת את השד ולוחצת את פיטמתה פנימה.

"מה, מה?", שאלה בבלבול, מנסה להבין מה זויה רוצה ומה עומד להתרחש עכשיו. האם היא עומדת לקחת אותה כך? הרגע? היא נזכרה שאפילו לא צחצחה שיניים והמחשבה על כך שזויה תתקרב אליה כך, הביכה אותה. במחשבה שנייה, שתקח אותה כבר, שתגע בה כבר. הערב הקודם והחלומות הסוערים, הפכו אותה לכל כך לוהטת, שריח פיה בבוקר הפך לשולי. היא לא תגיד דבר.

"אני אחכה עוד הרבה זמן, כלבונת?", אמרה זויה בחוסר סבלנות, "קדימה סול, שחררתי לך את הקולר, קומי, תתארגני, תלבשי את הבגדים שלך ואנחנו יוצאות. יש לך 5 דקות להכל. אם לא תספיקי תקבלי סטירה אחת על כל דקת איחור, קדימה, אין לי זמן".

שחף רצה למקלחת להתארגן ומשם לחדר השינה. היא לא רצתה לקבל סטירות. היא רוצה שזויה תזיין לה את הצורה ועכשיו. היא התלבשה, תוהה מדוע זויה אמרה לה לא להביא בגדים מהבית וכיצד תלבש את אותם מכנסיים וחולצה כל הימים. או אולי זויה מתכוונת לשחרר אותה היום? המחשבה על כך גרמה לה לתחושת אכזבה מפתיעה. לבסוף, ניגשה לבושה לזויה והודיעה שהיא מוכנה.

זויה הביטה בשעון וסטרה לה סטירה אחת בקור. "איחרת, כלבה, בדקה שלמה. את לא חושבת שגבירתך צריכה להמתין לך, נכון סול?".
שחף חשה שהעלבון צורב אותה. הסטירות השפילו אותה יותר מכל וכיבו את תשוקתה בשנייה. "בת זונה מלוכלכת", חשבה לעצמה, "היא לא יודעת לשלוט בכלל. אם היתה יודעת כמה היא מכבה אותי כך וכמה הייתי רטובה קודם, היא לא היתה מעזה. היא הרי אמרה שהיא רוצה אותי מיוחמת. שתלך להזדיין. יותר אני לא מתחרמנת בגללה, שתשכח ממני". לבסוף בלעה את העלבון ואמרה בטון מאולץ: "סליחה, גבירתי, אני לא אאחר יותר".

זויה ראתה את כל התהליך הפנימי שמתחולל בנפשה של שפחתה. המאבק באילוף טבעי. אף שפחה לא רוצה בהתחלה באמת להיות מאולפת, גם לא אלה שמפנטזות על כך. היא רוצה שיענגו אותה ושיגעו בפנטזיה שלה, שיגרו אותה, שיענישו אותה כמו שעושה לה טוב. אבל שחף תלמד להיות כלבה טובה כמו שהיא רוצה, כמו שיענג אותה והיא תהיה צייתנית ומתמסרת, מנומסת ושימושית לה. היא תהיה כלבה טובה ולא יהיו שום ויתורים בדרך.

"קדימה, סולי, אנחנו יוצאות עכשיו וכשנגיע, את תתנהגי למופת ואת לא תביישי את גבירתך, זה ברור?"

"נגיע לאן?", שאלה שחף בחשש.

"כלבה טובה לא שואלת שאלות ובוטחת בגבירתה, זה ברור סול?", ענתה זויה ביובש.

"ברור גבירתי", ענתה שחף בקול לקוני, שקועה לחלוטין בעלבונה. מעניין לאן הבת אלף לוקחת אותה וכמה עוד תתעלל בה. אולי תברח עכשיו? בחוץ? נראה אם תצליח.

זויה נכנסה למעלית, סוחבת את שחף בידה ומשם גוררת אותה לרכב. הן נסעו בלי לומר מילה זו לזו, כל אחת מהן שקועה במחשבותיה ותכנוניה. לפתע צלצל הטלפון הנייד של זויה והיא מהרה להפעיל את הרמקול.

"מה שלומך, גברת?", שמעה שחף את הקול הנשי מעברו השני של הקו.

"מצויין, יקירה, ימים מעניינים", ענתה זויה, "בקרוב מתחילה שנת הלימודים ובנתיים אני נהנית מהחופש ונותנת שיעורים פרטיים".

"שיעורים פרטיים כמו שנתת לי?", ענה הקול מהצד השני בקול צוחק ומתגרה.

"משהו כזה, מותק ומה שלומך? התגעגעתי".

"בדיוק בגלל זה התקשרתי, התגעגעתי גם ו... אני זקוקה לך. אני רעבה, את יודעת..."

זויה צחקה צחוק מתגלגל, צחוק ששחף לא הכירה עדיין. הוא היה מגורה ועליז, חופשי וסקסי. לבסוף ענתה: "את יודעת מה, ממי? גם אני רעבה. תבואי אליי הערב ונאכל יחד?". לשחף היה ברור מטון הדברים ומהדגש על המילה אוכל, שלא מדובר בפגישה של שקשוקה וחומוס. בלי להבין למה, היא קינאה. ומה יהיה איתה? זויה מתכננת לגרש אותה היום ולהיות עם האשה הזאת? היא לא רצתה ללכת. עדיין לא. מתחת לכל תוכניות הבריחה המפוארות שלה. היא רצתה להשאר ושזויה תיגע בה שוב הלילה ותחבק אותה ותלטף אותה ותלמד אותה הכל.

זויה סיימה את השיחה לאחר שקבעה שעה עם האשה מהצד השני של הקו והודיעה לשחף: "הגענו, תצאי וחסר לך שלא תתנהגי בנימוס"

להפתעתה של שחף, הן נכנסו לחנות בגדים. זויה החלה להתרוצץ בין הקולבים ולאסוף פריטים שונים: מכנסיים, חולצות, שמלות וחצאיות. כולם נראו לשחף מזעזעים. היא אהבה ללבוש מכנסי ג'ינס מרוטים וחולצות טריקו גדולות ממנה בשתי מידות. הבגדים שזויה בחרה נראו צמודים וחשופים, כמעט זנותיים, אבל אם זה מה שהכלבה הבת אלף רוצה ללבוש, שיהיה לה לבריאות.

לבסוף נראה היה שזויה מרוצה והגיעה לסיפוקה. "כנסי לתא, כלבונת", אמרה בקול שלא השתדל אפילו להסתיר את דבריו. שחף היססה וזויה משכה בידה וסחבה אותה לתא ההלבשה, מלווה במבטי המוכרות ההמומות. "תתפשטי ותתחילי למדוד. אני קונה לך בגדים שמתאימים לכלבה מיוחמת. הבגדים שלך התאימו יותר למושבניקית שלא עשתה סקס בחייה".

שחף ידעה שאין מה להתנגד. היא היתה סמוקה לחלוטין מהמחשבה שמישהו שמע את זויה קוראת לה כך ומהעובדה ששתיהן יחד בתא אחד, צפוף וכולם בחוץ יודעים את זה. היא מדדה בגד אחר בגד וזויה פיקחה בעין חדה על כל התהליך "ארוך מדי", מכסה מדי", פחות מדי כלבתי". קולה היה רם וצלול ושחף הרגישה כאילו נשתלה באדמה מבושה. לבסוף זויה בחרה את הבגדים שמצאו חן בעיניה וניגשה עם שחף לקופה. "הבגדים האלה יתאימו לשפחה שלי, ניקח את כולם". שחף ברחה מהר מהחנות, מרב בושה והחלה לרוץ. זויה נותרה לשלם, יצאה אחריה בצעדים קלים וכשתפסה אותה, צבטה בפיטמתה וסובבה אותה, עד ששחף צרחה מכאב. "את תענשי, כלבונת, הזהרתי אותך לא לבייש אותי והעונש שתקבלי היום הוא שלא אגע בך בכלל".

שחף חשה תערובת של הקלה, עלבון, כאב ואכזבה. הן נכנסו למכונית ועצרו בביתה של זויה. כשעלו, זויה ציוותה על שחף לפרוק את השקיות, להתלבש בבגדים החדשים ולחזור לחדר העבודה שלה. שחף התבוננה במראה החדש שלה בתדהמה. פתאם ראו שהיא אשה ואפילו כוסית. הבגדים נצמדו לחמוקיה, לישבנה המלא, המחשוף שלה זהר והדגיש את שדיה. מעניין איך זויה תגיב לזה ונראה אותה לא מתגרה ממנה עכשיו. אך זויה הושיבה אותה ליד השולחן והחלה לעבוד איתה על תיק העבודות שלה למכללה. היא יכלה להריח את הבושם שלה, היא התבוננה בידיה וידעה כמה הן יודעות לענג ולהכאיב לה. היא רצתה אותה, אבל זויה הפכה למורה הפרטית הקפדנית שהכירה ביום הראשון ולא סטתה בדבר מנושא השיעור. שחף בקושי הצליחה להתרכז. השיעור הסתיים והיא נותרה מופתעת ומרוגשת.

"אני הולכת להתקלח לקראת האורחת שלי, סול ואת יכולה לצפות בטלוויזיה בנתיים", הודיעה לה.

"טלוויזיה? היא השתגעה? היא הגיעה לכאן כדי לצפות בטלוויזיה? מה הן חברות?", שחף לא זכרה מתי הרגישה כה מתוסכלת.

זויה יצאה לבסוף מהאמבטיה, הניחוח שלה מילא את האוויר בריח חושני ונשי. היא לבשה שמלה שחורה שהגיעה עד לברכיה ונעלי עקב תואמות, שנקשרו בשריכים לקרסוליה. היא היתה מהממת וברור היה שהיא יודעת את זה. "בואי", אמרה לשחף ולקחה אותה לחדר השינה. "מה יקרה עכשיו? אולי סופסוף העונש יתבטל?", קיוותה שחף, אך לזויה היו תוכניות אחרות. "תתפשטי", ציוותה ושחף מיהרה להסיר את בגדיה ולומר "כן, גבירתי". החום הציף את גופה. "שכבי על המיטה כלבונת", ציוותה זויה בקול שקט ורגוע. שחף נשכבה. זויה הוציאה את הקולר המחשמל וסט חבלים והחלה לכפות את שחף למיטה. שחף החלה להבהל - "מה היא תעשה לה? היא הולכת לאנוס אותה? להביא גם את החברה שלה?" המחשבה הפחידה וריגשה אותה.

לבסוף, שחף שכבה קשורה למיטה כשראשה מורם כך שיוכל להתבונן רק בטלוויזיה וידיה ורגליה לא יכולות לזוז. זויה לחצה על הכפתור הטלוויזיה. במסך נגלה הסלון של זויה, עם פוקוס על הספה ושולחן האוכל. זויה דחפה גאג לפיה של שחף והותירה אותה המומה.
"ועכשיו, סולי, לוק אנד ליסטן", אמה וצחקה, "יש לך כל כך הרבה מה ללמוד". זויה יצאה מהחדר והותירה את שחף מפוחדת, מושפלת והמומה.

צלצול נשמע בדלת ובפתח עמדה אשה יפה. זויה נשקה לה והובילה אותה לסלון בחיבוק שלא היה לגמרי חברי. שחף צפתה בכל תנועה...
Tultul
לפני 15 שנים • 19 באוג׳ 2009

כל הכבוד לך :)

Tultul • 19 באוג׳ 2009
זה הסיפור הכי טוב שקראתי אי פעם.
אני עושה עשרות ריפרשים ביום על האתר הזה כדי
לראות אם פורסם פרק נוסף..
נהייתי ממש מכורה..
כבר לא יכולה לחכות לפרק הבא icon_biggrin.gif
Belisana​(שולטת)
לפני 15 שנים • 19 באוג׳ 2009
Belisana​(שולטת) • 19 באוג׳ 2009
תודה אנשים יקרים, איזה כיף לכתוב עם כאלה תגובות.
ואני דווקא חשבתי שהפרק הזה יזכה להכי פחות תגובות חמות, כי אין בו סקס.
מצד שני, הפרק הבא...
icon_smile.gif
משחקת באש
לפני 15 שנים • 20 באוג׳ 2009

שלא תפסיקי את שומעת :)

משחקת באש • 20 באוג׳ 2009
זה לא פייר ככה לעשות
להשאיר במתח icon_biggrin.gif
מהר להמשיך לכתוב את הפרק הבא
אחרת הכנרת תתיבש icon_wink.gif
Belisana​(שולטת)
לפני 15 שנים • 21 באוג׳ 2009
Belisana​(שולטת) • 21 באוג׳ 2009
הנה מתוקונת, המתח נגמר והפרק הבא מפורסם. מה לא אעשה למען הכנרת?icon_smile.gif