ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

די לטרנספוביה בתקשורת!

Queencie​(שולטת)
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009

די לטרנספוביה בתקשורת!

Queencie​(שולטת) • 23 באוג׳ 2009
הפגנה מול בית ידיעות
יום שלישי הזה ( 25/8 ) 18:30
מוזס 2 פינת בגין, ת"א
די לטרנספוביה בתקשורת!


ב-14.8.2009 פרסם עיתון "ידיעות אחרונות" במוסף שבת כתב הסתה חמור כנגד הקהילה הטרנסג'נדרית מפי העיתונאי חנוך דאום.

דאום מתאר טרנסג'נדרים כאנשים חולים ומזיקים שיש להקיא מתוך החברה.

"עם כל הפתיחות והפלורליזם, גבר שחותך את איבר מינו כדי להפוך לאישה, ובכן, נראה לי כמו הפרעת אישיות, כמו משהו לא בריא, לא מאורגן, לא קביל וכזה שמסוכן לעודדו."

דאום מתהדר בעמדה פלורליסטית ביחס להומואים ולסביות, אך עושה זאת רק על מנת למקם עצמו בעמדה בה הוא יכול לתקוף ללא חשד אוכלוסיות אחרות בקהילה.

"האם מותר לומר בקול כי למרות שאני תומך במאבקם הצודק של בני הקהילה הגאה ומאמין שלהיות הומו או לסבית זה לחלוטין משהו מולד ולחלוטין בחירה לגיטימית, קשה לי עם חלקים מהמכלול המכונה "להט"בים"? האם מותר לי להודות, שאם הבת שלי תספר לי יום אחד שהיא לסבית לא תהיה לי שום בעיה עם כך, אבל אם היא תספר לי שהיא רוצה להפוך לגבר - אשלח אותה מיידית לטיפול?"

זו לא הפעם הראשונה בה ידיעות תקשורת נותן במה לביטויים טרנספובים חמורים, רק מאז הירי באגודה התפרסמו שלוש כתבות פוגעניות. למרות המכתבים הרבים שנשלחו למערכת העיתון, ידיעות אחרונות מתנער מאחריות וטרם פרסם כל הודעת התנצלות.

לצערנו אירגוני להט"ב לא פרסמו עדיין הודעת גינוי, או פעלו בנושא.

אנחנו פעילים טרנסג'נדרים ובעלי ברית דורשים להפסיק את ההסתה והפגיעה בנו, כחלק אינטגרלי ולגיטימי מהחברה האנושית ככלל, והקהילה הגאה בפרט.

אנו קוראות לאמצעי התקשורת לקחת אחריות על בורות הכתבים בנוגע לטרנסג'נדרים. ניכר שיפור רב בייצוג ובסיקור של הומואים ולסביות בעשרים השנה האחרונות, ואנו דורשים את אותו היחס גם לשאר חלקי הקהילה הלהט"ב, כולל הטרנסג'נדרים.

הצטרפו למחאה החשובה הזו, ביום שלישי הזה ( 25/8 ) בשעה 18:30, מול בית ידיעות אחרונות, רח' מוזס 2, פינת בגין, ת"א.

לפרטים נוספים אודות הכתבה: http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=8573
להצטרפות לקבוצת המחאה בפייסבוק: http://www.facebook.com/group.php?gid=113675594697

transphobia.media@gmail.com

חתול צללים​(לא בעסק){Cypris}
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
מודה שלא קראתי את הכתבה המלאה, אולם לפחות במדגם המצוטט פה, אני לא מזהה הסתה אלא הבעת דעה לגיטימית, שבאופן חלקי, ולמרות העיתוי המאוד בעייתי בו פורסמו הדברים, אני יכול אפילו להבין איתה, ורק לפני שהמון צדקני יסתער עלי בקלשונים, אני רוצה לזרוק שאלה לחלל האוויר - מה בעצם ההבדל בין הפרעת אישיות לבין העדפה לא נורמטיבית?
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
נילי ונילי • 23 באוג׳ 2009
חתול צללים כתב/ה:
אני רוצה לזרוק שאלה לחלל האוויר - מה בעצם ההבדל בין הפרעת אישיות לבין העדפה לא נורמטיבית?

הטרמינולוגיה.

המינוח הראשון מקפל בתוכו דה-לגיטימציה וקונוטציה שלילית של משהו שיש לתקן אותו.
המינוח השני מאפשר יותר, מכיל יותר אפשרויות ומתחשב בכך שיש "נורמה" ויש מי ש"מעדיף" שלא ללכת לפיה.

מההבדל הזה נובע ההבדל בין אנשים שמנסים לרפא אנשים אחרים בכל מחיר ובין אנשים שמוכנים לקבל שונות באשר היא. שפה מייצרת מציאות.
חתול צללים​(לא בעסק){Cypris}
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
נילי, הגדרת בצורה יפה את ההבדל בין שני המונחים השונים ברמת האסוציאציות שמעורר כל מונח, אולם נשאלת השאלה האם יש קווים מנחים אובייקטיבים בהחלטה מה צריך להשתייך לאיזו הגדרה.

לצורך העניין, האם ניתן/צריך/נכון להתייחס לבולימיה כאל העדפה לא נורמטיבית?
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
נילי ונילי • 23 באוג׳ 2009
חתול צללים כתב/ה:
לצורך העניין, האם ניתן/צריך/נכון להתייחס לבולימיה כאל העדפה לא נורמטיבית?

מה הקשר בין בולימיה לטרנסקסואליוּת?
לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד.
חור מלא משמעות
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
חור מלא משמעות • 23 באוג׳ 2009
ישנם סטיות לא עלינו שכולכם תגדירו כהפרעה אישית כמו זאופיליה וכדומה.

אז מי שבעיניו פעולה מסוימת מהווה הפרעה אישית לא צריך להסקל בכיכר העיר אפילו שאחרים חושקים בה.
Mary Jane
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
Mary Jane • 23 באוג׳ 2009
להשקפתי זו הבעת דעה לגיטימית, על אף שאינה בהכרח נכונה.

יש לשאת את קשת הדעות הציבורית על מנת לאפשר פלורליזם כהלכתו, במידה ואכן מעוניינים בחברה פלורליסטית. אחרי הכל, זה מה שעיתונאים אמורים לעשות- להביע את דעתם.

מפליא שדווקא אוכ' אשר כה רגישה לזכויות אדם, לרבות חופש הביטוי, תתקומם כנגד כתבה שכזו. זו מחאה היוצאת כנגד זכותו של אדם להחזיק בעמדה כלשהי, וככזו יש בה נסיון לתחום את כל מניפת הדעות באותו התלם. לדעתי זהו אקט שהוא בבחינת בריונות מחשבתית, ואף למעלה מכך- אקט מתחסד וצבוע, שכן המלחמה על נקיטת עמדה שונה אינה זרה לקבוצת המחאה הספציפית...

וכן, ללא קשר לדבריו של העיתונאי הספציפי:
העולם מלא בבני אדם טיפשים ובאנשים רעים ואנוכיים, אשר אינם מסוגלים להרחיק עם השקפת עולמם עד מעבר לקצה אפם. ליברל 'אמיתי' צריך להיות מסוגל לשאת זאת, ולהלחם גם על זכותם להביע דעתם. זאת, כמובן, תחת מגבלות. כל עוד הדברים לא נאמרו ע"י גוף ממשלתי כנורמה שיש להחיל על ההמונים, וכל עוד לא נאמרו הדברים באיטצלה מדעית, אשר לכאורה הינה בת בית אצל האמת, הרי זה לגיטימי, ואף רצוי...
חתול צללים​(לא בעסק){Cypris}
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
נילי ונילי כתב/ה:
חתול צללים כתב/ה:
לצורך העניין, האם ניתן/צריך/נכון להתייחס לבולימיה כאל העדפה לא נורמטיבית?

מה הקשר בין בולימיה לטרנסקסואליוּת?
לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד.


אני מנסה לחדד את ההבדלים בין מה שאנו מקטלגים בתור הפרעת אישיות למה שאנו מקטלגים בתור העדפה לא נורמטיבית, ולכן בחרתי להשתמש בבולימיה כדוגמא לתופעה שכמעט כולם בלי יוצא מהכלל יסכימו שנופלת תחת ההגדרה של הפרעה. מצד שני, ואם נקח את הקצה השני של הסקאלה, פיצה עם ממרח שוקולד תיפול כנראה תחת ההגדרה של העדפה לא נורמטיבית. מה שמחזיר אותי שוב לשאלה הקודמת, האם יש אבני בוחן כלשהן שניתן להיעזר בהן בקביעה האם תופעה מסויימת תוגדר כהפרעה או כהעדפה לא נורמטיבית?
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
נילי ונילי • 23 באוג׳ 2009
אוקיי, נראה לי שאנחנו טיפה מסתבכים פה ברלטיוויזם מוסרי ופילוסופיה דה-קונסטרוקטיבית.
אין כאן שאלות מוסר אבסטרקטיות או שאלות הגדרה או פלורליזם. דה-קונסטרוקציה זה אחלה, אבל מה שיש פה הוא לא דיון אקדמי.

בואו אני אפשט את זה קצת:

יש פה עיתונאי שטוען שאם הבת שלו היתה לסבית, זה היה אחלה, אבל אם היא הי(ת)ה בוחר לצאת מן הארון כטרנסקסואל- הוא היה רואה בזה צעד לא לגיטימי ושולח אותו לטיפול נפשי.

לא פלורליזם, לא מוסר רלטיבי, לא דיון אקדמי מורכב. פשוט הצהרה של הורה על מה מותר ומה אסור לקבל אצל הילד שלך. כמה פשוט- ככה מרתיח.
פייה{O}
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009
פייה{O} • 23 באוג׳ 2009
נילי ונילי כתב/ה:
יש פה עיתונאי שטוען שאם הבת שלו היתה לסבית, זה היה אחלה, אבל אם היא הי(ת)ה בוחר לצאת מן הארון כטרנסקסואל- הוא היה רואה בזה צעד לא לגיטימי ושולח אותו לטיפול נפשי.

לא פלורליזם, לא מוסר רלטיבי, לא דיון אקדמי מורכב. פשוט הצהרה של הורה על מה מותר ומה אסור לקבל אצל הילד שלך. כמה פשוט- ככה מרתיח.


אני חושבת שמישהו שרוצה לשנות בצורה דרסטית את עצמו, גופנית או נפשית - משהו לקוי בו מבחינה נפשית.
בין אם זה לעשות ניתוח פלסטי קיצוני, או לעשות ניתוח לשינוי מין.

אז אני בהחלט יכולה להגיד שאני מאוד מקווה שכשיהיו לי ילדים הם יהיו שלמים ושמחים עם הגוף והמין בו נולדו ולא ינסו לשנות אותו.

זה לא סותר את העובדה שאכבד בחירה מודעת של מי שרוצה לחיות כטראנסג'נדר.
אבל קשה לי להאמין שטראנס בעצמו היה רוצה שילדו יהיה כזה.